בג"ץ: שאלת הרישום כישראלי בסעיף הלאום - למחוזי

שאלת רישום הלאום "ישראלי" במרשם האוכלוסין תועבר לדיון בבית המשפט המחוזי. כך קבע היום (ב') בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישו שורת אנשי רוח לאפשר למעוניינים בכך להירשם כישראלים במרשם.

לעתירה חברו 38 אנשי רוח, ביניהם אורי אבנרי ורעייתו, שולמית אלוני, פרופ' יהושע פורת, פרופ' יוסף אגסי, יהושע סובול, והזמר אלון אולארצ'יק ועוד.

כיום ישנן לא פחות מ-132 אפשרויות למילוי סעיף הלאום במדינת ישראל, ביניהן אשורי, אבחזי, מזרח גרמני, קזחי, אזרבייג'ני ובלרוסי - אולם אפשרות אחת נעדרת משם - המלה "ישראלי".

העותרים מחקו הבוקר את עתירתם בהמלצת בג"ץ, שהורה להם לגשת עם עתירתם לבית המשפט המחוזי ובמידת הצורך - לשוב אל מסדרונות בית המשפט העליון. לכל הצדדים ברור שהמאבק על סעיף הלאום לא ייגמר בבית המשפט המחוזי ויחזור לסיבוב נוסף בעליון.

"ההחלטה הזו דווקא מעודדת אותנו", אמרה עו"ד יואלה הר-שפי, שייצגה את העותרים. לדבריה, "השופט חשין לא דחה את העתירה שלנו אלא אמר כי העתירה מעלה שאלה רבת חשיבות ושהדברים צריכים להישמע, אבל החוק מחייב לעבור קודם דרך בית המשפט המחוזי שהוא מסדרון צר שיפתח פתח לאולם הרחב של בית המשפט העליון".

לדבריה, היא תזמן שורת מומחים להעיד במהלך שמיעת העתירה בבית המשפט המחוזי, שיביאו דוגמאות בנושא מתורת המדינה, מתחום הסוציולוגיה וגם הפילוסופיה.

"בני סכנין זכו בגביע כישראלים"

"הלאום הישראלי נוצר עוד לפני 48' ומאז ועד היום הוא עובדה קיימת ובועטת", מסבירה עו"ד הר-שפי. "כשבני סכנין זכו בגביע הם זכו בו כישראלים, למשל. הלאום הזה, כמו לאומים אחרים, לא קם בתאריך מסוים. הוא ישות קיימת, גדלה ומתפתחת ואם לא נכיר בו ייווצרו בעיות. אנחנו טוענים בעתירה: איך יכול להיות שיהודי אמריקני יהיה גם יהודי מלא וגם אמריקני מלא ואנחנו לא יכולים להיות גם ישראלים מלאים וגם יהודים מלאים, או ערבים מלאים וישראלים מלאים. במה קופחנו?"

אורי אבנרי הוסיף: "זה כמו שהיו רושמים בארצות הברית תחת סעיף הלאום – יהודי, אנגלוסקסי, יפני וכו', במקום לכתוב אמריקני. מי שהיה יהודי בישראל יישאר יהודי אך יש רובד של לאום המשותף לכולם ומתחתיו - רובד משתנה של תרבות ומוצא. למשל, אדם יכול להיות דתי, צמחוני, יהודי וישראלי ביחד".

לדברי הר שפי, "לאדם יש מניפת זהויות. אנחנו אומרים שלא ייתכן שישראל תהיה היחידה שאיננה מכירה בלאום שלה. אנחנו איננו זכאים להשתייך ללאום שלנו במדינתנו. מונעים מאיתנו את הזכות להיות ישראלים".

"השיוך האתני דתי קובע"

פרופ' יהושע פורת אמר בעקבות המלצת בג"ץ לעותרים למשוך את עתירתם: "אני לא חסיד גדול של אקטיביזם שיפוטי. לא ציפיתי שבית המשפט ייתן בשורה אבל חשבתי שזו הזדמנות להעלות את הנושא לדיון ציבורי. האם בצרפת יעלה על הדעת לומר לאזרח צרפתי שהוא איננו בן הלאום הצרפתי. רק בישראל יכול להיות מצב אבסורדי כזה ומדינת ישראל מתביישת במצב הזה כי בפספורטים שמופנים כלפי חוץ כן כתוב ישראלים, מתביישים בזה שכאן קובעים הלאום והדת. השיוך האתני-דתי קובע בישראל".

עו"ד הר-שפי הוסיפה: "אנחנו מבקשים הכרה בעובדת היותנו ישראלים ומבקשים שישראל תכיר בעצמה סוף סוף כמדינה ריבונית ולא כקהילת קודש המתקיימת בארץ הקודש".