שתף קטע נבחר
 

נמצאו חיזוקים להנחת "פאנספרמיה"

מדענים בריטים מצאו כי בקטריות יכולות לשרוד נחיתת ריסוק על פלנטות אחרות, והדבר מחזק את ההנחה שהחיים הראשונים על פני כדור הארץ הגיעו בתוך סלעים מהחלל

כתב העת נייצ'ר מדווח כי קבוצה בריטית מצאה שבקטריות יכולות לשרוד נחיתת-ריסוק על פלנטות אחרות. הממצא תומך ברעיון שאורגניזמים ממאדים נפלו על כדוה"א ממטאוריטים ו"זרעו" כאן חיים. החוקרים טוענים כי חיידקים בגושי סלע יכולים לשרוד פגיעה שמהירותה עולה על 11 ק"מ בשניה (כמעט 40,000 קמ"ש).

 

 

 

באנו מהסלעים?

 

בנוסף, המחקר מראה כי בקטריות יכולות לשרוד התרסקות על משטחים קפואים, כמו אלה של ירחי צדק: אירופה וגנימד.

האפשרות שהחיים הראשונים על פני כדוה"א הגיעו לכאן בתוך סלעים מהחלל, הנחת פאנספרמיה, הוצעה ב-1903 ע"י הכימאי השוודי סוואנט ארניוס (Svante Arrhenius), אבל הנחיתה הכואבת היוותה תמיד מכשול בלתי עביר.

 

מארק בורצ'ל (Mark Burchell) ועמיתיו באוניברסיטת קנט שבקנטבורי (Canterbury) שמו את הנחת "פאנספרמיה" למבחן ע"י הטחת גושי קרמיקה נקבוביים, שהוחדרו לתוכם בקטריות, אל תוך מטרות. במהלך הפגיעה הבקטריות נמחצות עד פי מליון לחץ אטמוספרי אחד.

 

משוגעים, רדו מהגג

 

"לפני מספר שנים כולם אמרו שאנחנו משוגעים", אומר בורצ'ל. "הם ידעו שזה לא יעבוד". אבל ב-2001 בורצ'ל ועמיתיו הראו שבקטריות החיות בקרקע יכולות לשרוד פגיעה במהירות גבוהה לתוך ג'ל רך. רוב החיידקים מתו, אבל מספיק שרדו כדי להפוך את הנחת פאנספרמיה לאפשרית, כל עוד הם לא היו צריכים לעבור מסע ארוך בחלל: הם היו מעוקרים (sterilized) ע"י קרניים קוסמיות וקרינה אולטרה-סגולה במסע ממערכת שמש אחרת.

 

אבל החוקרים לא ידעו אם הלחצים שיוצרו בניסוי שלהם דומים לאלו של פגיעת מטאוריט וכן איך זני חיידקים אחרים יגיבו לניסוי. כדי לגלות החוקרים השתמשו ברובה המופעל ע"י גז כדי לירות חתיכות קרמיקה, שרוחבן נע בין 0.1 ל-2 מ"מ, אל תוך מטרות ג'ל או קרח.

 

 

 

כמו מטאוריט מתרסק

 

הקליעים (חתיכות הקרמיקה) נטענו עם תאים או נבגים של בקטריות קרקע מסוג רודוקוקוס אריטרופוליס (Rhodococcus erythropolis) או בצילוס סאבטיליס (Bacillus subtilis) שהוא מתג, חיידק דמוי קו. בתנאי לחץ של פגיעה הדומים לאלו של מטאוריט מתרסק, אחד מכל 10 מיליון תאי רודוקוקוס אריטרופוליס ומספר קטן מכל מאה אלף בצילוס סאבטיליס שרדו לאחר פגיעה בג'ל. גרם אחד של אדמה ארצית מכיל בדרך-כלל ביליון תאי בקטריה.

 

שיעור ההישרדות של פגיעה במטרת קרח היה גבוה פי 10, לכן בורצ'ל ועמיתיו חושבים שלא רק כדוה"א ומאדים החליפו חיים. לדוגמא: ירחיו הקפואים של צדק, שלפחות לאחד מהם, אירופה, יש אוקיינוס של מים מתחת לפני השטח, יכולים להפרות אחד את השני. אפשרות נוספת היא שפלנטה יכולה להפרות את עצמה מחדש אם, כמו כאלה שהציעו שקרה על-פני כדוה"א הקדום, פגיעה מאסיבית מחקה את כל החיים (כפי שמניחים שקרה לפני כ-65 מיליון שנה, בעידן הדינוזאורים).

 

הכתבה מאת: אריאל אייזנהנדלר, האגודה הישראלית לאסטרונומיה, לקוחה מאתר הידען 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בקטריות: יכולותלשרוד נחיתת ריסוק
מומלצים