מה השאלה?

שרון כבר הבהיר איזו מידה של חשיבות הוא מייחס למשאל עם. אני מסכים לעריכת משאל, הודיע לפני כשבועיים, "בתנאי שזה לא ישבש את הלו"ז של ההתנתקות". כלומר, ראש הממשלה מסכים שכל הציבור וכל מערכת המשפט וכל התקשורת יתעסקו להם בכל הפרוצדורה המסובכת ומורטת העצבים של עריכת משאל עם על תוכניתו, בתנאי שלא יפריעו לו להמשיך במימוש תוכניתו ללא עיכובים. ישחקו הנערים לפניו בדמוקרטיה – ויניחו לו לעשות כרצונו. ייערך משאל עם כאילו אין עקירת יישובים, וייעקרו יישובים כאילו אין משאל עם. מי שהתעלם מתוצאות משאל הליכוד, אף אחד לא יכריח אותו לשבש את לו"ז העקירה רק בגלל איזה משאל עם או מה.

אבל גם אם קיים סיכוי לקיומו של משאל עם מחייב, אסור לקיים הליך כזה על תוכנית ההתנתקות. כשהמפד"ל של אורלב דורשת משאל עם, קרוב לוודאי שהיא עושה זאת בעיקר כדי להצדיק את הישארותה בממשלה ומבלי שבדקה כראוי את משמעות דרישתה. כשמצטרפים לדרישה גם מנהיגים מן הימין האמיתי, הם מסתמכים בין היתר על ידע אישי בכל מה שקשור לעבודת שכנוע אינטנסיבית מדלת לדלת. נראה שהם זוכרים כיצד הצליחו משכנעי הימין להפוך את המגמה במשאל מתפקדי הליכוד, ושוכחים כי ההצלחה המרשימה ההיא לא שינתה דבר. כך או כך, חזון ההרס של שרון הוא גורלי מכדי לתלות את מימושו במשאל עם – אלא אם כן מתכוונים אותם מנהיגי ימין לנהוג כמו שרון עצמו, ולכבד את תוצאות המשאל רק אם יתאימו לתוכניותיהם המקוריות. יהיה אשר יהיה נוסח השאלה שעליה יידרשו אזרחי ישראל להשיב במשאל כזה, משמעותה תהיה קשה מנשוא.

ועדת הניסוח תוכל להחליט לשאול את האזרחים משהו כמו: "האם אתם מסכימים לתת לראש הממשלה החכם והמנוסה שלנו לממש את תוכניתו המצוינת ולהציל את המדינה היהודית-דמוקרטית מאסון ביטחוני ודמוגרפי", או משהו כמו: "האם אתם בעד יציאה ישראלית סופית מעזה הנוראה". המשמעות, משמעותו האמיתית הפנימית של כל נוסח שהוא, תהיה: "האם לדעתכם ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". והתשובה לשאלת הנצח הזאת אסור שתהיה תלויה במצב הרוח, או במצב הקמפיינים הפרסומיים, של שום הרכב של אזרחים ישראלים בשום קטע מקרי של ההיסטוריה היהודית.

מי שם 5 מיליון היהודים החיים היום במדינת ישראל להכריע קבל עולם והיסטוריה (על סמך קמפיין פרסומי מוצלח!) אם חוף הנגב – וחבלי יהודה והשומרון שגורלם תלוי כעת בגורל חוף הנגב – שייכים לעם ישראל? מי שמם לתת לאויבינו המרים להסיק (כפי שבוודאי יסיקו) כי כשם שהנוכחות היהודית ביש"ע נתונה בספק כך כל קיומה של מדינת היהודים נתון בספק? ואיך אפשר לתת למיליון ורבע אזרחי ישראל הערבים, שרבים מהם מזדהים בגלוי עם אויבינו המרים, להשתתף בהכרעה שכזאת במסגרת משאל עם, שהוא בעצם משאל של שני עמים?

מוטב למתנגדי ההתנתקות, ובעיקר למפד"ל של אורלב המתיימרת להימנות עימם, לוותר על המשאל המיותר והמסוכן ולהפנות את כל כוחם להפלת ממשלת ההתנתקות ולשליחת שרון והלו"ז שלו הביתה.