מישהו שומע אתכם - שיר מס' 4
מבקרי פורום מוזיקה ישראלית בשיתוף עם המפיק דני רכט, האזינו לעשרות השירים שנשלחו לפרויקט "מישהו שומע אתכם" ובחרו את 12 הבולטים והמיוחדים מביניהם. מדי יום תוכלו להאזין לשיר אחד מתוך הרשימה (סדר פרסום השירים הינו אקראי לחלוטין) ולקרוא את דבר מבקרי הפורום. בתום השמעת עשרת השירים הראשונים, נפרסם את שני השירים הנוספים שבלטו לטובה. בואו להאזין
- שיר מספר 4: נטע בן-כנען - "Only Now"
אפשר להבחין ביופיו של שיר כבר בסקיצות הראשונות. מדובר אומנם ביופי פראי, לא מסותת, כמו יהלום שרק נכרה מהאדמה. העיבוד נכון, אופי ההפקה, נגיעות של מספר כלים וקיבלתם פנינה אמיתית.
רבים מהשירים ששמעתי בפרוייקט "מישהו שומע אתכם" היו רק סקיצות. קטעים ראשוניים, בוסריים ומהוססים. קצת לא הוגן, אבל ליד הגרסאות הללו, השיר של נטע בן-כנען מנצנץ כמו יהלום גדול ובוהק.
נטע למדה סאונד והקליטה את השיר באולפן עם להקה. היא היתה כנראה תלמידה מצויינת, כי התוצאה פשוט נהדרת.
"רק עכשיו הבנתי שהשארתי את צוהר לבי פתוח, בתקווה שתחזור", היא שרה באנגלית, בשיר שלה "Only Now".
נטע כותבת, מלחינה, מנגנת ושרה. היא נשמעת נפלא. המבטא שלה ללא רבב והיא שרה במין שילוב מרגש של ג'וני מיטשל וסוזן ווגה – פגיעות, רוך, חוכמה ועוצמה.
השיר שלה עשיר בהרמוניות יפות של גיטרות ופסנתר, העיבוד מאוד סיקסטיז-לייק, עם סולו המונד מתבקש באמצע. קצת קיטש, קצת מתוק, אבל לא מפסיק להתנגן בראש, כאילו הכרתי אותו כבר שנים.
"לאף אחד לא איכפת ממני יותר", היא שרה. לפי מה שהיא מספרת על עצמה, ככה היא גם מרגישה. הפליא אותי לקרוא כמה היא לא בטוחה בתוצאה, אבל כנראה שזו מנת חלקו של כל אמן, במיוחד כזה שטרם הצליח לצאת מתוך הקליפה שלו, אבל כשאני שומע אותה, איכפת לי מאוד.
בא לי ממש לחבק אותה ולקחת אותה איתי הביתה. בשל המגבלות המובנות, אסתפק בגרסה הדיגיטלית, רק עכשיו וגם הלאה. (שגיא בן-צדף)
רשימת השירים המעודכנת:
- שיר מספר 1
: דונה פלסטיק - "אין לאן"
(ביקורת מאת: עומר שוורץ )
- שיר מספר 2 :
CrossFire - Never Give it Up
(ביקורת מאת: אבי בוחבוט)
- שיר מספר 3:
יובל נאדל - "זו לא אני"
(ביקורת מאת: ניצן שורר)
לפנייה לכתב/ת 
