הסוד הגרעיני של מלחמת יום כיפור
האם הכינה ישראל את "האופציה הגרעינית", כבר בתחילתה של מלחמת יום הכיפורים? האם החליטו הרוסים בשלב מסוים להציב טילים גרעיניים במצרים? 31 שנה למלחמה, נחשף טפח מהפן הגרעיני שלה במסמכים המתפרסמים לראשונה במהדורה המעודכנת של הספר "זמן אמת". הקטעים המלאים מתפרסמים בסוף השבוע באופן בלעדי במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות
האם באמת חששה ישראל כי במלחמת יום הכיפורים יושמד הבית השלישי והכינה אמצעים כדי לנקום על כך? האם התכוונה ברית המועצות להנחית על ישראל מכה אטומית מקדימה?
בפעם הראשונה מתירה הצנזורה הצבאית פרסום פיתרון חלקי לשאלות האלו, במסגרת הספר "זמן אמת- המהדורה המעודכנת". הקטעים המלאים בנושא מתפרסמים בסוף השבוע באופן בלעדי במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, וחלק מתוכם מובא כאן.
דיין הורה: להכין את הטילים
הישיבה המיוחדת שמכנס שר הביטחון, משה דיין, בתחילת המלחמה, מתחילה ב-11 ונמשכת כשעתיים. בסך הכול האווירה באותה ישיבה אופטימית למדי. על-פי הנתונים שנמסרו שם, היתה מדינת ישראל אמורה להדוף בקלילות את הפולש הערבי. חלק מתמליל הפגישה המתפרסם כאן לראשונה מגלה כי בכל זאת משהו נפגם בתחושת הביטחון של דיין והוא מורה להכין גם אמצעי תגובה קיצוניים ביותר - את ה"עברי", מה שעל-פי התקשורת הזרה הוא שם אחר לטיל הקרקע-קרקע "יריחו" המסוגל לשאת גם חימוש גרעיני. כך זה נשמע לפי הפרוטוקולים:
הרמטכ"ל דוד אלעזר: "נהיה ערוכים עד חושך, 17:15, לבלימה בשתי החזיתות" (רמת הגולן - 180 טנקים, 11 סוללות ארטילריה. בתעלה - 300 טנקים, 12 סוללות ארטילריה).
ח"א (ככל הנראה, מפקד החייל האלוף בני פלד): "יהיה מוכן".
שר הביטחון דיין: "עברי מוכן?"
הרמטכ"ל: "לא מוכן לירי".
אריה בראון (רל"ש שר הביטחון): "יהיה מוכן תוך 12 שעות".
שר הביטחון: "את העברי יש להניע בלילה ושהיה מוכן. כמה מטוסים בכושר?"
ח"א: "128 עיט, 85 קורנס, 67 מיראז' למיניהם".
הרמטכ"ל: "ח"א יכול לחסל ח"א הסורי. השאלה - האם לפטרל, שידעו שמחכים להם?"
שר הביטחון: "לפטרל רק לצרכים, כי הודיעו להם שיודעים כוונותיהם".
פרוטוקול הישיבה
האם הרוסים הכינו נשק אטומי במצרים?
החל מה-22 באוקטובר 1973 הפרה ישראל, ביודעין ובכוונת תחילה, את הפסקות האש שנחתמו עם מצרים וסוריה, תוך יצירה של משברים מתוכננים בנקודות החיכוך עם צבאות האויב, הכל כדי להשתלט על עוד שטחים ולהשלים את כיתור הארמיה השלישית המצרית.
מתברר כי להפרות הבוטות הללו של הפסקת האש היתה גם הסכמה שבשתיקה מצד ארצות הברית, ואולי אף יותר מזה. מקריאת המסמכים המסווגים של משרד החוץ והמודיעין האמריקניים עולה כי מזכיר המדינה, הנרי קיסינג'ר, נתן אור ירוק למתקפה ישראלית. במשך הלילה הכוחות הישראליים אכן פתחו במתקפה רצינית וכיתרו את הארמייה ה-3 של מצרים. הפרות הפסקת האש הובילו למשבר דיפלומטי בין ארצות-הברית לברית-המועצות, שמנהיגיה חשדו שקיסינג'ר עשה עִסקה עם הישראלים. המתיחות הדיפלומטית הובילה לפעילות סובייטית שכללה העברה של כוחות גדולים לכיוון המזרח התיכון.
בשלב מסויים, לקראת ה-25 באוקטובר, מפסיקים האמריקאים לתת גיבוי לישראל להפר את הפסקת האש ומתחילים להפעיל לחץ תקיף ביותר. מזכיר המדינה, קיסינג'ר, הזהיר שאמינותו האישית נפגעת, והנשיא ניקסון איים שהוא עלול "לנתק עצמו מישראל".
בינתיים דרשה ברית-המועצות שישראל תיסוג לקווי ה-22 באוקטובר, אז הוכרזה הפסקת האש הראשונה. הסובייטים גם איימו בפעולה צבאית חד-צדדית לעזרת הארמייה הנצורה. באחת וחצי, בלילה שבין ה-25 ל-26 בחודש, העמידה ארה"ב את כוחותיה ברחבי תבל ב"כוננות קרב 3" (מתוך חמש). הנשיא ניקסון הורה במקביל על כוננות גרעינית עליונה. הוא הסביר כי התגלו סימנים המעידים על הכנות ניכרות של הסובייטים להוביל גייסות מוטסים למזרח-התיכון. הכוונה היתה בעיקר לשתי דיביזיות של "ברית וארשה" שרוכזו בבולגריה.
היתה זאת ההזדמנות הקרובה ביותר שידעה האנושות למלחמה גרעינית עולמית, זולת משבר הטילים בקובה ב-1963. ממסמכים חסויים ביותר של הממשל האמריקני, שנחשפו לאחרונה בוושינגטון, עולה כי ברז'נייב התקשר לניקסון ב"טלפון האדום" כדי למחות על הפרות הסכם הפסקת האש של הישראלים וכיתור הארמייה השלישית המצרית. אחרי השיחה הזאת, שלא הובילה לכל תוצאה, שלח המנהיג הסובייטי איגרת בוטה וחריפה לניקסון, ששיכנעה את הנשיא האמריקאי להכריז על התרעת הגרעין שכונתה US Defcon-III.
לראשונה מתפרסם כאן מדוע התייחסה ארצות-הברית בכזו חומרה לאיומי הרוסים. מתברר כי כבר שבוע קודם לכן איתרו סנסורים רגישים במיוחד שקברה ארצות הברית באזור מסוים בים התיכון כי מתוך קרביה של ספינה סובייטית שחלפה מעליהם, בקעה קרינה גרעינית. שלושה ימים מאוחר יותר הציגו צילומי לווין אמריקנים פרישה של שתי בריגדות של טילי סקאד באזור הדלתא, עם ראשי נפץ גרעיניים שלא הוסוו, ושאוישו על-ידי חיילים סובייטים.
על-פי עדותו של אל"מ פרופ' יובל נאמן, שהיה אחראי במלחמה על הקשר החשאי עם ארצות הברית, הרי שהמידע הזה, על טילים גרעיניים במצרים, הגיע גם לידי אמ"ן ועורר בהלה גדולה בישראל, על כל המשתמע ממנה. בוושינגטון העדיפו לנסות לטפל בעניין בתחילה בצינורות הדיפלומטיים אלא שבשלב מסויים, לנוכח הטון התוקפני של ברז'נייב, חשש ניקסון כי שליט הקרמלין עוד עלול להפעיל את הטילים הללו נגד ישראל או שישראל, מתוך חשש מפני הכחדה, תפעיל בעצמה אמצעים קיצוניים. ניקסון הורה, לפיכך, להכין את ארצות-הברית למלחמת עולם שלישית.
ד"ר אלחנן אורן חושף במחקר שלו כי הממשל פנה לישראל וביקש ממנה להכין הערכת מצב מבצעית לחיסול ארמייה ה-3, ולעמידה נוכח כוח סובייטי שעלול לנחות בקהיר. ארצות-הברית ביטלה את הכוננות הגרעינית כבר למחרת היום, לאחר שברז'נייב מיצמץ ראשון: ברית-המועצות הסכימה להצטרף להחלטת מועצת הביטחון שיזמו האמריקאים, בתמיכה של סאדאת, לפיה בכוח החירום של האו"ם לאזור לא יהיו חברות קבועות במועצת הביטחון.
לפנייה לכתב/ת 
דיין. "שהעברי יהיה מוכן"
צילום: לע"מ
אלעזר. אפשר לחסל ח"א סורי
צילום: לע"מ
זמן אמת. עטיפת הספר
הכור בדימונה (ארכיון)
צילום: רויטרס
מומלצים
