משנה מקום, משנה ציונים

ילדים רבים גדלים כיום בשכונות מגורים המאופיינות בריכוזים גבוהים של עוני. ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות עולה כי לילדים ובני נוער משכונות עוני ציונים נמוכים יותר במבחנים התפתחותיים ובמבחני למידה, מאשר עמיתיהם שגדלו בשכונות מבוססות יותר. אולם ממחקרים אלה לא ניתן להתחקות אחר מקור ההבדל .

הישגים זה עניין גיאוגרפי

כדי לסייע למשפחות במצוקה, ובמקביל, כדי לנסות ולהשיב על השאלה שלעיל, השיק משרד הדיור והפיתוח העירוני האמריקאי סדרת תוכניות דיור שבהן משפחות במצוקה מקבלות דיור מוגן בשכונות מגורים הנבדלות זו מזו במאפייניהן הכלכליים. הקצאה אקראית של המשפחות לשכונות מגורים בעלות אופי כלכלי שונה, מאפשרת להעריך באופן מדוייק יותר את השפעת שכונות המגורים על הישגיהם הלימודיים של הילדים הגדלים בה.

במחקר המתפרסם בגיליון יולי של כתב העת Developmental Psychology בחנו טאמה לבנטל וג'ין ברוקס-גן (Leventhal, Brooks-Gunn) כעבור שלוש שנים את הישגיהם הלימודיים של 583 ילדים (מחציתם בנים) שהשתתפו בפרוייקט בעיר ניו יורק. כל הילדים היו ממשפחות שהוגדרו כמיעוטים: שחורים או לטיניים.

הישגי הבנים נמוכים יותר

המדדים המרכזיים היו ממוצע ציונים בבחינות ארציות, האם התלמיד נשאר כיתה, והאם התלמיד גורש או הושעה מבית הספר. הנתונים נבדקו בנפרד לבנים ולבנות, הואיל ושורת מחקרים קודמים הראתה כי הישגיהם הלימודיים של בנים, במיוחד ממוצא אפרו-אמריקאי, נמוכים מאלה של בנות ממוצא זה.

בעבר הועלו מספר השערות לסיבת הפער: הזדהות נמוכה של בנים אפרו-אמריקאיים עם ערכים ונורמות של בית הספר, או היעדר דמויות גברים אפרו-אמריקאיים המהווים מודל להצלחה התלויה בלימודים (רוב הדמויות המפורסמות הן ספורטאים ושחקני קולנוע או טלוויזיה - שני מקצועות שהצלחה בהם אינה קשורה להצלחה בלימודים).

הסברי הפער

במחקר הנוכחי הועלתה הסברה שגם לשכונת המגורים יש תפקיד חשוב בקיומו של פער זה. כמו כן, מאחר שלפי מחקרים קודמים הורים משגיחים יותר על בנות מאשר על בנים, הרי שבנים חשופים יותר מבנות להשפעת השכונה. מן המחקר עולה כי למעבר משכונת עוני לשכונה מבוססת יותר היתה השפעה חיובית על הישגיהם הלימודיים של בנים בגילאי 11-18.

ממוצע הישגיהם היה גבוה מאשר של קבוצת ביקורת - בנים אשר לא החליפו מקום מגורים. בנוסף לכך, מעבר לשכונה מבוססת יותר צימצם את הפער הלימודי בין בנים לבנות: ממוצע הציונים של הבנים שעברו זהה לזה של בנות שעברו. לעומת זאת, ממוצע הציונים של בנים בשכונות עוני היה נמוך מזה של הבנות.

יותר זמן לשיעורי בית

עוד עולה מן הממצאים כי את השיפור בהישגי הבנים ניתן לייחס לזמן רב יותר שהוקדש להכנת שיעורי בית (אך לא ניתן לברר מן הנתונים אם הדבר נבע ממוטיבציה פנימית להגיע להישגים או שמא מלחצי הסביבה, למשל, מדרישות המורים ומרמת בית הספר בשכונה החדשה).

חשוב לציין כי אחת הבעיות של המחקר היא שהוא נערך רק בקרב משפחות שבחרו מרצונן להשתתף בפרויקט, כך שלא ניתן להסיק מתוצאותיו על אודות משפחות שבחרו שלא להשתתף בפרויקט ועל כלל האוכלוסיה.

ד"ר מרים דישון- ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת אירגונית ושיווקית.