העליון: לא לפרסם שמות נשים שבדו הטרדה

בית המשפט העליון אסר היום (ג') לפרסם את שמותיהן של נשים שהתלוננו כנגד חיים יאנוס, לשעבר מזכיר מועצת פועלי טבריה, שהטריד אותן מינית וביצע בהן מעשים מגונים, והובילו להגשת כתב אישום נגדו, ממנו זוכה בסופו של דבר, תוך שבית המשפט קובע כי "המתלוננות אכן חברו יחדיו על מנת לפעול להדחתו של הנאשם, לאחר שסברו כי הוא עומד מאחורי פיטוריהן" וכי כולן העידו עדויות שקר.

ערעורה של המדינה על הזיכוי נדחה בבית המשפט המחוזי, ולאחר כל אלה, ביקש יאנוס מבית המשפט המחוזי לבטל את צו איסור הפרסום שהוצא כנגד איסור פרסום שמותיהן של המתלוננות. בית המשפט המחוזי התיר לפרסם את השמות של המתלוננות.

המדינה והמתלוננות ערערו על החלטה זו, והיום כאמור – קובע בית המשפט העליון כי שמותיהן של המתלוננות לא יפורסמו. עו"ד ירון ברזילי, שייצג את חיים יאנוס, אמר לאחר הישמע פסק הדין: "זאת תוצאה שקיוויתי שלא יגיעו אליה. בשורה התחתונה נותנים כאן סוכריה למתלוננות שווא שיודעות שהן יכולות לחסות בצל החיסיון של מתלוננות בעבירות מין. היום למעשה אישה יודעת בביטחון שבין אם תאמר במשטרה דבר אמת, ובין אם תאמר דבר שקר – שמה לא יפורסם, וזו תוצאה מסוכנת".

השופט מישאל חשין, שכתב את פסק הדין, דן במסגרת דבריו בנושא שיקולי המיקרו והמאקרו בסוגיית פרסום שמה של מתלוננת כשנאשם יוצא זכאי בדין.

חשין כותב כי לכאורה אין כל טעם והיגיון להמשיך להגן על המתלוננת, שהתגלה כי כלל לא הייתה קורבן של עבירת מין, ואולם הוא עומד על שיקולי נגד וקובע כי יש להתחשב בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות של המתלוננת וכי לא ניתן להתעלם מכך כי קיימת אפשרות שפרסום שמה ימיט עליה ועל משפחתה תוצאות קשות ביותר.

"אין צורך בדימיון מפליג כדי לדעת ולהבין שבמגזרי אוכלוסיה מסוימים עשוי פרסום שמה של המתלוננת להביא לפירוק משפחתה, ואולי אף לפגוע בחייה", קובע השופט חשין. השופט אף אומר כי יש לשקול מהו האינטרס שמוביל את הנאשם שזוכה לבקש את פרסום שמה של המתלוננת – האם מדובר באינטרס נקמה, המחליש את המסקנה כי בזיכויו של נאשם מעבירת מין יש לפרסם את שמה של המתלוננת ששיקרה.

נעמ"ת: זו החלטה נכונה

עו"ד גלי עציון, מהלשכה המשפטית של נעמ"ת, אמרה ל-ynet בתגובה: "אנחנו חושבים שזו ההחלטה הנכונה".

לדבריה, "גם בהטרדה מינית וגם בעבירות מין מדובר באירועים שהם בדרך כלל נעשים בסביבה סגורה, ללא עדים, שקשים מאוד להוכחה, במיוחד ברמת המשפט הפלילי, שם צריך להוכיח מעבר לספק סביר. מתרחשים מקרים בהם אדם לא מורשע לא בגלל שלא ביצע את העבירה אלא בגלל ששיטת המשפט מגינה עליו.

על פי נציגת נעמ"ת, "שיטת המשפט חייבת להגן תמיד על המתלוננת כי האיום שהשם שלה והפרטים שלה ייחשפו במידה ואין הרשעה, שלא תמיד קשורה אליה, יביא למצב שנשים שחוששות להתלונן, שלא רוצות להתמודד עם זה, עלול להביא לירידה דרמטית במספר התלונות. זה אף פעם לא שחור ולבן, גם במקרים שבחורה חוזרת מהעדות שלה. לכן חייבת להיות הוראה ברורה וגורפת".