מפעל הפיס: גדר הפרדה תמורת קזינו
מה לא יעשה מנכ”ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, כדי לקבל מהמדינה את הזיכיון להפעלת קזינו חוקי בישראל: לשלם בקביעות את המשכורות של עובדי הרשויות המקומיות, לאפשר לימודים חינם לכל הסטודנטים באוניברסיטאות וגם לממן את גדר ההפרדה. ואם הוא לא יקבל את הקזינו? הכנסות הפיס ירדו, כי הלוטו כבר משעמם את האנשים
"הציבור הישראלי התעייף מהגרלות הלוטו השונות. 40 שנה הוא משחק לוטו, אבל המשחק הזה הופך לפחות ופחות אטרקטיבי בעבורו". את הדברים האלה אומר דווקא האיש שמנסה למכור לנו את הגרלות הלוטו על צורותיו השונות - מנכ”ל מפעל הפיס, שאול סוטניק.
אפשר לראות בכך הצהרת כוונות כנה על עתידם של משחקי הלוטו והפיס השונים, אבל אפשר גם לחפש מניע עסקי-כלכלי מאחורי ההצהרה הזאת. ויש מניע. כי במקום שבו הלוטו נופל - חי, נושם ובועט הקזינו. וסוטניק, כמה טבעי, רוצה נתח מהרווחים של שוק ההימורים הבלתי חוקיים בישראל, שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה.
שאול סוטניק טוען כי . "אני לא מסוגל לממן הרבה פרויקטים לרשויות המקומיות, כאשר אני ממשיך לשווק את הלוטו שקיים כבר 40 שנה. זה משחק ישן. היום אנשים רוצים לשחק ומייד להרוויח. הציבור רוצה לראות אקשן. העם כבר עייף ממשחקים שאיבדו במידה רבה את האטרקטיביות שלהם".
"אבל הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט לא נותנים לי רשיונות למשחקים חדשים. ביקשתי מהאוצר רשיון להפעיל משחק בינגו. בעולם נחשב בינגו למשחק חברתי, ועכשיו משחקים בכל פינה בתל-אביב בבינגו לא חוקי. כולם רואים את זה, כולל המשטרה. רק מפעל הפיס לא יכול להפעיל בינגו".
"אז המדינה צריכה לעשות משהו כדי להרוויח קצת מהגלגול של הכסף השחור. המשחקים הבלתי חוקיים מגלגלים כיום יותר מ-10 מיליארד שקלים בשנה. זה נתון של משטרת ישראל, לא של שאול סוטניק".
הבינגו הוא כנראה רק תירוץ. סוטניק אומר כי היעד המרכזי של מפעל הפיס בתקופה הקרובה הוא לקבל זיכיון מהמדינה להפעיל משחקי קזינו, דהיינו להרוויח הרבה יותר כסף. לדבריו, שיעור הרווחים הצפוי ממשחקי הקזינו הוא גדול באופן משמעותי מזה של הלוטו.
וכדי לרכך את לבבות המתנגדים לא מהסס סוטניק לפזר הבטחות מפתות: שכר לימוד חינם לכל הסטודנטים בישראל, מימון הקמתה של גדר ההפרדה ואפילו מימון משכורותיהם של עובדי הרשויות המקומיות.
"אם יש עובד של רשות שצריך לשלוח את הבן שלו לאוניברסיטה, אבל אין לו כסף לממן את שכר הלימוד, אז הבן נשאר תקוע בבית. אחד הרעיונות שלנו הוא לשלם את שכר הלימוד של כל תלמידי ישראל", אומר סוטניק.
"אם המדינה באה ואומרת: או-קיי, ניתן רשיון למפעל הפיס להקים קזינו, אבל בתנאי שיממן את כל הלימודים האקדמיים של כל ילד במדינת ישראל - אז אני אומר שאני מסוגל לעשות את זה. היה לנו עוד רעיון: הצענו לראש-הממשלה לממן את גדר ההפרדה תמורת זיכיון לקזינו".
וזה מה שתוקע היום את מפעל הפיס? שאין לכם קזינו?
"כן, כי אני לא יכול להתקדם. אם תבוא מצד הממשלה דרישה לבנות עוד פרויקטים לרשויות המקומיות, אז אין לי יותר אוויר. קשה לפרוץ קדימה, כי הדור החדש רוצה לראות דברים מהירים".
אם תקבל קזינו, תוכל לממן גם את הרשויות המקומיות?
"אני אומר לך, שאם מחר תחליט המדינה שאני אממן את המנגנון הציבורי מהכסף הזה של הקזינו, אז אין לי בעיה. אני מוכן לעשות את זה".
למה לתת את הקזינו דווקא למפעל הפיס?
"כי אנחנו היחידים שיכולים לעשות את זה בידיים נקיות. מפעיל פרטי יעשה למדינה תרגילים שכל שנה הוא מפסיד כסף. הוא יוכיח למדינה בתרגיל חשבונאי פשוט שהוא מפסיד. אני בא עם ידיים נקיות".
אם לא תקבלו את הקזינו, צפויה ירידה בהכנסות של מפעל הפיס בשנים הקרובות?
"בוודאי. וגם אמרנו את זה".
משחקים במיליונים
ומדוע אין בינגו וקזינו במדינת ישראל? מדוע ההתנגדות לקזינו רחבה כל-כך? סוטניק מכוון את הביקורת שלו דווקא כלפי פקידי האוצר. "יכול להיות שמי שמופקדים היום על הרשיונות באוצר הם אותם הפקידים משנות ה-80", הוא אומר בלגלוג. "אולי הם לא התקדמו, אולי הם לא רואים מה קורה בחוץ".
"אנחנו עשינו לפני כחודשיים סיור במוסדות הימורים בלתי חוקיים בתל-אביב עם ועדת הכלכלה של הכנסת. הח"כים מאוד הופתעו, לא הבינו, לא האמינו, לא ידעו שיש תעשייה כזאת. נכנסנו לאולמות מלאים באנשים, מלאים בכסף. משחקים במיליונים, והכול לא חוקי".
ומה יקרה אם הקזינו לא יופעל על-ידי מפעל הפיס?
"אז מדינת ישראל תפסיד בכל שנה מיליארד שקל נטו".
מה כל כך מלהיב אותך בקזינו?
"אני אישית, שאול סוטניק, נגד קזינו. אבל יותר מדאיג אותי שכל שנה מגלגל השוק הזה של הקזינו יותר מ-10 מיליארד שקלים. בעוד שנתיים מדובר יהיה ב-12 מיליארד שקל. אז עקרונית אני לא הייתי רוצה קזינו, אבל במצב הקיים אני רוצה קזינו. אילו היית שואל אותי אם אני רוצה קזינו כדי לחנך את העם להמר? אז לא. העם כבר משחק קזינו והוא לא צריך אותי. כל ילד יודע את זה היום".
תקופה קשה עברה על מפעל הפיס בחודשים האחרונים. מאז השקת הלוטו החדש התעוררה בקרב מהמרים ובעלי דוכנים ביקורת על שיטת המשחק החדשה ועל סיכויי הזכייה, אולם סוטניק טוען שהמכירות דווקא עומדות ביעדים ואף מעבר לכך.
אחר כך הגיע מפעל הפיס לכותרות בעמודים הראשונים של מדורי הכלכלה לאחר פרסום מכרז המשווקים החדש שלו. הפיס, בהנהגתו של היו"ר החדש שמעון (סניה) כצנלסון החליט להחליף את המשווקים שלו.
מדובר במכרז כבד מאוד עם מחזור שנתי של כמעט שלושה מיליארד שקלים. כל מפיץ מקבל זיכיון בלעדי להפצת כל משחקי הפיס באזור מסוים בארץ. הפיס החליט לצמצם את מספר הזכיינים מעשרה לשמונה. הזכיינים עובדים תמורת עמלות, וכל אחד מהם מגלגל יותר מ-503 מיליון שקל בשנה. לא צריך להרחיב את הדיבור על פוטנציאל הרווח שגלום במכרז כזה.
המכרז האחרון עורר תגובות קשות מצד הזכיינים, פניות לבית-המשפט וטענות על ליקויים בהליך בחירת המשווקים. ב-21 ביוני השנה חשף "ידיעות אחרונות" את מכתבם של שני דירקטורים בכירים במפעל הפיס, עדי אלדר ושמואל ריפמן, ליועץ המשפטי של החברה, עו"ד אמנון זכרוני.
הם ציינו כי הגיע לידיהם מידע על מעשים לא כשרים לכאורה שנעשו במהלך בחירת המשווקים החדשים במכרז של הפיס. במכתב סופר כי חבר הדירקטוריון שמואל ריפמן נפגש עם שני שותפים שהיו משווקים של מפעל הפיס והפסידו במכרז הנוכחי.
הפגישה, שהתקיימה על-פי בקשתו של אחד הפונים, ארכה כחצי שעה ובמהלכה העלה הנ"ל טענות על קבלת שוחד לכאורה כדי להטות את מכרז המשווקים. כמו כן העלה טענות אחרות הקשורות להליכי מכרז המשווקים.
"מאחר שידוע לי שגם אליך (הכוונה לעו"ד זכרוני – יק) הגיעו תלונות דומות, ומאחר שאין בידינו הכלים או את הסמכות לבחון את התלונות ואת החשדות לכאורה, אנחנו פונים אליך לנקוט צעדים ומהלכים הנדרשים נוכח המידע שלעיל וכן להנחותנו כיצד עלינו לנהוג במידע שהועבר אלינו". השניים העבירו את המידע גם ליו"ר החברה, שמעון כצנלסון.
העתירות שהוגשו נגד הפיס בנושא המכרז נדחו בסופו של דבר או הופסקו במפתיע על-ידי העותרים. אבל הטעם הרע מהמכרז הזה נשאר גם נשאר. טעויות? הפקת לקחים? לא במפעל הפיס. "לא עשינו שום טעות", טוען סוטניק בתוקף. "את השיטה הזאת לבחירת המשווקים לא התחלנו ב-2004. זאת שיטה ישנה. לא שינינו את השיטה, לא שינינו את המכונים ולא שינינו את הבדיקות".
מהעתירות שהוגשו לבית-המשפט עלו טענות קשות על פגמים מהותיים במכרז.
"כי אותם אנשים שזכו בעבר באותה שיטה והפסידו במכרז האחרון חשבו שיקבלו את הזיכיון באופן אוטומטי. אלה שניגשו לבית-המשפט הסיתו גם את אלה שאפילו לא ניגשו למכרז הזה".
עזוב את המפסידים. שני חברי דירקטוריון בכירים של הפיס טענו באופן רשמי: יש לנו מידע על מעשים לא כשרים במכרז. יש לבדוק חשד לשוחד במכרז.
"אני מתפלא עליהם, כי אחד מהם לפחות, עדי אלדר, היה חבר פעיל בוועדה שבחרה את הזוכים. הבן-אדם הזה ישב בוועדה יומיים, לא זז מהמקום, ובסוף אני קורא את מה שהוא טוען. אני מתפלא שהוא אמר את מה שאמר. אני לא מבין אותו".
מה אתה לא מבין? שהוא ישב בוועדה ואחר-כך פנה ליו"ר החברה וטען בפניו שהגיעו אליו תלונות וטענות על שוחד?
"כן. את זה אני לא מבין. ההנחיה שלנו הייתה ברורה: לגשת מייד למשטרה ולהגיש תלונה. אילו הייתי חבר בוועדה והייתי מרגיש שמשהו לא בסדר, הייתי קם ומתפטר מייד. אנחנו גם מדינה שאחד לא מפרגן לשני. מה אני יכול לעשות? גם עלי הייתה שמועה שאני מריץ במכרז שני בני-דודים שלי. אבל אני הייתי שקט ורגוע, כי אין לי בני דודים. כל בני הדודים שלי גרים בחו"ל".
ואתה אומר שלא היה שום ניסיון להכניס למכרז הזה אנשים מטעם?
"אני לא יודע מי הם אנשים מטעם".
החשד הזה עלה ברגע שהחליפו כמעט את כל המשווקים הקודמים במשווקים חדשים.
"החלפנו בבת אחת את כולם בגלל השינויים המהותיים שעשינו בכמה אלמנטים של התפקיד הזה. ירדנו מעשרה אזורים לשמונה וגם הורדנו את העמלות למשווקים".
חזית חדשה
בשנה האחרונה נפתחה חזית נוספת למפעל הפיס: עיריית תל-אביב. זה התחיל בדרישה של ראש העירייה, רון חולדאי, להוריד את כל דוכני הפיס מהרחובות, בטענה שהם מכוערים ופוגעים ביופי האורבני של העיר.
אחר כך נדהמו ראשי הפיס לגלות כי חולדאי הוריד להם את השלט הגדול מעל תיאטרון הקאמרי החדש, שאת בנייתו מימן מפעל הפיס. בעירייה טענו כי השלט היה גדול ויחצ"ני מדי ולא התאים למבנה ולאופי של התיאטרון העירוני.
סוטניק סיפר כי יום אחד צעד לאורך שדרות שאול המלך ונדהם לגלות כי השלט של הפיס איננו. "השקענו בפרויקט הזה יותר מ-140 מיליון שקל, ואחרי שחנכנו את המבנה ומסרנו אותו, הלך ראש העירייה, רון חולדאי, ונתן הוראה להוריד את השלט של הפיס", טוען סוטניק.
"בהתחלה באו אלינו עם סיפורים שנפלה איזו אות בשלט, ולכן הורידו את כולו. אז אמרתי לעירייה: אין בעיה, אני אזמין אות חדשה מ'פיניציה', אז הם אמרו לי שלא כדאי, כי אז ייפלו אותיות אחרות".
מחקר
"ההימורים הלא חוקיים בארץ - פי 3 מהחוקיים"
ynet
על פי נתוני שלוחת אוניברסיטת דרבי, שוק ההימורים כולו הסתכם ב-2003 ב-17 מיליארד שקל, מתוכו היקף ההימורים הלא חוקיים צמח ל-12 מיליארד שקל; גידול חד בהימורים באינטרנט, שהגיעו למיליארד שקל
"המבנה הוא שלנו, ואם לא נקבל את מה שמגיע לנו, ייתכן שנמליץ ליועצים המשפטיים שלנו לשקול לקבל החלטה שהבניין חוזר להיות של מפעל הפיס. העירייה לא פעלה בנושא הזה בידיים נקיות. מצד שני, הם כל הזמן דורשים מאיתנו עוד ועוד כספים, מהגוף שהם כל כך משמיצים".
מדוע משמיצה העירייה את מפעל הפיס?
"לדעתי זו הנחיה מלמעלה. הפכנו בעיני העירייה להיות מן מפלצת שכזאת. זה לא מגיע לנו".
רון חולדאי מנסה לסלק את הדוכנים של הפיס מרחבי העיר. הוא טוען שהם מכערים את העיר. מה דעתך?
"הצענו לחולדאי לבנות דוכנים חדשים. הקמנו ועדה והצענו להקים דוכנים מיוחדים רק לתל-אביב, כמו שהקמנו בירושלים. אנחנו מוכנים להחליף את כל 118 הדוכנים. ראש העירייה החליט להוריד את כל המטרדים מהרחובות, ועכשיו הוא רוצה לצאת עם החלטה גורפת לפנות את כל הביתנים של הפיס מתל-אביב. העניין הוא ששני שלישים מהכנסות מפעל הפיס הם מהדוכנים ולא מהחנויות".
זאת הקדנציה השניה של שאול סוטניק בתפקיד מנכ”ל מפעל הפיס. הוא החליף את מי שהיה המנכ”ל הכל יכול של הפיס, יעקב ברדוגו, שעזב קדנציה סוערת במיוחד באקורדים צורמים. לפני כשנה וחצי החליף שוב את המנכ”לית הקודמת, ענת קינן, שעזבה את תפקידה.
סוטניק הוא אחד העובדים הוותיקים במפעל הפיס, ולזכותו ניסיון רב והיכרות עם המערכת ועם המשחקים השונים. לפני כשנה מונה לתפקיד יו"ר החברה שמעון כצנלסון, לשעבר סגן ראש עיריית אשדוד ומקורבו של ח"כ עמרי שרון כיום.
בתקופה האחרונה ניכרת מתיחות בין היו"ר למנכ”ל - בעיקר סביב החלטתו של כצנלסון להיות יו"ר פעיל ומעורב. בסביבתו של סוטניק טוענים כי היו"ר אינו מתייעץ מספיק, אינו מעניק סמכויות, מנטרל את דירקטוריון החברה ומשליט שלטון יחיד.
סוטניק לא מכחיש כי יש מתיחות כזאת, אבל חוסך במלים. "אני עושה את העבודה שלי, כי אני צריך בסופו של דבר להוביל מערכת ולהביא כסף הביתה וגם לתת דין-וחשבון לדירקטוריון", הוא אומר.
"אם אני אחשוב על מתיחות כל היום, אז חבל על הזמן. מכיוון שאני יום וחצי בפיס, כפי שאתה יודע, אז אני לא מוטרד. אני מקבל גיבוי. נכון שבהתחלה היו כאלה שרצו ללקק את התחת של מישהו, אבל מהר מאוד ראינו שזה היה רק עניין של לכלוך".
כמה מרוויח היום מנכ”ל מפעל הפיס?
"אני לא מתלונן".
יו"ר הפיס מקבל שכר של כ-50 אלף שקל בחודש. זו גם משכורת שמרוויח המנכ”ל?
"כן".
מדוע נוצרה למפעל הפיס תדמית של חברה בזבזנית, ראוותנית ומנקרת עיניים?
"זה לא נכון".
לא יעזור. למפעל הפיס יש תדמית כזאת.
"יכול להיות".
למה המנכ”ל הקודם יעקב ברדוגו היה צריך מקלחת ושירותים אישיים וצמודים?
"לא יודע. כשנכנסתי לתפקיד פירקתי את המקלחות ועשיתי מטבח לכולם".
לפנייה לכתב/ת 
"בלי קזינו אין התקדמות"
צילום: איי פי
מומלצים
