"כפר החוצבים" של מגדל צדק
סמוך לראש העין שוכן מבצר "מגדל צדק", שלו היסטוריה עשירה. מעטים יודעים שבמשך 12 שנה התקיים במקום כפר של חוצבים יהודים, ששרידיו נותרו באתר. תלמידי התוכנית לשימור באוניברסיטת ת"א שחקרו את האתר, הכינו הצעות לשימורו
מי שנוסע מראש העין דרומה, קצת אחרי קיבוץ עינת יבחין בצידו המזרחי של הכביש בשרידי מבנה עתיק שעומד בשיממונו. אלה הם שרידי מג'דל יאבה ("המגדל השולט") הוא מגדל צדק. תלמידי התוכנית לשימור בבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי באוניברסיטת תל אביב, קיימו השנה סדנה שהוקדשה לאתר, והכינו כמה תוכניות לשימורו.
המקום היה בעל חשיבות רבה עוד בימי קדם, כאשר המבצר, יחד עם העיר אפק (מבצר אנטיפטריס) הסמוכה, חלשו על "מעבר אפק" - מעבר יבשתי צר שבין מעיינות הירקון לבין שולי ההר, דרכו עברה רוב התנועה הבינלאומית של המזרח הקדום, ממצרים לסוריה.
האתר עבר גלגולים רבים במהלך היסטוריה - וחלפו בו הפרעונים ומלכי יהודה, הרומאים, הביזנטים והצלבנים. המקום היה קרקע למאבקים בין צבאות שחפצו בשליטה בו, ביניהם האיובים, הערבים, הצרפתים, העות'ומנים והאנגלים.
בשנת 1924 החליטה חברת "סולל בונה" לפתוח מחצבה במגדל צדק. קבוצת הפועלים הראשונה מנתה 11 גברים ונשים, כולם בני העלייה השלישית, חברי "החלוץ" מפולין. הקבוצה הגיעה למגדל צדק השומם ובנתה שני צריפי עץ, אחד למגורים והשני לחדר אוכל. התנאים היו קשים.
העבודה נעשתה באמצעות פטישים וחומרי נפץ שהוכנו באמצעים פרימיטיביים. התוצרת הובלה בקרונות (דקוביל) על גבי פסים שהונחו על פני מרחק של 4-3 ק"מ ממקום החציבה עד למפגש עם מסילת הברזל בתחנת ראש-העין.
מטרת הקבוצה הייתה להקים כפר של חוצבים וחקלאים, במקום. אולם משלא הצליחו לגייס את הכספים לרכישת אדמות, עזבו את המקום. במקומם הגיעו למקום "קבוצת הכ"ג" של חברי החלוץ מבסרביה ורומניה שעלו לארץ בשנת 1925. קבוצה זו מנתה כ-50 איש וביניהם מספר משפחות עם ילדים.
במגדל צדק הם מצאו את שני הצריפים של הקבוצה הקודמת. "סולל בונה" בנה עוד כמה צריפים, ביניהם אחד ששימש כבית ילדים ושני כחדר תרבות. מאוחר יותר נבנו צריפים חדשים, מותאמים לחיים קולקטיביים של הקבוצה. בשנת 1927, עם המשבר הכלכלי הגדול, עזבו גם חברי הקבוצה הזו את המקום.
עם פרוץ מארעות 1936-1929 הופסקה שוב העבודה באתר. בתום הפרעות חודשה העבודה ובשנת 1941 סופחה מחצבת מגדל צדק למפעלי האבן והסיד של סולל בונה שנקראו "אבן וסיד".
בשנת 1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה והירידה בביקוש הצבאי למוצרי אבן, חזר ועלה המתח בין העובדים היהודים לערבים. באותה עת החלה גם התארגנות ערבית לאומית וראשיה טענו: "מגדל צדק ואדמותיה שייכים לערבים, כשם שתל אביב ופתח תקוה שייכות ליהודים".
בשנת 1947, אילצו מאות תושבים ערבים את היהודים לעזוב את המקום והמחצבות ניטשו. ביולי 1948 נכבש האזור בידי צה"ל וכוחות חיל המשלוח העיראקי נהדפו. תושבי מג'דל יאבה והכפרים האחרים בסביבה ברחו מזרחה.
במהלך מלחמת השחרור חרב היישוב מג'דל יאבה על כל בתיו. בהוראת הממשלה, הרסו בולדוזרים את כל הכפר, להוציא את המצודה, קבר השייח' ומצבות נוספות בבית הקברות של הכפר. לאחר ששוקמו המחצבות והכבשנים, נתחדשה העבודה במחצבות הסמוכות למגדל במחצית השנייה של שנת 1949, בתוך זמן קצר הוקמו והופעלו באזור 21 מחצבות, 22 מגרסות, וכבשני סיד. מספר הפועלים הגיע לשיא של 700 איש, בכללם 70 פועלים מתושבי כפר קאסם. מועצת פועלי פתח תקוה אף ערכה קורסים בחציבה לעולים חדשים בסמוך למחצבות.
השנים 1949-1951, היו שנות שיא בהפקת אבן במגדל צדק. משנת 1952, עם ההצטמצמות בהיקף הבנייה בארץ, הלכה וירדה הפעילות במקום.
בינואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ, שימש מבצר מגדל צדק עמדת תצפית של חיל המודיעין לזיהוי והתראה על נפילת טילים מעיראק על יישובי גוש דן והשרון.
גן לאומי, או אתר לשימור
שי פרקש, תלמיד התוכנית לשימור באוניברסיטת תל אביב, שנמנה על צוות הקורס שהכין תוכניות לשימור האתר, מספר כי מאז קום המדינה משמש המקום כ"חצר האחורית" של האזור. ערימות אבנים אשפה וקוצים מכסים חלק ניכר משרידי הכפר הערבי, חורבות המחצבות וכבשני הסיד המוזנחים הפכו למזבלות פיראטיות.
לדברי פרקש, התוכניות אינן כוללות שימור של כפר החוצבים ובעיקר הכבשנים.
"התוכנית מציעה מרכז מבקרים, תיירות ועתיקות מגדל אפק, אבל אינה עוסקת בסיפור כפר החוצבים", אומר פרקש. "יש לשמור על השרידים שבאתר, במיוחד לאור עזיבתו המתוכננת בעוד מספר חודשים של המפעל היחיד הקיים עדיין במתחם, לפנות את כמויות הפסולת הגדולות שבמקום, לשקם את הכבשנים הייחודיים ועוד. אין ספק כי למקום פוטנציאל בלתי רגיל להפוך לאתר טיול, לימוד ובילוי נדיר באיכותו".
נציין, כי ניתן לבקר באתר הפתוח, אולם לא ניתן להיכנס למבצר עצמו שגודר על ידי רשות הטבע והגנים ושולט בשלטים המזהירים מקריסתו. האזור יפה מאד בכל ימות השנה, ובאביב יש בו פריחה נהדרת.
לפנייה לכתב/ת 
