האינטרנט זה לא משחק ילדים
כמו שהורים מלמדים את ילדיהם לחצות בבטחה את הכביש, כמו שהם מסבירים באופן ברור וחד משמעי שאסור לפתוח דלת למישהו לא מוכר, שאסור לדבר עם זרים ברחוב, כך חובה על ההורים ללמד את ילדיהם כיצד לגלוש באינטרנט בבטחה, להישמר מתרמיות ולא להתפתות למסור פרטים אישיים לאנשים זרים שפגשו בצ'ט
מחקר בנושא הרגלי גלישה, שנערך במקביל בנורבגיה, שבדיה, דנמרק, איסלנד ואירלנד בינואר-פברואר 2003, והקיף 3,200 הורים ו-4,700 ילדים בגיל 9-16, חשף נתונים מעניינים. מן המחקר עולה, כי 8% מהילדים ציינו שגלישה לאתרים פורנוגרפיים היא העיסוק המרכזי בגלישתם, בעוד שאף הורה לא ציין זאת כאפשרות.
44% מהילדים גלשו לאתרי סקס ופורנו, בין אם במתכוון או בטעות. כשליש מהילדים (רובם בנות) דיווחו על קבלת פניות עם מסרים מיניים לא רצויים, ורובם לא דיווחו על כך להוריהם. 40% מהילדים שצ'וטטו ברשת דיווחו על הצעות להיפגש בפועל, 20% דיווחו שאכן נענו בפועל לפגישה, רק 4% דיווחו על כך להוריהם, ובחלק לא מבוטל (16%) התברר לילדים כי המציע הוא בעצם מבוגר ולא ילד.
אי אפשר להישאר אדישים מול מקבץ הנתונים האלה, ואי אפשר לפטור את ממצאי המחקר בכך שהוא התבצע בחו"ל. האינטרנט כבר כאן, ובגדול. בחודש אוגוסט האחרון דיווח משרד התקשורת כי במהלך 2004 חוברו לאינטרנט המהיר 220 אלף בתי אב חדשים ובכך עומד מספר החיבורים על כ-860 אלף בתי אב בישראל.
עם כ-2.5 מיליון ילדים שחיים בישראל, ניתן לשער שלפחות למחצית מהם יש גישה לעולם המחשבים והאינטרנט. אם לא באמצעות חיבור בבית, אז בכיתת המחשבים בבית הספר בו הם לומדים, או אצל חברים.
חלק מהילדים לא יודעים להיזהר
לא צריך לגלוש רחוק מדי על מנת למצוא את הילדים ובני הנוער. הם גולשים באתרים השונים, מנהלים דיונים ענפים בפורומים ומקשקשים בצ'טים - בדיוק כמו "המבוגרים". רק שבניגוד אלינו, המבוגרים, שיודעים להפעיל, בין השאר, מנגנונים של חשיבה ביקורתית, יכולת שיפוט ואבחנה בין מציאות ופנטזיה, חלק ניכר מהילדים לא יודע להיזהר.
הם לא יודעים, כי לא לימדו אותם וגם כי יש לא מעט הורים שמבינים באינטרנט הרבה פחות מילדיהם. נכון שהאינטרנט זה לא רק סקס, פדופיליה ושירותי קזינו מקוונים. באינטרנט קיימים רבבות אתרים מעניינים, מרתקים ומשובחים (וכן, גם חינוכיים) שיכולים רק להועיל לאוכלוסיה הצעירה ששעות הפנאי שלה מתנקזות לגלישה.
אבל כמו בכל דבר, גם את השהייה ברשת חובה לאזן. וגם ללמד את ילדינו שלא כל מה שהם רואים הוא אמיתי, להסביר להם מאילו אתרים להתרחק, לחייב אותם לסגור את חלון המסרים המיידיים כשמישהו מהצד השני מתחיל לכתוב להם משפטים לא נעימים בלשון המעטה. לחנך אותם במובן המקורי של המילה.
כבר יצא לי לפגוש בהורים היסטריים, שניתקו את המחשב מהאינטרנט בגלל כתבות בתקשורת שעסקו ב"איום הפדופילי ברשת". צריך לזכור שלא רק מפדופיליה מקוונת נפגעים ילדים. עדיין, חשוב לזכור, הרוב המוחלט של פגיעות והטרדות מיניות נגרמות על ידי אנשים שהילד מכיר בחיים "האמיתיים".
הזדמנות לשבת עם הילד
איסור על גלישה באינטרנט הוא חרב פיפיות. כמו בכל טכנולוגיה חדשה שחודרת לחיינו והופכת לחלק בלתי נפרד ממנה, אנחנו מקבלים את הטוב והרע שבה. מוטלת עלינו אחריות רבה שצריכה לבוא לידי ביטוי באמצעות פיקוח והגבלות.
כמו שמגבילים פעוטות מלגעת בשקעי החשמל שבקיר, כמו שמחנכים ילדים לא לעבור את הכביש "בלי לתת יד", כך גם ההגבלות בכל הקשור לגלישה באינטרנט צריכות להיות ברורות, מובנות, והגיוניות, כשהסברים פשוטים בצידן, תוך שיתוף הילדים בדיאלוג פתוח. עדיין, חשוב לזכור מי כאן ההורים ומי הילדים ומה תפקידו של כל אחד מהצדדים.
ילדים גולשים באינטרנט, ואפשר להמר, בהסתייגות מה, שחלק מההורים לא מודעים לאתרים בהם מבקרים ילדיהם ולאילו תכנים הם חשופים ביום ובלילה, זאת, למרות שאין קושי מיוחד לבדוק היכן ילדיכם גלשו בעת האחרונה.
להורים שלא בקיאים במחשבים, אולי זו ההזדמנות שלכם לשבת עם הילד או הילדה ולהפוך את הגלישה לחוויה משותפת. בקשו מהם שילמדו אתכם לגלוש, שוחחו עימם על הסיכונים הפוטנציאליים הקיימים. שמרו על פרטיותם, אך דאגו לשלומם ולביטחונם.
אין זה אומר שבכל פעם שהילד מתחבר לאינטרנט, אתם צריכים לשבת לצידו ולבדוק מה הוא מקליד ועם מי הוא מדבר ב-ICQ או במסנג'ר. אבל מידי פעם לעקוב. זה כן. לבדוק. להתעניין. להיות הורים.
לפנייה לכתב/ת 
