אריזונה: שבט גיבורי המלחמה

האומה האמריקנית חייבת הרבה מאד ל-29 אינדיאנים מבני שבט הנבאחו שמילאו תפקיד גורלי במלחמת העולם השנייה. לאמריקנים היתה בעיה חמורה: אנשי המודיעין היפני פיענחו בקלות את הקודים הסודיים של צי ארה"ב וידעו מראש על כל תקיפה באוקיינוס השקט. הפתרון הגאוני? שימוש בשפת הנבאחו.

האמריקנים גייסו 29 מבני שבט הנבאחו (Navajo) שתירגמו את המסרים של כוחות הצי לשפתם והעבירו אותם כך למתרגם שישב בצד השני. הרעיון הצליח למעלה מהמשוער והיפנים נותרו חסרי אונים מול השפה המוזרה, שעזרה גם לניצחון האמריקני בקרב הימי האדיר של מידוויי. רק ב-1992 זכו בני השבט להוקרה ולמדליות על מעורבותם.

במקרה זה נלחמו אנשי הנבאחו לצד האמריקנים, אבל פעמים רבות בהיסטוריה התפרסמו בני השבט דווקא כלוחמים עזי נפש נגד האדם הלבן. השמורה שבה הם חיים כיום נמצאת ב'מונומנט ואלי' שבאריזונה, לא רחוק מגבולות המדינה עם יוטה, קולורדו וניו-מקסיקו. איך מגיעים? בהמשך למסע שלנו באמריקה יוצאים מעיירת הבלונים והרפטינג בלאף, על כביש 163, ופונים לשמורה. רבים מהנופים שתראו בדרך ובשמורה עצמה כיכבו בעשרות מערבונים לצידו של ג'ון וויין האגדי.

לשבטים האינדיאנים בכלל ולשבט הנבאחו בפרט יש היסטוריה עקובה מדם עם השלטון האמריקני. הנבאחו באו

מקנדה בתחילת המאה ה-16 וירשו מבנים שננטשו במאה ה-13 על-ידי שבטי הפואבלו המתקדמים, שנעלמו לפי אחת הסברות בגלל בצורת ממושכת או מגיפה. שבטי הנבאחו, שאימצו את הסוסים לרכיבה מהספרדים, התפרנסו מציד ומחקלאות. ההצטיידות בנשק חם ויכולת השדאות המעולה שלהם הפכו את לוחמי השבט לבעלי עוצמה צבאית שגם השלטון האמריקני לא התעלם ממנה.

ב-1863 החליט הצבא האמריקני לשים קץ להשתוללות של לוחמי הנבאחו, שנהגו לתקוף שיירות שחלפו בסמוך לטריטוריה שלהם. המלחמה נמשכה כשלוש שנים ובסופה נאלצו אלפי לוחמים להימלט אל הקניונים ללא מזון ומים. האמריקנים ניסו להוביל אותם רגלית לאזור חקלאי בניו-מקסיקו, ובדרך מתו אלפים.

בסופו של דבר חתמו הנבאחו על הסכם שלום והורשו לחזור לאדמתם, שם הוקצתה להם שמורה. כ-200 אלף בני השבט נהנים כיום מחיים אוטונומיים למדי.

גן חיות מאובן

לביקור בשמורת הנבאחו, שבסביבתה לא מעט אתרים מעניינים, כדאי להקצות כמה ימים ולהצטייד ברכב שטח. אפשרות אחרת היא להצטרף לסיורי ג'יפים בני שעתיים וחצי (35 דולר).

המקום שחובה לבקר בו הוא כמובן מונומנט ואלי (Monument Valley). מדובר השטח מדברי עצום ממנו מבצבצים הרי סלע 

ענקיים ועמודי סלע, לצד צורות סלעיות מוטרפות. הסיפור הגיאולוגי מורכב ובמרכז המבקרים האינדיאני תוכלו לקבל הסברים מלומדים, אבל באופן כללי מדובר בכוחות השחיקה שעבדו במשך 160 מיליון שנה ויישרו בהדרגה את השטח המדברי. מעל למדבר נותרו רק שכבות הסלע הקשות של אבן חול אדומה, שיצרו את הסלעים וההרים הזקופים הללו המתנוססים מעל למישור המדברי.

אפשר לעשות מסלול של כ-25 ק"מ ברכב תמורת דמי כניסה של 5 דולר למבקר. המסלול מציע עצירות באטרקציות נופיות ובאתרים סלעיים מרשימים כמו 'Elephant Butte', 'Three Sisters', 'Camel Butte', 'Artist's Point ועוד. מדובר כמובן בסלעים בעלי צורות שמזכירות חיות או דמויות שאומרות הרבה לאמריקנים. המסלול כרוך בטלטולים לא מעטים ועדיף לבצע אותו ברכב שטח.

סיור הג'יפים המודרך של אנשי השמורה מביא את המבקרים לאתרים שברכב פרטי אי אפשר להגיע אליהם: שרידי המבנים של האינדיאנים הקדומים ובית של אינדיאנית ישישה שמדגימה עבודות יד טיפוסיות של בני שבט הנבאחו.

חקירה ארכיאולוגית מקיפה של האזור חשפה יותר מ-100 אתרים של האינדיאנים הקדמונים, ה'אנאסאזי', ומתברר שדווקא שיטות החקלאות הפרימיטיביות שלהם הוכחו כמצליחות לעומת הניסיונות לעבד את אדמת המדבר בשיטות מודרניות, שנכשלו לחלוטין. האינדיאנים הקדומים ניצלו כל לחלוחית ושלולית מים שמצאו בעמק המדברי חסר המים הזורמים. שאר המזון שלהם התבסס על ציד עזי בר, צבאים ודישונים שחיו באזור.

גירוש ספרד

עוד לפני העימות עם האמריקנים ניהלו בני הנבאחו, בתחילת המאה ה-19, מלחמה עם חיילים ספרדים שירו לתוך המערות שמצאו בשטח והרגו כ-90 אינדיאנים. הספרדים טענו שרוב ההרוגים היו לוחמים בעוד שהאינדיאנים התעקשו שמדובר בנשים וילדים, שכן לוחמי השבט היו בכלל במסע ציד. על עובדה אחת אין ויכוח: כאשר נכנסו חיילים למערות קפצו עליהם שתי נשים מבנות השבט והתאבדו בקפיצה לקניון העמוק, כשכל אחת גוררת עמה חייל ספרדי.

כדי להגיע ל'קניון דה שלי' (De Chelly) פונים ביציאה ממונומנט וואלי אל העיירה האינדיאנית הקטנה קאיינטה (Kayenta) ואחרי נסיעה קצרה פונים ימינה לכביש 191, שמוביל לקניון. שמו, דה שלי, הוא שיבוש השם האינדיאני של המקום על ידי הספרדים, ששלטו כאן עד העידן האמריקני.

עם הכניסה לקניון מפנה את מקומו חול המדבר לסלע אבן-חול. במרכז המבקרים תמצאו הסברים על סיפורו של

הקניון מבחינה גיאולוגית ועל ההיסטוריה האנושית שלו (לא גובים תשלום בכניסה).

הכביש מתפצל לשניים. הצד הימני פונה אל הקצה הדרומי של הקניון, כשלאורך הכביש כמה נקודות תצפית מרשימות. מומלצות לעצירה. Tsegi, שמספקת תצפית על האדמות החקלאיות המעובדות בתחתית הקניון, ו- Junction, ממנה ניבט נופו הוולקני של קניון דל מורטו הסמוך, שבו הרבה שרידים לכפרי שבטי הפואבלו העתיקים.

קניון דל מורטו נקרא על שם טבח שערכו בשנת 1805 הספרדים בבני שבט הנבאחו, שבמהלכו נרצחו 110 אינדיאנים. קבר האחים של האינדיאנים נחשף ב-1880 בידי משלחת ארכיאולוגית אמריקנית שחפרה באזור. באחד הכפרים שמצאו בקניון דל מורטו היו מבנים של ארבע קומות, שהריסותיהם נקראות היום 'חורבות הבית הלבן'. שביל ההליכה להריסות נמשך כארבעה וחצי ק"מ.

נקודת התצפית הבאה היא Spider Rock. מדובר בחנית סלע אבן-חול אדומה בגובה 260 מטר שמתרוממת מקרקעית הקניון. מכאן רואים גם את הבסיס הקשה והוולקני של הרי צ'ויוסקה באופק. 

בשלב זה חוזרים לפיצול בכביש הראשי ופונים לעבר הכביש השני, המוביל לתצפיות הרכס הצפוני. מומלצת במיוחד תצפית

Mummy Cave, שממנה רואים את שרידיו של כפר שבט הפואבלו העתיק. החדרים הקיצוניים במבנה המרכזי שימשו למטרות טקסיות של האינדיאנים והמגדל נבנה כבר ב-1280.  

Antelope House נקרא על שמו של אמן אינדיאני שצייר אנטילופות במבנה. סמוכות לו מערות הטבח המנציחות את הרצח ההמוני שביצע הצבא הספרדי באינדיאנים.  

בקניון דה שלי נמצאו עדויות לנוכחות אנושית רציפה במשך לא פחות מ-5,000 שנה. אם רוצים לערוך טיולים יותר מעמיקים אל תוך הקניון העמוק והמרשים, יש לשכור מדריך אינדיאני מקומי, שילווה אתכם רגלית או ברכב שטח.

• הכתבה הבאה בסידרה: היער המאובן וחור המטאור באריזונה