ישראל מוציאה על ביטחון פי 3-10 מאשר במערב
למרות הירידה העקבית מאז שנות ה-80', מהווה תקציב הביטחון כ-9% מהתוצר המקומי הגולמי - פי שלושה עד עשרה ממדינות המערב. איראן, אגב, מוציאה רק כ-3.7% מהתמ"ג על ביטחון, וירדן - פחות מ-6% אחוזים
כשאומרים שחסר תקציב לחינוך ולרווחה, כדאי לדעת לאן זורם הכסף: מאומדנים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדינת ישראל הוציאה לאורך העשור האחרון 9%-10% מהתוצר המקומי הגולמי לביטחון - פי 3 עד 10 יותר מאשר במדינות המערב.
ארצות הברית ובריטניה למשל, מוציאות לביטחון כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי. גם בין מדינות המזרח התיכון, ההוצאה לביטחון בישראל היא מהגבוהות ביותר. ירדן מדווחת על הוצאה של פחות מ- 6% מהתמ"ג לביטחון, איראן על 3.7% ומצרים - 2.7%.
עוד מתברר מנתוני הלמ"ס, שההוצאה לביטחון ירדה בכ-7% בשנת 2003, לאחר עלייה ניכרת בצריכה בשנת 2002 (11.5%) ועליות מתונות יותר בשנים 1997 עד 2001.
ההוצאה לביטחון בשנתיים האחרונות הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז אמצע שנות ה-80'. עם זאת, הייתה עדיין הצריכה הביטחונית נמוכה בכ-20% מרמתה בשנים 1973 עד 1975, בהן הגיעה הצריכה הביטחונית לשיאה.
ב-2003 התהפכה המגמה
מהנתונים על התפתחות ההוצאה לביטחון, במשך 47 השנים האחרונות, עולה כי בשנים 1956-1975 עלתה ההוצאה לביטחון בקצב מהיר של 15%-16% בממוצע לשנה, עם עליות חריגות בשנים 1956 (100%), 1967 (77%), ו- 1973 (64%).
בשנים 1976-1995 ירדו הוצאות הביטחון בשיעור ממוצע של 2%-3% בשנה. משנת 1996 ועד לשנת 2002 המשיכה העלייה בסך כל ההוצאה לביטחון, כאשר לחלק ניכר מעלייה זו תרם היבוא הביטחוני. בשנת 2003 התהפכה כאמור המגמה והצריכה הביטחונית ירדה בשיעור ניכר.
באומדן עלות הביטחון הכוללת נכללו, בנוסף להוצאות הישירות של מערכת הביטחון על שכר עבודה וקניית סחורות ושירותים, גם ערך העבודה של חיילי שירות החובה, הפרשות המעבידים בגין שכר אנשי מילואים, תוספת סיכון למשרתים בצבא, הוצאות האחזקה של מלאי חירום (דלק, תרופות, מזון וכו'), ההוצאות להקמת מקלטים וממ"דים והוצאות משרדי ממשלה אחרים על ביטחון.