הנודניק

ראלף ניידר מתעקש להישאר במירוץ לנשיאות למרות שאין לו שום סיכוי לנצח. הדבר היחיד שהוא אולי מסוגל לעשות הוא לפצל את ההצבעה הדמוקרטית במדינות המתנדנדות ולפגוע בסיכויים של קרי להיבחר - בדיוק כמו שעשה לגור לפני ארבע שנים. זאת בדיוק הסיבה שהרפובליקנים נותנים לו יד. נ.ב: הוא לא ממש חבר שלנו

יצחק בן-חורין, וושינגטוןפורסם: 17.10.04 , 13:30

הדמוקרטים לא סולחים לראלף ניידר. הם מאשימים אותו שגרם להם להפסיד את הבחירות בשנת 2000 וטוענים שרק בגללו ג'ורג' בוש הגיע לבית הלבן.

יותר מ-3 מיליון אמריקנים הצביעו לו אז, כשרץ מטעם מפלגת הירוקים, בלי שום סיכוי לנצח. אחרי שהתפזר הערפל מסקנדל ההצבעה וספירת הקולות בפלורידה, התברר שרק 537 קולות הפרידו בין אל גור והניצחון. ניידר קיבל בפלורידה 97 אלף קולות, שהיו יכולים ללכת לגור ולשנות את ההיסטוריה. אמריקה הייתה אולי יוצאת למלחמה באפגניסטן אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, אבל לא למלחמה בעיראק.

אם המערכה בין בוש וקרי תישאר צמודה עד סוף המירוץ (ורוב הסיכויים שהיא תישאר), שובר השיוויון עשוי להיות שוב ניידר. גם בבחירות הנוכחיות אין לו שום סיכוי להיבחר לנשיאות ארצות הברית, אבל הוא בוודאי יכול לקלקל לג'ון קרי את התוכניות.

בסקרים האחרונים התמיכה בניידר מתנדנדת בין 2 ל-5 אחוזים. זהו שיעור תמיכה חסר משמעות במישור הארצי, אבל יש לו חשיבות מכרעת במדינות המתנדנדות. קרי יוכל, כמו גור לפני ארבע שנים, לקבל את קולותיהם של רוב המצביעים האמריקנים, אבל במניין האלקטורים במדינות השונות אפשר שהוא יפסיד לבוש. מומחים לא מעטים מוכנים להמר על התסריט הזה.

תומכים רבים של ניידר בבחירות הקודמות התחננו בפניו שלא לרוץ הפעם, רק כדי לא לחבל בסיכויי השמאל האמריקני להפיל את ג'ורג' בוש. אפילו קרי נפגש איתו בוושינגטון לפני מספר חודשים. לא ברור מה נאמר בפגישה ההיא, אבל היא לא שינתה את דעתו של ניידר, המאוהב נואשות בעצמו. הוא החליט לרוץ ויהי מה, למרות שברור שהוא לא יגיע לשום מקום.

מקלות בגלגלים

הנימוק הרשמי של ניידר הוא שאין הבדל בין המפלגה הרפובליקנית למפלגה הדמוקרטית, ששתיהן משרתות את בעלי ההון ואת האינטרסים של חברות הענק.

הרפובליקנים לא נעלבו מההאשמה הזו. ההיפך. הם החלו לפעול מאחורי הקלעים כדי לסייע לו ככל האפשר להשתתף בבחירות במדינות השונות. הם אפילו גייסו רפובליקנים בעלי הון שיתמכו במסע הבחירות שלו. להם הוא לא יכול להזיק.

מזלם של הדמוקרטים שניידר לא הצליח לזכות הפעם במועמדות מטעם מפלגת הירוקים, ונאלץ לרוץ כמועמד עצמאי. המשמעות היא שכדי ששמו ייכלל בטופסי ההצבעה, עליו לגייס מכסה משתנה של חתימות תומכים בכל מדינה. נכון לעכשיו הוא רשום ב-37 מדינות, כולל בפלורידה.

במדינת מישיגן סיפקה, על פי הדיווחים, המפלגה הרפובליקנית 40 אלף חתימות שאיפשרו לניידר להשתתף שם בבחירות. הדמוקרטים טוענים שגם באריזונה, מחצית מכמות החתימות הדרושות סופקו לניידר על ידי רפובליקנים.

הקרב הגדול שלו מתנהל בימים אלה במדינת עימות נוספת – פנסילבניה. שם הוא זקוק ל-25,697 חתימות כדי להיכלל בטופס הבחירות ב-2 בנובמבר. הוא הגיש טפסים הכוללים 40 אלף חתימות אבל שופט מקומי כבר פסל 10,000 בטענה שמדובר בזיוף. בין השאר התברר כי אב ובנו חתמו 60 פעם על העצומה הקוראת לשיתופו בבחירות. הערכת השופט הבודק היא ש-70 אחוז מהחתימות אינן כשרות.

אם תרצו, בפנסילבניה מתנהל לפני הבחירות של 2004 קרב בנוסח זה שהתנהל בפלורידה לפני ארבע שנים. הפעם, במקום ויכוח על מיקום ניקוב החורים בטפסי ההצבעה, מעורבים בסקנדל מומחים לכתב יד. ואם לא די בפרשיות, קבוצה של חסדי בית הגישו לאחרונה תביעה נגד מטה ניידר בטענה שלא שולמו להם הסכומים שהובטחו להם על איסוף חתימות. שני עורכי הדין של נאדר התפטרו ולפי העיתון "ניו יורק טיימס", עורכי דין רפובליקנים מתרוצצים בימים אלה בין בתי המשפט השונים במאבק על כל חתימה.

ערבית שוטפת

בגיל 70 הוא זקן המועמדים במירוץ, וזהו ניסיונו הרביעי לשחק ב"משחק הגדול" על הנשיאות. הוא אמריקני ממוצא לבנוני שדובר ערבית שוטפת. משפטן בהשכלתו.

את פרסומו קנה כמניף דגל שמירת זכויות הצרכנים באמריקה. במשך קרוב ל-40 שנה הוא נאבק בשחיתויות של חברות פרטיות, מוצרים לקויים ושירות גרוע, ואת האהדה הגדולה שצבר מנסה זה שנים רבות לתרגם בקלפיות.

האמריקנים אוהבים את ניידר אביר הצרכנים הנאבק בתאגידים הגדולים ללא מורא, אבל סולדים מעמדותיו המדיניות השמאליות, בעיקר בנושאי מדיניות חוץ.

הוא בהחלט לא יכול להיחשב ידיד ישראל. תמיכתו בפלסטינים אינה תלויה בדבר. בבחירות הקודמות הוא הגדיר את תמיכתו של אל גור בישראל "פחדנית". בחודש שעבר הוא כינה את הבית הלבן, את הקונגרס ואת ג'ון קרי בובות של ישראל.

בשורת נאומים שנשא אמר: "מה שקורה במשך השנים הוא שיגרה החוזרת על עצמה בכל פעם שראש ממשלה ישראלי מגיע לוושינגטון. מפעיל הבובות מישראל נפגש עם הבובה בבית הלבן. משם הוא נוסע בשדרות פנסילבניה להיפגש עם הבובות בקונגרס, ובדרכו הביתה הוא לוקח אתו מיליארדי דולר מכספי משלם המיסים". על קרי הוסיף ואמר ניידר בראיון רדיו: "הוא בובה פוליטית שלא חושב על האינטרס של העם האמריקני , העם הישראלי והעם הפלסטיני".

ניידר עצמו טוען שעמדותיו קרובות לאלו של מחנה השלום הישראלי, אבל ההתבטאויות שלו הן בפירוש קיצוניות הרבה יותר. בעקבות דברים שאמר פירסם לאחרונה העיתון "וושינגטון פוסט", (שדווקא כן מזוהה עם עמדות מחנה השלום הישראלי) מאמר מערכת ובו שני משפטים: האחד של ניידר והשני של גזענים ימנים קיצונים, שאמרו דברים דומים לשלו באתר האינטרנט שלהם. העיתון ביקש מקוראיו לנחש איזה מבין המשפטים היה של ניידר ואיזה של הגזענים. העיתון האשים אותו שדברי ההסתה שלו עלולים בנקל להיקלט על ידי האלמנטים הפחות מתוחכמים בחברה האמריקנית.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו