רשעים יעלוזו ברשת

לפני כחמש שנים הוצעו למכירה באתר המכירות הפומביות של יאהו! פריטים נאציים. מישהו חשב, ולא טעה, שגולשים לא מעטים ישמחו למצוא ברשת את המגפיים שנעל שטורמפיהרר באדר כשהידס ברחובותיה של העיר ורשה במדים מצוחצחים, ואת הקסדה שחבש אוברלויטננט מילר בצאתו לקרב.

ארגוני זכויות האדם ומגיני הצדק העולמי סערו: בארה"ב, התברר, מכירה וקנייה של פריטים כאלה אינה מנוגדת לחוק, אבל בצרפת דווקא כן, ובית המשפט שם התחבט ארוכות בסוגיה, חסם את האתר לגולשים צרפתיים, אבל לא קיבל החלטה גורפת כלשהי שתאיר באור חדש את שאלת חופש הביטוי ואתרי השנאה הנפוצים ברשת.

הדיון הזה, ובעיקר הזעזוע הרב שנלווה לו והצדקנות שמילאה את הדיווחים התקשורתיים אודותיו, הביא לתוצאה משונה: לרגע אחד קטן, ואולי בגלל שהאינטרנט היה עוד צעיר, נדמה היה שהסייברספייס הוא מין בועה, חסרת שורשים, מרחפת ממעל, מנותקת מן העולם האמיתי ומאוכלסת על ידי אווטארים בלבד.

ברגע הבא, עם זאת, התברר מעל לכל ספק שבכוכב המשונה הזה, אינטרנט, מתגוררים אותם תושבים כמו בכל מקום אחר: חלקם הגונים, אחרים מניפולטיביים, יש בהם אוהבי אדם ומלאי חמלה ואחרים שהשנאה היא הדלק שמניע אותם. בקיצור: בני אדם, על מעלותיהם ותחלואיהם.

אתרי השנאה פורחים

הרשת, מעצם טבעה, היא מקום נגיש, פתוח, קל לניווט וזול באופן יחסי לתפעול, שמאפשרת לכולם להתבטא. תושבי כפר נידח בקצה השני של כדור הארץ עדיין אינם מעלים לרשת אתרי שנאה יוקדת לתושביו של כפר סמוך, המעדיפים לסרק את בלוריתם לכיוון הפוך משלהם - אבל אין ספק, גם זה עוד יבוא.

בינתיים, יש מי שמנצל את הזכות לשנוא את רעך בכל מאודך ובכל רבבות הביטים העומדים לרשותך. אם לפני עשור או שניים נזקקו השונאים לקרבה אל הממסד, ערוצים פתוחים אל התקשורת ואהדה ציבורית כלשהי על מנת שמישהו ישמע את דעותיהם, היום יכולים חברים בכל קבוצה גזענית, למשל, לפרסם את משנתם ברבים ואולי גם להגיע למצטרפים חדשים פוטנציאליים.

האינטרנט שוקק אתרי שנאה ליהודים, שחורים, מוסלמים, נשים, נכים, נמוכי קומה, גבוהי קומה, הומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים, שמנים, סלבריטאים, דתיים, חילוניים, סינים, יפנים, ישראלים, פקיסטנים, נוצרים, בודהיסטים, באהאיים, עשירים, עניים, חייזרים ועוד. הרשימה בוודאי אינסופית, והתכנים, חייבים להודות, לא משובבי נפש או מרחיבי אופקים.

האם האינטרנט מגביר שנאה?

האם זה מפחיד? לא יותר מעצם קיומם של אנשים המעודדים זאת. לא יותר מעצם העובדה שרעיונות כאלה מוצאים הד בלבבם של לא מעט אנשים. האם הבמה הדיגיטלית הפתוחה לכל באמת עושה שירות נפלא לכל אלה, ומגייסת עבורם גדודי תומכים שלא היו מגיעים אליהם אחרת?

אולי, אם כי קשה להאמין, שכן מול כל אתר כזה אפשר למצוא ברשת גם אתר שכנגד, של מי שדווקא נוכחותה של שנאה מעוררות אותו לבטא את האכפתיות שלו, והבה לא נשכח, הפשעים המזוויעים ביותר שביצעו בני אדם אלה כנגד אלה התרחשו בעידן שבו האינטרנט לא היה אפילו הבהוב קלוש בעיניו של טים ברנרס לי.

אחד מארגוני השנאה הוותיקים, שנוכחותו ברשת מסיבית ומעידה ללא ספק על משאבים כספיים וטכניקות שיווק ופרסום מקצועיות, הוא הקו קלוקס קלן. כשמבצעים חיפוש במנוע החיפוש של גוגל על ראשי התיבות המפורסמים של הארגון, KKK, המנוע מניב לא פחות מ-830 אלף תוצאות.

הארגון המתגאה בכך שחבריו הם נוצרים-פרוטסטנטים-אמריקנים-לבנים-טהורים, מציע באתר הרשמי שפע של חומר גזעני, לכאורה מדעי, נגד כל מי שאינו עומד בקריטריונים. יש גם ערוץ טלוויזיה מקוון, המוקדש כולו לחדשות גזע ודיווחים על פעילויות של חברי הארגון, אבל בשום מקום לא מוזכר שזהו הארגון,

שנהג מימים ימימה לפגוע בשחורים ובכל מי שהעז להתרועע עמם, תוך שריפת צלבים ברקע. החזות חינוכית למדי, יש קישור למכירת החולצות וספרי התנ"ך, והאווירה נינוחה. כמעט מפתה לשתות אתם תה מנחה.

עליונות הגזע הלבן היא נושא שלא רק הקלן עוסק בו, והוא מופץ ברשת לא רק באמצעות אתרים של קבוצות מאורגנות כמו-פוליטית. יש ברשת חנויות מוסיקה המפיצות רק תקליטים של אמנים לבנים או כאלה המטיפים לגזענות, כמו "פיור אימפקט", המכריזה על שהיא ה-מקור למוסיקת סקין-הדס טובה וכן "ברקודה רקורדס", שמביאה את מוסיקת גלוחי הראש ונערי הרחוב.

גם הנאצים חיים וקיימים ברשת. עשרות אתרים קטנים מפיצים תעמולה גזענית, שהייתה גורמת להר גבלס לחייך בלב רחב, ומציעים לצעירים ארים גאים להצטרף אליהם על מנת להשלים את מה שאבותיהם לא סיימו בזמן. האתר של המפלגה הנאצית האמריקנית נפתח בתרחיש שאמור להיות תסריט בלהה: השנה היא 2025 ובארה"ב כבר אין רוב לבן.

ברחובות, ומן הסתם בשולי החברה החדשה, מסתופפים לבנים גאים שסירבו להשלים עם הדרך ואינם מוכנים לקבל עליהם את עול שלטונם של שחורים וצבעוניים. הטקסט מזכיר קטעים נבחרים מ"הארי פוטר" (גם שם יש מי שחושבים שבני תערובת, ילדים לקוסמים ושאינם קוסמים, הם יצורים נחותים הראויים לשנאה) אבל החבר'ה כנראה רציניים.

חיפוש אחר אתרים נוספים המוקדשים לשנאת יהודים, אגב, מניב קצת יותר מחצי מיליון תוצאות (ובהם אתרים הקוראים לעצמם "יהודים השונאים יהודים", כמה מונטי פייטוני), ו"שנאת מוסלמים" היא שאילתא המניבה רק 359 אלף תוצאות, גם אחרי ה-11 בספטמבר.

הרשת סופגת (כמעט) הכל

האתר Jew Watch, שקופירייטר עברי היה אולי מתרגם את שמו ל"עין לציון", הוא מעין פורטל למי שמאמין שהיהודים מתכננים להשתלט על העולם. יש בו קישורים לאינספור אתרים האוגרים מידע אודות ארגונים ציוניים, חברות בבעלות יהודית, השקעות כסף של משקיעים יהודיים וכלי תקשורת שבראשם עומדים יהודים.

האתר עורר מהומה לא קטנה ברשת בחודש מאי השנה, כשהתברר שהוא מופיע בראש ברשימת התוצאות של חיפושים אחר המלה "יהודי" בגוגל. כשהדבר התפרסם הוקם מיד אתר הקורא להסרת הרישום מתוצאות החיפוש, סערה וירטואלית ותקשורתית התחוללה והוא הוכנס עקב כך לרשימה השחורה של מנוע החיפוש בגרמניה ובצרפת.

סטיבן ויינשטוק, מי שהוביל את הקמפיין להסרת האתר, הודה ששנאה גם היא סוג של ביטוי חופשי, אבל הביך את גוגל, כששאל אם הלוגו שלהם, המשתנה בהתאם לאירועים ומועדים, יכלול בעתיד גם צלבי קרס וצלבים בוערים.

אתרים אחרים שנחסמו על ידי מנועי חיפוש, אבל לא הורדו מהרשת, היו כאלה שהדריכו גברים כיצד לפתות קטינות וילדים, למשל - או להבדיל - אתר שהשיא עצות לגולשים כיצד למצוא ברשת את כל האתרים הלא מוסריים שמנועי החיפוש מסתירים. נאמנים לקו האומר כי הם אינם ממונים על שמירה על המוסר או על צדק חברתי, אלא על אספקת כלי ניווט לגולשים בלבד, למנועי חיפוש אין כל אינטרס להכניס אתרים לרשימות שחורות.

הקו המנחה שלהם הוא כמובן פופולריות וכסף, ואין להם עניין בנטישה של משתמשים בין אם הללו שייכים לקבוצה נרדפת או לרודפים עצמם. אי לכך, האינדקסים השונים מכילים תת קטגוריות כמו: מתנגדי הפלות, סחר בנשים, אנטי שחורים, אנטי היספאנים, איסלם קיצוני, מעודדי אנורקסיה, שונאי הומואים ועוד.

מאחר שחברות אינטרנט המארחות אתרים כאלה כן נתקלות בבעיות חוקיות, וכשתשומת הלב הציבורית מופנית אליהן חלקן סוגרות אתרי שנאה, קמו שרתים ייעודיים כמו StormFront או "אירוח אתרים ללא צנזורה" - המוכיחים, למי שעדיין נדרש להוכחה, כי ברשת לא באמת ניתן למנוע ממישהו להביע את דעתו בקול רם.

ניאו נאצים ויהודים משתפים פעולה

פיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, הביאו את שנאת הזרים שם לשיא. התעמולה הגזענית הלבנה ברשת חגגה, והמסקנה המידית הייתה שיש לגרש את כל מי שצבע עורו כהה, שורשיו בארצות ערב ויצא לו לדפדף בקוראן אי פעם. בנובמבר 2001 ציטט עיתון "הארץ" סקר שנערך בארה"ב ובחן את השינויים שעברו 300 קבוצות שנאה שונות כאלה.

הללו כמובן לא אפשרו גישה חופשית לנתונים כמו מספר חברים או גובה התרומות, אבל מנתונים של ארגונים העוקבים אחריהן באופן שוטף עלה, כי לראשונה מזה שנים עלתה התמיכה במכחישי שואה, גלוחי ראש, ניאו-נאצים, מיליציות נוצריות קיצוניות שמסוגן יש שפע במערב התיכון האמריקאי, הקו קלוקס קלאן ועוד.

במקביל, דווקא דרכי הביטוי של אלה, בפרסומים שונים ובעיקר באינטרנט, התמתנו: במקום לקרוא לחיסול זרים, הקבוצות השונות אימצו סיסמאות לכאורה פחות קיצוניות שעניינן מניעת הגירה או גירוש שוהים בלתי חוקיים, ומתן ביטוי לפחד הנורא של האזרחים.

מדהים היה לגלות כי במהלך השנים שחלפו מאז, ואגב רכיבה על גל החרדות הזה, קבוצות לכאורה מנוגדות אינטרסים חברו יחד ברשת בדיוק לשם כך: ניאו נאצים וארגונים יהודים קיצוניים - כך דווח ב-2003 - משתפות פעולה בפרסומים אנטי מוסלמיים. 26 אתרים של שיתופי פעולה לכאורה בלתי אפשריים כאלה נספרו אז על שרתים בצרפת בלבד, ואלה כללו מלבד תעמולה גם הדרכה לשימוש ברשת ומשלוח דואר אלקטרוני ללא השארת עקבות.

הומופוביה ברשת

קשה לקבוע נחרצות אם אתריהם של מי שמנסים לעזור לכאורה להומואים ולסביות לשוב אל דרך הישר (באנגלית הבדיחה מצחיקה הרבה יותר) נולדו מתוך שנאה או מסתם בערות. העיצוב של רב האתרים בתחום אלים והאווירה משיחית, ובאופן כללי נדמה כי האנשים האלה כל כך עסוקים בלהציל את האנושות שלא אכפת להם לרמוס את מרבית בני האדם בדרך.

ב"אלוהים שונא את אמריקה" מבטיחים, כמובן, לצלות באש הגיהינום הנצחית כל מי שמוכן לקבל הומואים כבני אדם, ומבהירים כי כל צרות תבל נפלו על האומה הגאה, בגלל שמישהו שם החליט לגייס את המתרוממים - או כל כינוי חיבה אחר שכותבי המאמרים השוצפים בוחרים לשבץ שם - לצבא.

האגודה הלאומית לחקר וריפוי הומוסקסואליות מגישה אתר סולידי יותר למראה,

אין בו להבות שטניות והוא לכאורה אתר מדעי רפואי לכל דבר. התוכן מסמר גבות: מוצעות שם מבחר שיטות שבהן יכולים מטפלים והורים לנקוט על מנת לרפא את ילדיהם מנטיותיהם החולניות, ונעשה ניסיון כן לנתץ כל טענה שבבסיסה ההכרה בכך שהמיניות האנושית היא עניין גמיש ורבגוני.

באתר המתקרא "מנהיגות" בחרו לנקוט באסטרטגיה שונה: אנחנו לא בהכרח שונאים הומואים, הם כותבים. אנחנו סתם חושבים שהם קבוצה רבת כוח, מרכזית בתרבות ובתקשורת, שאינה מופלית לרעה בשום תחום ותובעת לעצמה זכויות יתר והתחשבות שלא בצדק. ההסברים ארכניים ומלומדים. עוד הם אומרים, שכל הפעילות החד מינית מנוגדת לנצרות.

טקטיקה דומה נוקט המכון למחקר לסבי, שמאיים לחשוף את המאפיה הכלל עולמית של הלסביות, הממומנת, לטענתו, על ידי הממשל האמריקאי. באותה הזדמנות שהוא נטפל לנשים, האתר מפרסם גם מאמרים נרחבים רווי שנאת יהודים, למרות שלא ברור הקשר. בין השאר נטען שם, אגב, שלסביות תבל מאוגדות יחדיו כדי להתעלל מינית בילדים.

הטון המבועת והלא ממוקד של האתר מזכיר אתרי קונספירציה מהסוג הנחות ביותר, למרות שגם כאן חתומים על חלק מהמאמרים פסיכולוגים, פסיכיאטרים או לפחות מי שמציגים את עצמם ככאלה.

שנאה בקטנה

לצד קבוצות השנאה עתירות הממון ורוויות האידיאולוגיה, יש ברשת גם אתרים קטנים המוקדשים ל"שנאות קטנות": מגפה וירטואלית מאפשרת משלוח מחלות שונות לאנשים שאתם חפצים להזיק להם; אתר הוודו הדיגיטלי מאפשר הכנת בובה, תקיעת סיכות ואפילו משלוח אנונימי לקורבן על מנת להקפיא את דמו מבהלה; כמעט כל מפורסמי תבל זכו שיוקמו לכבודם לצד אתרי המעריצים, גם אתרי שנאה שחלקם עתירי פלאש ומאפשרים הרבצות והתעללות אחרת.

הדב המקלל מאפשר משלוח עלבונות, מתנות מכוערות וגלויות דוחות במיוחד לכל דיכפין; Shoot The Boss מאפשר לשתול תמונה של המעביד ולירות בו במשחק אקשן קטן וטיפשי, ב-Sod Off אפשר לשגר נאצות וגידופים באנימציה ובמחולל העלבונות תוכלו לקלל, להקניט ולהעליב.

אין ספק שסיור וירטואלי בטריטוריות השנאה מחייב אפוד מגן רגשי. קשה לראות את כל הזעם והאלימות הזו רובצים להם שם, גלויים לעין כל, מבעבעים ומעלים צחנה, אבל מדאיג לא פחות לחשוב על צנזורה. הרשת היא אחרי הכול רק סוג של מראה של העולם שבו הדעות, הרעיונות והפעילויות הללו קיימות ובשפע.

שומרי הסף

להלן רשימת אתרים שבהם מתנהל מעקב ונאסף מידע אודות פעילותן של קבוצות שנאה שונות ברשת (וגם מחוצה לה), על מנת שהללו לא יוכלו לפעול במחשכים:

• סובלנות - פרויקט רשת לקידום הקרבה בין בני אדם וחינוך לסובלנות, עם עמודים מיוחדים למורים והורים, כי הרגלים של פתיחות והקשה נרכשים בגיל צעיר.
  
  
• משמרות השנאה - מעקב אחר פעילויות של קבוצות שנאה ברחבי ארה"ב ודיווח שוטף על הפגנות, פעילויות אלימות ועוד.
  
  
• במרכז ויזנטל למלחמה בנאצים אוספים מידע על נאצים קשישים הנחבאים בדרום אמריקה ועל פעילות של ארגונים ניאו נאצים שונים.
  
  
• ארגון לקידום הבנה הדדית
  
  
• אתרים העוסקים בשמירה על זכויות אדם: Human Rights Watch, International League for Human Rights ו-Human Rights Education Associates.
  
  
• הארגון הבינלאומי להגנה על חופש העיתונות
  
  
• האגודה לזכויות האזרח בישראל