עשרות תומכים בצום לזכר רבין

רעיון מקורי שעורר הדים: הרעיון שהגו שני תושבי כרמיאל, לקיים צום ביום הזיכרון לרצח רבין, תופס תאוצה מאז פורסם ביום שישי ב-ynet. הוגה הרעיון, העיתונאי אשר טאוב, סיפר כי זמן קצר לאחר פרסום הידיעה, הוצף בעשרות טלפונים, מימין ומשמאל, של מצדדים ומתנגדים לרעיון.

"אם היה לנו עוד צל צלו של ספק בצורך באזכור שכזה, הרי שהתגובות הבהירו שזהו צורך חיוני. היו אנשים שהתקשרו לומר שמצאנו סופסוף את הדרך למלא את יום הזיכרון בתוכן אמיתי, שענינו להם על צורך לבטא את הכאב, שלא ידעו כיצד לבטא. מנגד היו אנשים שהתנגדו לרעיון, גם מימין וגם משמאל. ההבדל היה שאלה שהתנגדו משמאל הסבירו למה הם מתנגדים, והימנים התקשרו בעיקר כדי לקלל".

טאוב וחבריו מעריכים שהשנה כבר לא יספיקו לנצל את המומנטום שנוצר בעקבות הפרסום והתגובות בעקבותיו כדי להפוך את רעיון הצום להמוני, אולם לקראת השנה הבאה הם מקווים שאלפים יצטרפו למחאתם.

"ראינו שהדבר מדבר אל לבם של רבים, ובשנה הבאה ניערך לכך מראש. היו הרבה ששאלו איפה אנחנו מתכנסים, כיצד מארגנים את זה. אני מאמין שאם הדברים יתקדמו כפי שזה נראה כעת, אולי נארגן בשנה הבאה את האירוע בכיכר רבין עצמה. דבר אחד כבר ברור - נקבע את הצום ליום ה-4 בנובמבר, כי זה תאריך שמשמעותי לנו יותר מי"ב בחשוון, התאריך העברי של הרצח". 

ראפ לזכר רבין

אחד התומכים שהתקשרו בסוף השבוע לביתו של טאוב בכרמיאל היה סער צפריר, בן 28 מתל-אביב, שעוסק בימים אלה בהפקת קליפ לשיר, "לוחם של תקווה", שכתב על יצחק רבין בסגנון הראפ. "קול של ירייה ניפץ חלומה של אומה שלמה / שרצתה את דרכך אתה נתת את ידך / הוא פגע בגופך לקח נשמתך / היית לנו אב / לעולם לא נסלח / לא נשכח / לא נברח / את החלום שלך נגשים / מרגישים כאן אשמים / לשנות רוצים / לדרכך מקווים / עליך מתפללים ", כתב צפריר.

"אני אישית לא אצום", אמר צפריר ל-ynet, "אבל אני חושב שהרעיון מצוין. כל אחד רשאי וצריך להתמודד עם האבל כפי שהוא רואה ומרגיש לנכון. יש כאלה שיצומו, יש כאלה שיבואו להדליק נרות או להשתתף בעצרת זיכרון, ויש כאלה שיכתבו שירים. 

"אני חושב שהאירועים שמתקיימים היום והתוכן שיש ליום הזיכרון ממש לא מספקים. כתבתי את השיר כדי להעביר את המסר לצעירים שלא היו באותו רגע איום במקום שבו אנחנו היינו. המסר הוא גם לכל השאר, כי עם מה שיש היום, קשה לזכור".

מומחה להיסטוריה תרבותית: השמאל טעה

פרופ' מעוז עזריהו, חוקר זיכרון ומומחה להיסטוריה תרבותית באוניברסיטת חיפה, מעריך כי הסערה סביב ההצעה לצום ביום הזיכרון לרבין, מעידה שהרצח הוא מבחינת פצע פתוח אצל ישראלים רבים. "דווקא השמאל עשה כאן טעות, כאשר לאורך השנים התנה את ההשתתפות באבל על רצח רבין, בהסכמה לדרכו או ב'חזרה בתשובה' ושינוי דרכיך בדיעבד. במקום לאפשר לכולם להשתתף באבל ובדיון, בלי קשר לדעות פוליטיות, הם הגבילו".

לדבריו, הצורך להסתמך על סממן הלכתי-דתי, כמו הצום, נובע מדלותם של הטקסים בלוח הציוני. "הכוח האדיר של הלוח היהודי, נובע מהעובדה שהוא נכנס הביתה. החגים היהודיים מצוינים בשורה של אירועים משפחתיים, כמו הארוחות, לעומת החגים הציוניים שבהם מדובר בעיקר בטקסים ציבוריים-חיצוניים.

"כל מה שנעשה עד עכשיו בימי הזיכרון לא היה מספיק אישי, לא מספק, לא ממש מבפנים. פה המסורת היהודית נותנת כלי מצוין, התענית, ולא סתם מקור המלה תענית הוא בעינוי".