תוכנית ההתנתקות של שרון
אחרי כשלון אלבומו הקודם בחר שרון הולצמן לצאת לדרך חדשה ועצמאית. התוצאה היא שורה ארוכה של שירים מקסימים ומרגשים
אי אפשר להאשים את שרון הולצמן במחסור במודעות, אירוניה וביקורת עצמית. תציצו בשורות הבאות:
"שמועות על כישלון החלו לבצבץ / כמו פיטריות אחרי הגשם צמח לו הספק" (לא לבד)
"היו לי הזדמנויות ביזבזתי את כולן / רגעים יפים חלפו אני עדיין כאן" (מדבר לציפורים).
"האמרגן אמר: "מהתקליט שלך ציפיתי ליותר / על הקירות היו תמונות של 'היי פייב' התקשתי לדבר / כל הדרך הביתה חשבתי מה זה אומר / רציתי לחזור להרביץ לו אבל העדפתי לוותר".
האלבום החדש של הולצמן "סיכוי קלוש" מהווה התמודדות אמיצה ומשכנעת עם ההיסטוריה של הזמר, לשעבר חבר "אבטיפוס" (ומי שכתב בין השאר את ""בוקר טוב עולם", אוקיאנוס" ו"ציפור"), שנקלע למטחנה של תעשיית המוזיקה הישראלית, נקצץ דק דק, ויצא מאושש.
"פתח את ליבך", אלבומו הקודם של הולצמן והסולו הראשון שלו, ספג כשלון כואב במכירות ובביקורות. הולצמן נשמע בו מאופק ועדין מדי - ומשעמם. המטרה, כך נדמה, היתה להפוך אותו ללהיט גלגלצי, בחסות ההפקה של עובד אפרת, אבל הדרך היתה תמוהה ופחדנית. הכשרון של הולצמן למלודיות יפות ואמירה אישית התמוסס ונבלע.
הכשלון היה עשוי למוטט את הקריירה של הולצמן, אבל לשמחתנו, זה לא קרה. הולצמן נטש את בית הגידול של "הליקון", חזר לעצמו - והוציא אלבום חדש ומשובח. לא שהולצמן הפך פתאום לרוקר זועם, הוא עדיין מגיש בעיקר בלדות מרגיעות ומלטפות, עם יציאה פה ושם לרוק אנרגטי יותר סטייל "בדרך למילווקי" שכתב לאיגי וקסמן ("מה שאני רוצה", "כמה כמה"), אבל הפעם הוא עושה את זה בדרך אמינה הרבה יותר ולא מעט הומור עצמי (באחת השורות הוא אפילו משתמש בלי פחד במילה "מועקה", ששלמה ארצי הפך לסמל של "אב-טיפוס").
התוצאה היא לא רק להיט הענק שנושא את שם האלבום, אלא עוד שורה של שירים מקסימים: "ימים קשים", "לא לבד", "אין נחמה בפחד", "חג שמח" ועוד. להולצמן יש את היכולת הנדירה לחבר מלודיות שתופסות את האוזן מרגע ההאזנה הראשון, אבל לא לשעמם גם בהאזנה העשירית.
החולשה היחידה של האלבום היא ההפקה, שגם עליה אמון הולצמן. הסאונד של האלבום קצת יבש, חסר מעוף ושמרני מדי, אפשר רק לדמיין מה היה קורה עם יוסי אלפנט למשל היה נפגש עם השירים האלה (וההשוואה הזו נולדה מהדימיון המסוים שיש בין האלבום הזה לאלבום השני של החברים של נטשה, ודומה שקשה לחשוב על מחמאה גדולה יותר).
האלבום הזה הוא סוג של מבחן בגרות של הרוק הישראלי. האם אלבום שלא נהנה ממכונת שיווק ויחסי ציבור נמרצת, יכול לחדור לליבם של ההמונים. אבל גם אם זה לא יקרה, אני בטוח למדי שמי שייתן לו צ'אנס, עשוי להנות מאחד האלבומים הטובים והמרגשים שיצאו פה באחרונה.
- האתר של שרון הולצמן