כל הטיפולים שעוזרים לטיפול בכאבי גב

• בדיקה של קבוצת השוואה של חולים שעברה את התהליך הטבעי.
• בדיקה אובייקטיבית חיצונית על ידי גורם אחר שאינו הגורם המטפל.
• קביעה פרוספקטיבית לבדיקת התפתחות המחלה לעתיד לבוא תוך הסתכלות לאחור ובחינת מהלך המחלה, כדי להבהיר אם מתן הטיפול בזמנו עזר או לא עזר.
• בדיקת הטיפול באופן אקראי.
  

• חגורות גב. מיועדות לקבע במעט את עמוד השדרה, אך תפקידן העיקרי הוא להקל את העומס שמתרכז באזור עמוד השדרה. החגורה מקדמת את הבטן לכיוון עמוד השדרה ומקילה כמעט ב-50% את העומס שנוצר עליו בשעת הרמה או הורדה של חפצים. את החגורות מומלץ לשים לסירוגין ולא באופן רציף לאורך היום כולו.
  

• מזרון. פעם סברו שאנשים שסובלים מבעיות גב צריכים לישון על מזרון קשה או אפילו על הרצפה. היום גורסים הרופאים שעדיף שהמזרון יהיה רך יותר. אנשים רבים מתלוננים שכשהם קמים בבוקר הם סובלים מכאבים, והם זקוקים לחצי שעה כדי להתאושש ולהתחיל לתפקד. אותם אנשים ישנים על מזרון קשה, והכאב נובע מכך שהאדם הממוצע רחב יותר באזור האגן (בעיקר נשים). בשעת שכיבה על הצד על מזרון קשה, מתעקם עמוד השדרה. בשעת שכיבה על הגב, דוחף האגן חלקים אחרים של הגוף כלפי מעלה. כששוכבים לישון על מזרון רך, מקבל המזרון את צורת קווי המתאר של הגוף ומאפשר לשכב בצורה הכי טבעית לגוף והכי נכונה למבנה שלו ולעמוד השדרה. במילים פשוטות: הכי נוח משמעו הכי בריא.
  

• כיסא אורתופדי. אין דבר כזה כיסא בריא יותר או כיסא בריא פחות. כל אדם והכיסא שמתאים לו. לכל אחד מאיתנו מבנה גוף אחר ובעיה שונה, ולכן לכל אחד מאיתנו יתאים כיסא אחר. אחד ירגיש בנוח על שרפרף, ואחר יעדיף מושב באוטובוס. במילים אחרות: הכיסא שהכי נוח לך לשבת עליו הוא הכיסא שמתאים לך.
  

• שאיבת דיסק. במקרים שבהם קיים 'בלט דיסק' (בליטה) שלא פרוץ לגמרי, אפשר לרפא על ידי החדרת מחט לתוך הדיסק עצמו דרך העור. קודם להחדרת המחט מתבצעת בחולה הרדמה מקומית. כשהמחט ממוקמת בתוך הדיסק, נעשית פעולת שאיבה של החומר הדיסקלי הסחוסי במטרה לגרום לירידה בנפח הבלט. כתוצאה מהירידה בנפח מופחת באופן משמעותי הלחץ על העצב. ניתן לעזוב את שטח בית החולים כשעה לאחר הטיפול, ולמחרת כבר אפשר ללכת לעבודה ולתפקד כרגיל. מידת ההצלחה של טיפול מסוג זה עומדת על כ-70%, ואילו הסיכונים שואפים ל-0%.
  

• קובלציה. מדובר בפעולה חודרנית שמתבצעת אף היא בהרדמה מקומית. החולה שוכב על צידו, והמחט מוחדרת דרך אזורים בטוחים, כלומר לא דרך עמוד השדרה. הכנסת המחט נעשית בצורה אלכסונית, דרך המותן. באמצעות המחט מעבירים אל הדיסק אלקטרודה. האלקטרודה מעבירה זרם חשמלי שמשנה את המבנה המולקולרי של הדיסק, ועל ידי כך גורם להפחתת הנפח שלו. התוצאה: ירידה בלחץ על העצב.
  

• IDET. מחט מוחדרת לתוך הדיסק, ודרך המחט מוחדר סליל שמסתובב בתוך הדיסק ומסביבו במהירות. מחממים את הסליל עד 80 מעלות, מה שגורם לשינוי המבנה של הדיסק ולצריבת עצבי הכאב שלו, וכתוצאה מכך פוחת הכאב. לאחרונה נמצא שתוצאות הטיפול הזה לא תמיד יעילות, ולכן כיום לא מרבים להשתמש בטכניקה הזאת.
  

• גלי רדיו. למרות שמדובר ברעיון ישן יחסית, יש כיום חידושים טכנולוגיים משמעותיים, שמאפשרים לנצל את הטיפול הזה כדי לטפל ביעילות בבעיות של כאבי גב ממקורות שונים, למשל כאבי גב שמקורם במפרקים. כידוע ישנם מפרקים קטנים בין חוליה לחוליה, שיכולים לגרום לכאבים עזים. הכאב נוצר כתוצאה מניוון המפרקים האלה. הטיפול נעשה באמצעות מחט שמוחדרת ישירות לעצב שמעצבב את הפרק. באמצעות המחט מועברים גלי רדיו שצורבים את העצב. כתוצאה מכך נפגעת יכולתו של העצב להעביר כאב. מאחר שמדובר בעצב שרק מעביר כאב ולא אחראי על תנועה, אין בטיפול הזה כדי לגרום נזק.
  

1. מכיוון שצמנט מוזרק בכוח לתוך החוליה עצמה, קיים סיכון של 30%-70% שהצמנט הנזיל יגלוש מעבר לגבולות החוליה, אל אזור חוט השדרה, ויפגע בו.
2. השיטה לא מאפשרת תיקון של הכיפוף בחוליה, מכיוון שהצמנט רק מאבן אותה.
   

הניתוחים הקונבנציונליים, דוגמת ניתוחי דיסק, קלים יחסית ונמשכים במרבית המקרים בין 30 ל-45 דקות. החולה משתחרר הביתה כעבור יומיים, וכבר למחרת הניתוח הוא עומד על הרגליים. ההצלחות בניתוחים כאלה עומדות על 70%-80%. הסיכונים הם מזעריים.

• הסיכון כתוצאה מהרדמה נחשב למזערי.
• הסיכון לשיתוק (שממנו חוששת מרבית האוכלוסייה) נחשב למזערי ביותר.
• הסיכון לזיהום נע בין 1% ל-2%. סיבוך מהסוג הזה מצריך קבלת אנטיביוטיקה דרך הווריד במשך חודש וחצי.