גישה חדשה לטיפול נפשי: בלי פרויד, בלי פרוזאק

תילי תילים של הסברים ופירושים נכתבו על שיטות להתגברות על דאגה וחרדה. 50 שנות כתיבה, שהחלו מתום מלחמת העולם השנייה, כשהמלה "אושר" הפכה למושג נכסף, ואלפי משלים ונמשלים, סיפורים וסדנאות, ניסו ללמד אותנו כיצד לשאת את אי-הנחת של החיים.

הכמיהה לשקט נפשי מניעה גם את גלגלי החיפוש של ד"ר דיוויד סרוואן שרייבר, מחבר הספר החדש "ללא פרויד, ללא פרוזאק" (הוצאת "מטר"). בעולם הרפואה המודרנית, בו הופכות מחצית התיאוריות למיושנות תוך שנים ספורות, סבור הכותב כי הגיעה העת לחפש פתרונות ממעלה אחרת, כגון התייחסות רצינית לרפואה המשלבת בין גוף לנפש – הרפואה הטבעית, התנהגותית, החברתית, האמפאתית.

ד"ר סרוואן שרייבר, פסיכולוג ונוירולוג, המלמד באוניברסיטת פיטסבורג ומנהל את המרכז לרפואה משלימה, משתמש באסטרטגיות המשלבות ידע מדעי בין תרבויות רפואיות בעולם כולו. הוא מותח גשר בין המסורות הרפואיות החשובות של המערב לבין אלו של המזרח הרחוק, ולעיני הקורא צומחת רפואה חדשה של גוף נפש, המתבססת על זרימת האנרגיה החיונית שעליה דיברו התורות העתיקות.

ד"ר שרייבר, ממייסדי ארגון "רופאים ללא גבולות" בארה"ב, טוען שהיכולת לרפא את מכאובי הנפש מצויה בידינו. במו עיניו ראה כיצד שיטות ריפוי טבעיות מניבות תוצאות מעולות בקרב מטופליו. למשל, טיפול באמצעות תנועות עיניים, ייצוב קצב הלב לשם שליטה על הרגשות, כוונון השעון הביולוגי באמצעות זריחה מלאכותית, אקופונקטורה, ספורט, צריכה מסודרת של חומצות שומן אומגה-3 וטיפוח המיומנות הרגשית. ד"ר שרייבר בטוח שבאמצעות עבודה על הגוף-נפש והתחברות יעילה למנגנוני הריפוי העצמי, נוכל אכן להתקיים ולהתנהל היטב ללא פרויד וללא פרוזאק.

ההשפעה הטיבטית

ד"ר שרייבר משוכנע שההפרעות הרגשיות – חרדה, פחד מדחייה, פוביות – הן תוצאה של הפרעות תיפקוד במוח הרגשי, שמקורן בחוויות עבר כואבות שנחרתו עמוק במוחנו וממשיכות לשלוט בהתנהגותנו, לעתים אפילו עשרות שנים לאחר האירוע. התפקיד העיקרי של הפסיכותרפיסט הוא "לתכנת מחדש" את המוח הרגשי כדי שיתאים להווה במקום שיגיב למצבי לחץ מהילדות, באמצעות מנגנון החיסון והריפוי של הגוף, ולא בעזרת חיטוטים פסיכולוגיים שאין להם בלאו הכי השפעה על המוח הרגשי.

ד"ר שרייבר משווה את תהליך ההחלמה העצמית להגלדה של פצע, או לסילוק דלקת, טיפולים שלגוף יש יכולת מולדת לבצע בעצמו. הוא מטיל ספק בדבר מידת הרלוונטיות של טיפול נפשי מול התגליות החדשות והמדהימות בתחום הביוטכנולוגיה והגנטיקה, ופריצת הדרך הענקית בחקר המוח ובהבנת מרכיביו הגנטיים. בכלל, התפיסה הישנה, לפיה לא הטכניקות חשובות, אלא היחס ויצירת הקשר החם עם המטופל, נתפסת אצלו כהפגנת עליונות על המטופל, שמחדדת את המצב הלא נדיר בו המטפל "מרגיש עצמו אלוהים".

ד"ר שרייבר עזב במהלך הפרקטיקה שלו קריירה מבטיחה כפסיכיאטר, ונסע להודו, לעבודה עם פליטים טיבטיים. שם הוא התוודע לרפואה הטיבטית ולשיטות האיבחון שלה, המאתרות חוסר איזון בעזרת מישוש הדופק בכף היד ובדיקת הלשון והשתן, ועושות שימוש רק בדיקור ובצמחים. היום מצהיר ד"ר שרייבר כי עד 75 אחוז מכל הביקורים אצל רופאים בחברה המערבית נובעים לפני הכל ממתח נפשי, המהווה בעיניו סיכון חיים חמור מעישון. הוא מצטט דו"ח של ועדת הבריאות העולמית, המורה כי התרופות הנפוצות ביותר במערב הן נוגדי דיכאון ומשככי חרדה (צרפת היא המובילה בצריכת תרופות הרגעה ואחריה ארצות-הברית). ד"ר שרייבר מסתייג מהפסיכיאטריה הביולוגית, המט- פלת באמצעות "פרוזאק", "סרוקסט", "זאנקס", "ליתיום" וכדומה. הוא גם לא מא- מין יותר בפסיכואנליזה, לאחר שיותר מדי אנשים הלכו יותר מדי שנים לפ- סיכואנליטיקנים, ונשארו באותו מקום.

רפואת רגשות

הדבר החדש שמציע ד"ר שרייבר הוא רפואת רגשות, המתבססת על הפיזיולוגיה של הגוף ומתרחקת מדיבורי יתר. נקודת המוצא של השיטה היא "המוח הרגשי" – "מוח בתוך מוח", שאופן ארגון התאים בתוכו שונה, והוא פועל בנפרד מהניאו-קורטקס (החלק המפותח של המוח, שמופקד גם על דיבור ומחשבה). המוח הרגשי מפקח על כל מה שמסדיר את תחושת הנוחות הרגשית והפיזית של הגוף: תיפקוד הלב, לחץ הדם, ההורמונים, מערכת העיכול והמערכת החיסונית. הפרעות רגשיות, קובע ד"ר שרייבר, מגיעות בגלל קצרים במוח הרגשי, לכן תפקיד המטפל, על-פי שיטתו, "לתכנת מחדש" את המוח הרגשי.

קצת אנטומיה: הניאו-קורטקס, הקליפה החדשה של המוח, הוא פני השטח המחורץ והמפותל שמשווה למוח את מראהו האופייני, ובעצם, גם המעטפת המקיפה את המוח הרגשי. המבנה מעניק למוח את יכולת עיבוד המידע והוא אחראי לקשב, לריכוז, לעיכוב דחפים ואינסטינקטים, לארגון הקשרים החברתיים ולהתנהגות המוסרית. שני המוחות, הרגשי והקוגנטיבי, קולטים את המידע המגיע מהעולם החיצון באותו זמן. הם יכולים לשתף פעולה במה שנוגע לשליטה בחשיבה, ברגשות ובהתנהגות.

הבעיה האישיותית נוצרת כששני המוחות אינם מסתדרים ואפילו מתחרים זה בזה. זה מה שהופך את האדם לאומלל. לעומת זאת, כשהמוח הרגשי והמוח הקוגנטיבי משלימים זה את פעולתו של זה – הרגשי נותן הכוונה למה שאנחנו רוצים לחוות רגשית, והקוגנטיבי מקדם אותנו בנתיב זה בדרך אינטליגנטית – אז האדם שרוי במקום שבו הוא רוצה להיות בחייו, מלא הרמוניה פנימית.

ד"ר שרייבר מצטט מחקר שנערך אשתקד באוניברסיטת "ייל", והמוכיח כי למוח הרגשי יכולת לנתק את איזור המוח הקוגניטיבי כשאדם מצוי במתח נפשי רב. במצב זה, המוח הקוגנטיבי אינו מגיב עוד ומאבד מיכולתו להנחות את האדם. על ההתנהגות משתלטים רפלקסים ופעולות אינסטינקטיביות, והמוח הרגשי מתחיל לשלוט בתיפקוד המנטלי שלנו. האדם הופך עצבני, נרגן ומדוכא.

ארגז הכלים של המוח

נוסחת הפלא לחיים רגועים של ד"ר שרייבר מציעה לשמור על האיזון בין תגובות רגשיות מיידיות לבין תגובות רציונליות. כששתי המערכות המוחיות משתפות פעולה בכל רגע, והמחשבות והתנועות מסתדרות בטבעיות בלי שנקדיש לכך תשומת לב מיוחדת, מתקיים מצב אופטימלי של הרמוניה מושלמת בין המוח הרגשי, המעניק אנרגיה וכיוון, לבין המוח הקוגנטיבי, המארגן את הביצוע. בסלנג קוראים לזה "זרימה".

ד"ר שרייבר שילב בשיטתו גם את התובנות של ד"ר דניאל גולמן, מחבר רב-המכר "אינטליגנציה רגשית" (הוצאת "מטר") והוא מדריך איך להגיע לאותה "זרימה" בעזרת שיטות ריפוי קדומות. הוא מציע ליצור מגע עם המניע הפנימי של הנפש, להפנות מבט פנימה לתגובות הלב. פתיחת "השער האנרגטי" של הלב תושג באמצעות ריכוז וקשב. מי שיצליח בכך, יגלה שהוא משיג שליטה על חרדה, מתחים, אפילו על יתר לחץ דם.

למקרים קשים של לב מצולק, מציע ד"ר שרייבר עיבוד מחדש של זכרונות טראומתיים באמצעות תנועות עיניים, שהוא מפרט בפרק מיוחד. סדרת תנועות העיניים תשנה את התחושה מתבוסה לשליטה ולמחילה. עיפעוף העיניים, כך נטען, עשוי לגבור אפילו על חוויות קשות כאונס או התעללות.

עוד שיטה שד"ר שרייבר כולל בערכת הריפוי היא חשיפה לאור. הוא מאמין שהאור שולט על תיפקודים חיוניים של המוח הרגשי: קרניו חודרות למוח דרך העיניים והשפעתו מועברת ישירות להיפותלמוס, המצוי בלב המוח הרגשי. ההיפותלמוס מפקח על הפרשת כל ההורמונים בגוף, משפיע על התיאבון, הליבידו, מחזורי השינה ומצב-הרוח. הוא נועד לסחוף את הגוף והמוח למקצב מסונכרן של השעון הביולוגי, ואם אך ייחשף להרבה זריחות, יזרז ויגביר לטובה את פעולת הפרשת ההורמונים.

לא מעט מרפאים טבעיים כבר טענו כי חשיפה יומיומית לאור מלאכותי, חזק פי 20 מאור נורה רגילה, יכולה לטפל בתסמיני דיכאון. ד"ר שרייבר, שוב, לוקח את התיאוריה רחוק יותר. במקום להיחשף עם בוקר באופן פתאומי לאור עז, ניתן ליצור הדמיה של הזריחה הטבעית, ולהעיר אותנו בהדרגה. חברו מכשיר פשוט למנורת הלילה. רוצים להתעורר בשבע? מהשעה שש ורבע המכשיר יתחיל להאיר את החדר וידמה בעדינות איטית את הופעתו של האור ביומכם החדש. העיניים יקלטו גם מבעד לעפעפיים את האור ויעבירו להיפותלמוס את המסר שהגיע זמן ערות. כאן תתרחש הפרשת בוקר עירנית של קורטיזול. הפעילות החשמלית של המוח תעבור לעירות מלאה. במקום צלצולו הצורם של השעון, תתעוררו עם מנת אקסטרה של הורמון שהופרש הודות לאור.

בין השיטות שיסחפו את כל המקצבים הביולוגיים שלכם אל מירקם חיוני ונפלא, מונה ד"ר שרייבר גם את האקופונקטורה (דיקור) הפועלת ישירות על המוח הרגשי ומשפיעה על חילופי האנרגיה בין הגוף למוח. על סמך נסיונו הקליני, הוא משוכנע כי הדיקור יעיל נגד דיכאון, נדודי שינה, בעיות עיכול וגמילה מעישון – וגם משפר את סיכויי ההצלחה של הפריות מלאכותיות. המאכלים החשובים ביותר למוח הם חומצות שומן "אומגה 3" המצויות בדגים, בעזרתן ניתן לסלק עצבות, חוסר אנרגיה, נדודי שינה וירידה בליבידו.

ערכת הריפוי הפיזי-רוחני של ד"ר שרייבר כוללת גם אהבה – צורך ביולוגי הנחוץ להישרדותו של האדם. נשים בריאות החשות שהבעל בז להן, סובלות לעיתים קרובות יותר מהצטננויות, דלקות שלפוחית השתן והפרעות עיכול. גברים נטולי אהבה נוטים לפתח פי-שלושה ויותר כיבי קיבה, לעומת גברים שנהנים מתמיכה רגשית קבועה של בת-זוגם. בכלל, הפעילות ההורמונלית המווסתת והאופטימלית תלויה ביחסינו עם הקרובים אלינו. כשהקשרים משובשים, הפיזיולוגיה שלנו מידרדרת ואנחנו חשים בכך כמו בכאב. אז דברו עם מי שמעציב אתכם, ללא ביקורת, חשפו עצמכם לתאורה חזקה, אכלו סרדינים ואצות-ים, ודאגו לכך שתמיד מישהו יחזיר לכם אהבה.