מגע של קסם

פנו לעצמכם יום שלם, אולי גם את הלילה שיבוא אחריו. נתקו את הטלפון, כבו את הטלוויזיה ותשלחו אס.אם.אס לכל חבריכם הקרובים ובני משפחתכם לאמור: מצטערים, אבל אנחנו קצת עסוקים. כי אם יש איזה שהוא פגם בספרו הראשון של התסריטאי והעיתונאי גלן דיווד גולד, הרי שהפגם הזה נעוץ בעובדה שאי אפשר להפסיק לקרוא בו. אתם תרצו להפסיק, תאמינו לי. אתם ממש תרצו לקום וללכת לשירותים, לאכול משהו, אולי להגיע לעבודה, אבל פשוט לא תוכלו. הסיבה לכך נעוצה בקסם. לא קסם פנטסטי מבית היוצר של הוגוורטס ורולינג, אלא קסם "אמיתי", כזה שנעזר בזריזות ידיים ומחשבה, הקסם של צ'ארלס קרטר.

קרטר של גולד חי בעידנם של הקוסמים הגדולים באמת, עולמו של הודיני, עולם שמזכיר רבות את זה שהציג לנו מייקל שייבון ב"ההרפתקאות המדהימות של קאווליר וקליי". עולמו של גולד, בדומה לזה של שייבון, מתוחקר לעילא ולעילא, ואף שזור, פה ושם, בכרזות פרסומת מרהיבות ומשעשעות למופעי-קסם אמיתיים מתקופתו של קרטר, בתחילת המאה ה-20. כל העבודה המקיפה והקפדנית הזו נעשתה כדי להכניס אותנו, באמצעות מילים בלבד, אל אולם חשוך, מול מסכי קטיפה כבדים. אולם שבו מנגנת תזמורת, המסך עולה ועל הבמה מתגלים: אריה שנוהם לפי פקודה, פילה מקסימה, שתי אהבות גדולות, אנשי השרות החשאי, נשיא ארצות הברית, רוצח פסיכופט, מזימות אנרכיסטיות, תגליות מדעיות, תאונות קטלניות וטרגדיות שוברות לב, אי מקלט בים אנדימן ועוד ועוד. ובמרכז כל המהומה הזו ניצב צ'ארלס קרטר, שהחליט להיות קוסם אחרי שהאיש הגבוה ביותר בעולם גנב ממנו מטבע ביריד, כשהיה ילד קטן.

הוא מתחיל את דרכו בתעלולי מטבעות וקלפים, נודד מעיר לעיר בחברת מופע וודוויל מהסוג שהוצג נאמנה בסדרה הנהדרת "קרניבל". הוא נאלץ להתמודד עם מורת רוחם של הוריו, קוסם-מתחרה ומרושע ועם מגידות העתידות שהוא פוגש, שכולן מנבאות לו שיינשא לאישה ששמה שרה. שנים חולפות, נבואות מתגשמות וצ'ארלס קרטר מפתח לעצמו מופע יחיד פופולרי, רצוף באשליות מרהיבות המתוארות לפרטי פרטים מעוררי תאבון בידיו האמונות של גולד. בסיומו של המופע המחשמל, מידי ערב, הוא מנצח את השטן.

אבל בני תמותה רגילים, אפילו אם הם אומני אשליות, מלכי ההיחלצויות וקיסרי הקלפים, אינם יכולים לחמוק מהשטן לנצח, וכך, בערב בהיר אחד, מגיע נשיא ארה"ב וורן גמליאל הרדינג, לצפות המופע הקסמים של קרטר הגדול. שעתיים בלבד לאחר שגרם קרטר לקהל לחשוב שאריה המחמד שלו, בייבי, טרף את הנשיא בתאבון גדול (זו היתה אשליה, כמובן), נמצא אותו נשיא ממש מת בחדרו, שמועות על שערוריות מתחילות לצוץ, ואנשי השרות החשאי מתחילים לזנב בעקבותיו של הקוסם שלנו. קרטר נתפס, נחלץ, מוטבע, נורה, מתאהב, מאבד ומוצא, וכל זה על פני כמעט 600 עמודים רווים וגדושים בתעלולי קסמים, מיתות משונות, הרפתקה וכאב.

הוא קוסם

הקצב של גולד מסחרר כל כך, שרק כשתניחו את הספר מידיכם תגלו שאתם מאוהבים. בצ'ארלס קרטר, אחד הקוסמים הגדולים בעולם ולוזר נצחי; באנבל, פסנתרנית מחוננת ומתאגרפת מחוננת עוד יותר; בגריפין, איש השרות החשאי ודמות שהטרגיות שלה עולה על חינה הגמלוני; בפיבי, העיוורת בעלת המבט החודר כליות ולב; בלדוק, איש הפעלולים האידישאי ועוד ועוד.

קשה לומר במה מצטיין גולד יותר מכל: הוא מצליח לבנות עלילה לתפארת, בעלת תפניות חדות ותובנות פסיכולוגיות, בלי לשמוט לרגע את החוטים הקושרים את כל הבלאגן המאורגן שלו. בו בזמן הוא מציג בפנינו גלריית דמויות שובות, כובשות ושוברות לב שקופצות מתוך הספר בחיוניות עצומה ומשכנעת. למי שעוד מעז לפקפק בחן השדוני של גולד, מומלץ לגשת לחנות הספרים הקרובה למקום מגוריו ולקרוא את הפסקה האחרונה של אחרית הדבר, זו המוקדשת לאשתו, הסופרת אליס סיבולד ("העצמות המקסימות"). אם לאחר קריאה בפסקה הבודדת הזו לא תרצו להינשא לגולד או לכל הפחות לתת לו חיבוק ענק, אתם פטורים מקריאת הספר כולו. לאור כל העובדות המלהיבות הללו, אין פלא שטום קרוז רכש את זכויות ההפקה לספרו של גולד בעודו מכריז שהוא ורק הוא יעיז למלא את נעליו הגדולות של צ'ארלס קרטר, האיש שניצח את השטן.

בעידן שבו קרנם של הסיפורים יורדת ללא הפסק, שבו דמויות גדולות מהחיים הולכות ומתמעטות, עידן שהפנה עורף לגיבורים ולעלילותיהם כמשהו שמתאים לסיפורי ילדים בלבד, "קרטר מנצח את השטן" הוא משב רוח מרענן שעשוי להכות בכם בעוצמה של טורנדו מסתער. גולד לא מתנצל על רוחב היריעה שלו ועל אהבתו הבלתי-מתפשרת לדמויות שייצר. התשוקה שלו, לעידן ולאומנות שנשכחו מלב, מדבקת, וכך הוא מצליח להביא לנו ספר שאיכותו וערכו הבידורי אינן נופלות זו מזו. איך הוא עשה זאת? בקסם. קסם טהור.