ספר חדש: המדריך לגבר הממוצע לטיפול בתינוק

כשאמי נתקפה בצירי לידה, אבי הסיע אותה לבית-החולים, נסע לעבודה וכל שעתיים-שלוש צילצל לשאול אם כבר הגעתי לעולם. טוב, זה היה לפני ארבעה עשורים, הרבה לפני שמישהו שמע על "הגבר החדש", זה שהולך עם זוגתו לקורס הכנה ללידה, משמין איתה, מחזיק לה את היד, עוזר לה לנשוף וללחוץ, ואפילו בניתוח קיסרי עומד ליד מיטתה, עם מצלמה ביד, נחוש בדעתו להיות שותף לכל.

כיום כבר כל כך ברור ומובן שהגבר מהווה חלק בלתי נפרד מחווית ההריון והלידה, ובמקרים רבים גם כל כך ברור ומובן שהוא יהפוך לאבא במשרה מלאה, כזה שיקום בלילות ויחליף חיתולים ויעשה אמבטיות וידחוף עגלה (כלומר, יעשה הכל חוץ מלהניק) עד שנשאלת השאלה איך זה שעד עכשיו לא נכתב ספר הדרכה לגבר שהפך ל"אבא של".

אז הנה, יש. "השנה הראשונה", מאת ד"ר עוזי רייס, גינקולוג ומיילד שמרפאתו שוכנת בלוס-אנג'לס, ובתו יפעת מ. רייס (הוצ' "מטר"). הספר מכיל "עצות ופתרונות מעשיים לאב הטרי וגם לבת-זוגו". המידע הרפואי זהה פחות או יותר לזה שבמדריכים רפואיים אחרים, אבל נקודת המבט ייחודית. הפנייה היא אל הגבר בלבד, כדי שבאמצעות המידע המתובל בחוש הומור הוא יכיר טוב יותר את בת-זוגו ויוכל להפוך לפרטנר הטוב ביותר שמגיע לה לקבל כשכרסה בין שיניה או כשהאימהות בחיתוליה. בדרך זו, מבטיחים המחברים, השנה הראשונה שאחרי הצטרפות תינוק ראשון או תינוק חדש למשפחה תהיה טבעית וקלה.

טיפוח הגוף

כאבי גב, לדוגמה. בשפה הכי ברורה מוסבר שאשה אחרי לידה עלולה לסבול מכאבי גב גם אם לא סבלה מהם לפני ההריון, והסיבות מפורטות בהרחבה. מה עושים עכשיו? גש לבית מרקחת וקנה תרופות נוגדות דלקת, בקבוק חם או משחה מחממת עם שמן מנתול. ואם בת-זוגך סובלת מכאבים בשורש כף היד, שאף הם תופעה שכיחה, הכן לה סלט המורכב מפטרוזיליה, כוסברה, שמיר, מלפפון, אספרגוס ופלפל ירוק (שמגבירים את הפרשת השתן) ומלא לה אמבטיה עם מים חמימים. וכמובן, טפל בתינוק בשעה שהיא טובלת באמבט.

האמא הטרייה של הבייבי שלך מתחילה להניק ומגלה שזה לא קל. היא ציפתה שתוכל להאכיל את התינוק שלה מיד, ברגע שפשוט תניח את פיו על הפיטמה (ואוי, כמה שהיא כואבת!), אבל התינוק עוד לא למד את טכניקת המציצה והתסכול שלה, יחד עם צניחה ניכרת ברמות האסטרוגן בגופה, עלולים לגרום לה להילחץ ולהרגיש שנכשלה.

זה השלב שבו אתה, האבא הטרי, חייב להיכנס לתמונה: להניח חטיפים, טלפון ועיתונים בפינת הישיבה שבה היא נוהגת להניק, לבשל או להזמין עבורה ארוחות מזינות מפני שהתזונה שלה משמשת אבני מסד לגופו ולמוחו של התינוק, להזכיר לה לשתות לפחות שמונה כוסות מים ביום וגם לעזור לה להשתמש במשאבת חלב. אבל הכי חשוב, לדעתי, זה לא לכעוס ולא למתוח עליה ביקורת כשהיא מחליטה שהנקה זה לא בשבילה. אם היא החליטה, אז כבד את בחירתה ואף עזור לה בכך שתכרוך סביב שדיה תחבושת אלסטית ותהדק אותה חזק.

הפרק "התאוששות ארוכת טווח" עוסק בכל הדברים שאנחנו, הנשים, מעדיפות להדחיק מתודעתנו כשאנו מפנטזות על תינוק, כמו עודפי משקל, בריחת שתן, יובש בנרתיק, סימני מתיחה ועוד. בפרק החשוב הזה מופיע המידע עם סימני קריאה, לדוגמה: "אבות חדשים לא צריכים להציק לבנות-הזוג שלהן לרזות. עליהם להניח לבת-זוגם להיפטר בעצמה מהקילוגרמים העודפים שלה. אם היא רגישה להופעתה, היא תרגיש טוב יותר כשתדע שבן-הזוג שלה מקבל אותה כמו שהיא".

היא סובלת מעצירות? אז אל תסתפק בתרופות שאתה קונה למענה. עליך לעזור לה להגביר את פעילותה הגופנית, מפני שתנועה מרובה מסייעת לפעילות מעיים תקינה. אז צא איתה לטיול, יחד עם התינוק שבעגלה, אפילו אם זה רק סיבוב קצר בשכונה. "כדאי שתזכור כי סיוע לאישה אחרי לידה כרוך בכך שתטפל בתינוק או תארגן לו סידור כלשהו, כדי שהיא תוכל להתעמל או פשוט להשלים שעות שינה חסרות. אמנם אתה הרוס מהתפקיד החדש בחייך, אבל יש להניח שהיא הרוסה עוד יותר". כל הכבוד.

הדכדוך והזעם

אבל המיחושים הגופניים, צר לנו לבשר לך, הם החלק הקל של העניין. כ-80 אחוז מהאמהות החדשות סובלות מדכדוך קל שבא והולך, או ממצבי-רוח הפכפכים, תופעה שמתחילה בדרך כלל שלושה ימים אחרי הלידה ונעלמת לאחר שבועיים עד שישה שבועות. רוב האנשים חושבים ששינויים הורמונליים הם האשמים הבלעדיים בשינויים החלים במצב-הרוח אחרי הלידה, אבל יש סיבות נוספות להיווצרותם, כמו חוסר שינה, פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה, תחושות בלבול הנובעות מהאחריות החדשה (ברגע שהאשה רואה את התינוק בחדר לידה, ברור לה שמעתה ואילך היא אחראית לחייו של מישהו אחר) או מהיעדר תמיכה (האשה חוזרת מבית החולים עם התינוק ומגלה שאין מי שידריך אותה).

אז יש פתרונות תרופתיים ויש קבוצות תמיכה ויש טיפול פסיכולוגי, אבל יש גם חמישה דברים שכל גבר יכול וחייב לעשות למען בת-זוגו, אשר דווקא כשמצפים ממנה להפגין אושר ושמחה היא מרבה לפרוץ בבכי, מקרינה אומללות, רוטנת או מכונסת בתוך עצמה:

1. לשוחח עם בת הזוג מייד עם הופעת סימני הדכדוך. חשוב שיהיה ביניכם ערוץ תקשורת פתוח. אל תתעלם מהמצוקה שבה היא נתונה, בקש ממנה לבטא את עצבותה או את תיסכולה. נצל את השיחה כדי לעודד את רוחה ולמצוא יחד איתה פתרונות.
2. אל תגיד לה "הכל יהיה בסדר, אני מבטיח". אמירות סתמיות מהסוג הזה רק מרגיזות.
3. אל תגרום לה להרגיש שבגלל הדכדוך הזמני היא מבזבזת את זמנה כאם, גם אם זה נכון. בת-זוגך אינה יכולה לעצור ברגשותיה, והערות שליליות מצידך רק יגרמו לה להרגיש עוד יותר רע.
4. אל תצפה ממנה להסתיר את עצבותה כשהיא בחברת חברים ובני-משפחה. עליך לזכור שהיא לא יכולה לשלוט במצבי-הרוח המשתנים שלה, בדיוק כפי שלא היתה יכולה לשלוט בכאב שהיה נגרם לה בגלל רגל שבורה.
5. אם בת-זוגך סובלת מדכדוך אחרי לידה, התשדל לשכנע אותה לשוחח על כך עם הרופא שלה או עם מטפל מקצועי אחר. אם היא לא מסוגלת או לא רוצה לעשות זאת בעצמה, קח את היוזמה לידיים ועשה זאת במקומה.
   

משמרת לילה

גם אם התמזל מזלך ובת-זוגך נמנית עם 20 אחוז מהאמהות החדשות שעוברות את הלידה בלי דיכאון, אפילו בלי דכדוך קטן – אל תצפה ממנה לשיר ולרקוד מהבוקר עד הערב. היא נופלת מהרגליים בגלל שהתינוק הרך (מי, לכל הרוחות, המציא את הביטוי "ישן כמו תינוק"?) בקושי עוצם עיניים. מה עושים? ההמלצות המופיעות בספר מתבססות על ההנחה שהאם הטרייה נשארת בבית לחופשת לידה בת 12 שבועות או יותר ושאתה, האב הטרי, לוקח חופשה מיוחדת של שבוע לרגל הלידה.

• הסכימו ביניכם שרק הורה אחד יקום כשהתינוק מתעורר, אבל עליך להיות גמיש. יהיו מצבים שבת-זוגך תנסה לשווא להרגיע את התינוק הצורח במשך שעות, היא תזדקק לפסק זמן ותעיר אותך, אז אל תהסס להיענות לבקשתה.
• מומלץ לקנות בבית-מרקחת אטמי אוזניים, כדי שההורה שתורו להמשיך לישון לא יתעורר לקול בכיו של התינוק.
• יתכן שבת-זוגך תטען שהיא מסוגלת לקחת על עצמה את הטיפול בתינוק בשעות הלילה ושאיו לה צורך בעזרה, אבל עליך לבדוק שהכל בסדר ושהיא אכן עומדת במעמסה. אם למיטב ידיעתך היא לא ישנה בלילות האחרונים או שהיא מתחילה להיראות לך מותשת, עליך להתעקש להחליף אותה לילה או שניים, כדי שתוכל להשלים שעות שינה.
• כדאי שהאמא הטרייה תתחיל להשתמש במשאבת חלב. את חלב האם הנשאב בשעות היום תוכל לתת לתינוק בבקבוק במשך הלילה.
• אל תסרב להצעה להכניס הביתה מטפלת לשעות הלילה או להיעזר בבן /משפחה חבר מנוסה שמתנדב לשמרטף בלילות. 
• למרות שתהיה עייף מעבודתך במשך השבוע, החלף את בת-זוגך בלילות שישי ושבת.
• עליך לזכור שהתינוק הוא לא שק תפוחי-אדמה וגם לא מחשב. הוא יגיב למעשיך לא כמו שק תפוחי-האדמה ולא במהירות שבה מחשב פועל. עליך להיות סבלני. בסופו של דבר גם אתה תישן כמו שצריך. אז אל תפיל את התיסכול שלך על התינוק – לא הוא ולא אתה אשמים בכך שהוא בוכה.
• גם כשאתם חוגגים את כניסתו של הרך הנולד לחייכם, עדיין יש לבצע את עבודות הבית. אם אינך מסוגל לנקות במו ידיך – דאג לעוזרת.
  

חיי המין

ואיך תחדשו את חיי המין שלכם? הנה כללי הזהב לאב הטרי:

• אם בזמן ההריון אתה חושש שתסבול מתחושות שליליות בגלל שראית את התינוק יוצא מהנרתיק, בקש להישאר ליד ראשה של בת-זוגך כשמגיע שלב ה"לחיצות". שישה שבועות אחרי הלידה אתה יכול להירגע, המקום נראה כמעט כמו בעבר.
• סביר להניח שבת-זוגך תרגיש סקסית ותשמח לבלות איתך ערב רומנטי אם לא תהיה עייפה ואם תדע שהיא לא צריכה לדאוג לתינוק. אז למרות לוח הזמנים העמוס של עבודתך, עזור לה לנוח ולהקדיש זמן לעצמה. הזמן את בת-זוגך לצאת איתך אחרי שהיא נחה והתרעננה. אם היא תתרחק קצת מהחיתולים ותצא איתך לארוחת ערב רומנטית, קרוב לוודאי שתהיה במצב רוח מתאים ללילה אינטימי.
• בכל הקשור למין עליך להיות יצירתי. לפעמים יהיה עליכם לעשות אהבה כשהתינוק ישן באותו החדר, או אפילו באותה המיטה, ולחילופין – אין כל סיבה שתגבילו את האינטימיות שלכם רק למיטה. מומלץ לשנות את השעות, המקומות והטכניקות של ההתעלסות. כמו כן, כדאי שתכיר בכך ששגרת חייכם האינטימית עלולה להשתנות. בדיוק כשסוף-סוף מצאתם זמן להתחבר – התינוק מתחיל לבכות. אל תגרום לבת-זוגך לחוש רגשות אשם על שקמה מהמיטה להרגיע את התינוק.
• גלה הבנה כלפי בת-זוגך. השתמש בחוש הומור. אל תפחד להשתמש בחומר סיכה על בסיס גליצרין ומים במידה ובת-זוגך סובלת מיובש בקירות הנרתיק. המין חוזר לחייכם, ויכול להיות שהוא יהיה שונה מבעבר, אבל הוא עדיין יכול להיות נפלא. שיהיה במזל.