מות הראיס: איך נקבע מוות, ומתי הוא ידוע מראש?

הפולמוס,חרושת השמועות והדיסאינפורמציה בדבר מצבו הרפואי של יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, טישטשו את גבולות הידע הרפואי, אף שהתחום הזה לא השתנה במיוחד בעשרות השנים האחרונות.

ממניעים שונים, פירסמו גורמים פלסטיניים ואנשי בית החולים הצבאי "פרסי" בפאריז הצהרות, הכחשות, דיווחים והודעות על תהליך גסיסתו של הראיס, שמכולם ביחד ניתן היה להבין בעיקר שהוא עדיין לא נחשב "מת", אולם ברור למדי שאינו ממש בין החיים.

על כן, לטובת מי שעושר המונחים בדבר סוגי המוות שחווה הראיס הצליח לבלבל אותו, הנה מדריך קצר להסברת ההבדלים בין המצבים הרפואיים השונים שיוחסו לו.

נזק מוחי

מוחנו הוא רקמת עצבים עדינה, הרגישה לכל שינוי קטן, ונתונה לנזק בלתי הפיך. חוסר אספקת חמצן למוח, גם זה שנמשך דקות ספורות, מביא לנזק שאין ממנו דרך חזרה לתאי העצבים. בניגוד לתאים אחרים בגופנו, המתחדשים ללא הרף, לסיבי העצבים אין יכולת התחדשות, ובאין חמצן דינם הוא נמק והרס סופני.

בעת מוות מוחי, קיימת הפסקה מוחלטת של כל הפעילות המוחית ואספקת הדם למוח, בעוד שפעילות הלב נמשכת אך תלויה בהנשמה מלאכותית. ניתוק ממכונת ההנשמה, תביא למותו של החולה, מאחר והמוח אינו פעיל ואינו שולח את הפקודות הנדרשות לפעולת הנשימה.

מששרוי החולה בתרדמת בדרגה גבוהה, תרשים גלי המוח בבדיקת ה- EEG יראה קו ישר. החולה עצמו אינו מגיב, ואין עדות לפעילות של גזע המוח, האחראי בין היתר על הנשימה ותפקוד איברים חיוניים בגוף. במצב כזה, הנזק לרקמת המוח הוא כה חמור, ובאין יכולת סיבי העצבים להתחדש, נקבע כבר גזר דינו של החולה: כאמור, ניתוק ממכונת ההנשמה תביא למותו המיידי.

כדי לוודא מוות מוחי, שוללים הרופאים מצב של השפעת תרופות, ומחויבים לזהות סיבה ברורה לתרדמת עמוקה שכזו. הרעלה, הפרעות מלחים בגוף, או כשל של הכבד עלולים להפיק תמונה דומה של חוסר הכרה תרדמתית.

במדינות אחדות בעולם, דוגמת ספרד וצרפת, נדרשת גם בדיקת גלי מוח (EEG), כדי לקבוע תרדמת בדרגה רביעית. בארה"ב ובישראל, נכון להיום, אין צורך בבדיקה כזו.

בכלי התקשורת אנו שומעים לא אחת את המונח "מוות קליני". למעשה, טוענים מומחים, המושג מתייחס למצב שלא קיים, וכוונתו היא ל"תרדמת". במצב זה, לחולים עדיין יש דופק, ותיקון ההפרעות שהובילו לתרדמת עשוי להחזיר אותם למצב הכרה. במקרה של ספק, ניתן כיום לבצע סדרה של בדיקות הדמיה, המדגימות את יכולתו של המוח לפעול. בין היתר, נעשה שימוש במכשיר דופלר, המודד את זרימת הדם למוח, או בדיקה רדיואקטיבית, הבודקת עד כמה (אם בכלל) המוח מסוגל לקלוט חמצן.

החוק בצרפת דורש שתי בדיקות EEG לשם קביעת מותו של אדם.

אם משפחת החולה מונעת את השלמת ביצוען, נותר הרופא לכוד בענן המשפטי, ואינו רשאי לקבוע מוות. לצוות הרפואי לא נותר אלא להמשיך בטיפול השמרני, אף שלא קיים כל סיכוי לחזרה לחיים. לדברי מומחים ישראליים, במצב שבו היה ערפאת שרוי בימים האחרונים, שהוגדר "תרדמת עמוקה", הגוף אינו מסוגל להחזיק מעמד יותר משלושה ימים, ולפיכך, הסבירות שמותו התרחש כבר לפני ימים - גבוהה מאוד.

כאשר מזהים הרופאים מוות מוחי אצל חולה, הם מבצעים סדרה של בדיקות קליניות, בהן הכוללות של הרפלקסים החיוניים, ניתוק החולה מהמנשם והמתנה בת כעשר דקות עד לחזרת הנשימה מעצמה. כאשר גוף החולה אינו עומד בבדיקות אלה, נקבע מותו. כאמור, במדינות מסוימות נדרשות גם מדידות של גלי המוח או זרימת הדם למוח באמצעות מכשיר "דופלר" - כדי לקבוע מוות באופן סופי.

הכותב הוא רופא כללי וכתב הבריאות של ynet

ייעוץ רפואי: פרופ' פייר זינגר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי בבית החולים "בילינסון"