התלמידים הערבים למדו על ערפאת, היהודים לא
תלמידי ישראל לא יודעים יותר מדי על יושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. רובם אמרו שהוא קשור לטרור, אבל אף אחד מהם לא ידע שהקים את הפתח, וגם את הקישור בינו לבין הסכמי אוסלו לא הצליחו כולם לעשות. מה עושה משרד החינוך בנושא? שמי שרוצה, ינהל דיון. במערכת החינוך הערבית החליטו שכן ללמד, ובמועצת התלמידים הארצית קוראים גם כן ללמד על ערפאת
"ערפאת? מה יש לדעת עליו"? את השאלה הזו, שנראה כאילו יצאה מפיו של אדם שלא חי במזרח התיכון בעשור האחרון, השמיעו בני נוער שגדלו והתחנכו דווקא בישראל.
חלקים במערכת החינוך במגזר הערבי דווקא הקדישו היום (ה') שעות לימודים למותו של יאסר ערפאת. מדובר היה ביוזמה פרטית, אמנם, של בתי ספר רבים במגזר הערבי, בעיקר בצפון, שפתחו את היום בשעת חינוך מיוחדת בנושא "ערפאת כסמל, ודרכו", אולם היא היתה רחבה מאוד. ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל אף תורה בהמשך היום כיצד יש להמשיך וללמד בנושא ערפאת גם מחר, עם קיום ההלוויה.
אבל במערכת החינוך היהודית מעדיפים גם היום, יום ההכרזה הרשמית על מותו של יאסר ערפאת, לא להתייחס אליו באופן רשמי. מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, הבהירה כי לא ניתנה הוראה של המשרד ללמד על ערפאת - אולם בבתי הספר בהם ייבחרו ללמד על ערפאת, "זהו דיון טבעי ולגיטימי".
אבל באופן אבסורדי, ההיסטוריה אותה לומדים תלמידי ישראל מסתיימת בשנת 1973. את השינויים ההיסטוריים והמדיניים שחלו מאז הם משלימים באמצעות ידע אישי בלבד. כתוצאה מכך רבים מהם כלל לא מודעים לנקודות ציון בחייו של ערפאת ולהשפעתו על החיים בישראל.
"מעולם לא הוזכר שמו של ערפאת בכיתה", מספרת דניאל דלל, תלמידת כיתה י"א מתיכון מקיף יהוד. "מה שאני יודעת עליו זה מידע כללי בלבד. שהוא חתם על הסכמי שלום מצד אחד, ושהוא מנהיג טרור מצד שני. ברור שצריך ללמד עליו. הוא חלק מהעולם שלנו, ובית הספר אמור ללמד אותנו על דברים שקורים בעולם. המחנך בכיתה אמר שנדבר על אקטואליה, אבל זה מעולם לא קרה. המורים לחוצים ללמד אותנו אנגלית ומתמטיקה. זה יותר חשוב מבחינתם", אמרה.
גם לין שטיינר, תלמידת כיתה י' מתיכון אליאנס בתל-אביב מעולם לא למדה על ערפאת במסגרת בית הספר. "אני לא יודעת הרבה על האיש", היא מתוודה. "שמעתי בחדשות על כל קרבות הירושה שלו ושל סוהא. אני יודעת שהוא היה דובר של שלום ושמצד שני עשה המון המון טרור וזהו בעצם. אין לנו בכיתה שעת אקטואליה עם עיתונים או משהו כזה. לפי דעתי כן צריכה להיות שעה כזו".
רועי באגר, תלמיד כיתה י' מגימנסיה הרצליה בתל-אביב, מודה אף הוא כי אינו מכיר את האיש. "מה יש לדעת עליו?" הוא שואל. "אני יודע שהוא היה הנשיא של הפלסטינים, שחתם על הסכם אוסלו, שעשו עליו מצור בשנתיים האחרונות ושהוא אחראי להרבה מהטרור בישראל. לפי דעתי לא צריך יותר משיעור חד פעמי היום כדי להסביר עליו בהקשר היסטורי וזהו".
יש גם מי מהתלמידים שמתנגד בנחרצות לכך שילמדו על ערפאת. "כמה שפחות ילמדו עליו יהיה יותר טוב", אומר ינאי אטדגי, תלמיד י"ב מעירוני י"א בתל-אביב. "אני לא חושב שצריך להקדיש לזה בכלל זמן. זה לא כזה היסטורי והוא פשוט לא מעניין. כולם יודעים מי זה ושמחים שהוא מת. הסכם אוסלו? אני לא חושב שזה קשור אליו בכלל. אני חושב שהוא קשור לארגוני טרור".
מועצת התלמידים הארצית: יש ללמד על ערפאת
במועצת התלמידים והנוער הארצית קוראים היום למורים ללמד על ערפאת בכיתות. לדברי אלקס סורוקין, תלמידת כיתה י"ב בתיכון "עלה למדעים" בלוד ודוברת מועצת התלמידים, יש חשש בקרב המורים ללמד על ערפאת.
"המורים חוששים להזכיר את שמו באיזה שהוא הקשר כדי לא לעורר סערה פוליטית בכיתה, ומצד שני הם גם לא רוצים להשפיע על דעות פוליטיות של תלמידים. אני חושבת שזה חשוב להקדיש היום זמן ללימוד עליו, כי בכל זאת הוא מנהיג חשוב שהשפיע על חיינו בישראל. אני חושבת שצריך ללמד עליו בשיעורי היסטוריה מודרנית של המאה ה-21, בלי הקשרים פוליטיים, כי אי אפשר להתעלם ממנו", אמרה.
לדברי סורוקין, "ברור לכולנו שהאיש בעברו עסק בפעילות חבלנית מחד, ומאידך הוביל להליכים של שלום. חשוב להבין שאחוז מאוד גדול מבני הנוער בישראל מעורב בפוליטיקה בגלל המציאות הזו של פיגועים. אני מאמינה שצריך ללמד על ערפאת בכיתות כחלק משיעורי אקטואליה והיסטוריה מודרנית של המאה ה-21. שיחה אקטואלית יכולה להביא לכיוונים חיוביים, לתרום ולפתח את החשיבה".
לפנייה לכתב/ת 
