פריז: יותר יתרונות מחסרונות

אח, איזו עיר. מתנשאת אבל שולחת קריצה, מתנכרת אבל מזמינה, אצילית אבל שווה לכל. לא מבקשת מאיתנו דבר, פריז, זה אנחנו שתמיד מתרפקים עליה.

די אם נצעד בשדרותיה הרחבות, המטופחות ומלאות האקשן ברוב שעות היום והלילה, רק כדי להביט באלפי הבניינים המפוארים בסגנון המאה ה-19 המיוחד לבירה הצרפתית, שידעה במשך כל התקופות להישמר כמעט באופן מוחלט מפלישת גורדי שחקים ומגדלים. די אם נתיישב באחד מהמוני בתי הקפה שלאורך כל רחוב פריזאי מצוי ונביט בעוברים ושבים. כמעט לא צריך יותר כדי למצות ביקור בעיר הנחשבת, בצדק, ליפה בעולם.

'ביסטרו' - קוראים הצרפתים לבתי הקפה האלה, שרבים מהם אומנם נפלו קורבן לקידמה וצורפו לרשתות אוכל מהיר

מכל הסוגים, אך בכל זאת עוד נותרו מספיק כדי להמשיך את המסורת הפריזאית המיוחדת. הקליינטים הקבועים עומדים ליד הדלפק, לוגמים כוס יין ומשוחחים עם הבעלים-המגיש. איש מהם לא יישב ליד השולחנות השמורים ל'זרים', כלומר ללקוחות עוברים-ושבים. איש מהם גם לא יוותר על סיגריה, וכאן נציין שבצרפת קיים אומנם חוק המחייב את המעשנים להתרכז באזורים מיוחדים, אבל מעשן צרפתי מצוי, כלומר הרוב, או שלא שמע עליו או שהוא פשוט מתעלם ממנו.

על חפיסות הסיגריות בצרפת מודפסות אזהרות לרוב. "הסיגריות הורגות", כתוב בצד אחד של החפיסה, ו"הסיגריות גורמות לסרטן ומוות" בצד השני. אחד מהעומדים ליד הדלפק, שהבחין בי סוקר את הסיסמאות המפחידות האלו, העיר בפשטות: "גם אם אתה לא מעשן אתה מת". 

המחיר האמיתי

כולם יודעים שהצרפתים לא "מתים", בלשון המעטה, על האמריקנים. אבל יש בכל זאת מנהגים אמריקניים מובהקים שצרפתים רבים החליטו לאמץ, בשקט בשקט. למשל: במסעדות ובבתי קפה רבים, כאשר תזמינו מנה כלשהי, שמחירה נגיד 8.50 יורו, תשלמו עבורה בסוף 11.30 יורו. למה? כי בדיוק כמו בארה"ב, מוסיפים היום גם כאן 19.6% מע"מ ו-15% שירות. יש להניח שממילא תשאירו עוד משהו למלצר, וכך יוצא שמנה של 8.50 יורו עולה לכם 12 יורו.

אם כבר מחירים, היורו לא היטיב עם המחירים בצרפת, שהיו גבוהים ממילא גם בתקופת הפרנק. פריז נשארה עיר יקרה מאוד בכל הקשור לביגוד, לאוכל

ולבתי מלון. וכאשר אתה שואל את הבעלים למה גובים ממך 120 יורו על חדר קטן במלון שני כוכבים, הוא עונה, בנימה של פליאה מסוימת, "אדוני, זאת פריז", או במקור - "סה פארי".

נחזור ליתרונות. ברוב המסעדות משרתים מלצרים מקצועיים. בפריז זהו מקצוע מאוד מכובד. במסעדות הגדולות והמפורסמות המלצרים לבושים בדרך כלל בחליפת-סמוקינג שחורה, חולצה לבנה, פאפיון שחור וסינור לבן ארוך. הם לא רק ספקי שירות, כי אם גם יועצים קולינריים. בכל מקום כזה בולט גם המומחה ליין, הסומלייה, שמפתח גדול תלוי לו על החזה.

המלצר והסומלייה לא יעיזו כמובן לומר ללקוח שעל פי בחירתו אין לו מושג באוכל, ובטח לא ביין. מה שהוא לא יבחר, הם ינהגו איתו באלגנטיות המרבית. ישבנו, למשל, בבראסרי ליפ, ברובע סן ז'רמן - מסעדה ותיקה וטובה בעלת מסורת ושם טוב. אחד מידידי הזמין יין מסוים, מתוך הספר העבה שהוגש לו. הסומלייה, שניכר בו שהוא מסתייג לחלוטין מהבחירה, הקשיב לבקשה והשיב: "אדוני אומנם בחר ביין ראוי, אך אני בכל זאת מציע לאדוני לבחור ביין אחר המתאים יותר למנה שהוזמנה". ובמילים אחרות: בור ועם הארץ, מה אתה מתקשקש עם היין הזה כאילו שאתה מבין משהו.

תמיד אזכור את רב-המלצרים בלה טור ד'ארג'ן, מהמסעדות המפורסמות בעולם, שבתגובה להערה שלי על מחירה של ארוחה זוגית (כ-500 יורו, כלומר 2,800 שקל), השווה למחיר טיסה לניו-יורק, השיב בטון של פליאה: "אם אדוני מעדיף לטוס לניו-יורק במקום לאכול במסעדה שלנו, גם זו אפשרות". ובמילים אחרות: חתיכת אפס, מה אתה משווה בכלל טיסה לאמריקה לארוחה טובה.

אימת המטרו

תיירים רבים נוהגים לשאול תמיד אם המלון, המסעדה או החנות שהומלצו להם נמצאים במרכז העיר - כאילו שיש דבר כזה. לפריז יש לפחות

תריסר מרכזים, בכל האזורים שלה. האם אזור האופרה הוא יותר מרכז מהשאנז-אליזה או מכיכר רפובליק? האם כיכר באסטי היא יותר מרכז מפורט מאייו? אם רחוב ריבולי הוא יותר מרכז מבולוואר מונמארטר? שכל אחד יחליט לבד.  

ועכשיו לעוד ספסיאליטה של פריז - המטרו. השיטה, כך טוענים כאן, היא הברורה ביותר בהשוואה לכל רכבת תחתית אחרת בעולם. זה אולי נכון, בתנאי שאתם פריזאים ותיקים. רק הם מסוגלים לטעון שהשיטה פשוטה. עשרות קווים לעשרות כיוונים ומאות תחנות - מה יכול להיות פשוט יותר? (בעיקר אם אינכם דוברים או קוראים צרפתית).

במטרו נתקלתי בתופעה מוזרה: במנהרות תמיד קר ואילו בתחנות עצמן תמיד חם. גם זה מוסיף צבע לכלי התחבורה המועדף והמהיר ביותר בבירה הצרפתית.  

ועכשיו אזהרה: לעולם אל תנסו להחליף כיוון בתחנת שאטלה. התחנה הזו הוקמה, לדעתי, רק כדי להקשות על התיירים, רק כדי להעביד ולעייף אותם. בשאטלה, אתם מטיילים לעתים חצי שעה כדי להגיע לרכבת המתאימה לכם, תוך טיפוס וירידה באינספור מדרגות וצעידה לאורך קילומטרים של מנהרות. תענוג של ממש.

מה זה 'ביסטרו'? לכאורה, מילה צרפתית עתיקה ומושרשת. אז זהו, שלא. ביסטרו היא מילה רוסית שפירושה 'מהר'. המקור הוא בגדודי הצבא הרוסי שחנו בין 1816 ל-1819 בבירה הצרפתית. זה היה אחרי שצבאות נפוליאון בונפארט נוצחו ב-1815 בקרב ווטרלו והמנצחים - הבריטים, הפרוסים וגם הרוסים - אילצו את צרפת לא רק להסכים להגלייתו של הקיסר לאי סנט הלן ולתשלום פיצוי ענק, אלא גם לנוכחותם של 150 אלף חיילים שלהם על אדמת צרפת. החיילים הרוסים נהגו לבקר לעתים קרובות בבתי הקפה הרבים בעיר, והיות שתמיד היו צמאים הוסיפו לכל בקשה שלהם למשקה כלשהו את המילים "ביסטרו, ביסטרו" (מהר, מהר). וכל השאר היסטוריה.