הורשע דוד נזרי, ששרף למוות את גרושתו

על פי כתב האישום, ב-11 באוגוסט 2002 הגיע נזרי לביתה של גרושתו רחל בגן יבנה מספר פעמים, החל בשעה 20:30 בערב, כשהוא מחפש אותה. הוא חזר לבית שוב ב-1:00 בלילה, ולאחר כחצי שעה עזב את המקום וחזר כאשר הגיעה רחל עם בנותיה, צופית ואיה.

נזרי המתין ברחוב, וכאשר הבחין ברחל ובנותיו סימן להן לעצור בסמוך אליו. הוא ביקש מרחל לצאת מהמכונית בטענה שהוא רוצה לשוחח אתה. מייד לאחר שיצאה, אחז בחוזקה בצווארה, גרר אותה למכוניתו, פתח את הדלת, הוציא מיכל בנזין ושפך אותו על כל חלקי גופה.

כאשר הבחינו בכך הבנות הן יצאו מהמכונית, זינקו עליו וקראו לו לשחרר את האם. רחל אכן הצליחה להחלץ מאחיזתו והחלה להימלט לעבר הכביש, כאשר היא ספוגה בבנזין, אולם אז החליקה ונפלה על הכביש.

נזרי הצליח להשתחרר מבנותיו, רץ לעברה, הוציא מצית מכיסו והצית את רחל. כאשר הבחין כי הפכה ללפיד בוער, נכנס כשהוא עירום לרכבו ונסע לעברה כשהוא מנסה לדרוס אותה. הבנות הצליחו למנוע זאת ממנו וכיבו את אמן, שנפצעה קשה מאוד. רחל היתה מאושפזת בבית החולים במצב אנוש ונפטרה לאחר שלושה שבועות.

השופטים לא "קנו" את דברי הרופא

במהלך המשפט טען נזרי, באמצעות פרקליטו, עו"ד רן אלון, כי התווכח עם אשתו ואז התפתח אצלו "התקף של חוסר שליטה על הדחפים" ולכן הצית אותה. עוד טען כי היה במצב נפשי קשה והוא אינו זוכר חלק ממה שקרה.

הבת צופית בת ה-19 סיפרה כי נזרי נהג לאיים על גרושתו בנשק ודרש למכור את דירתם המשותפת. כמו כן נהג לשבור חפצים בבית ובאחד המקרים כאשר סירבה לבטל את תשלום המזונות שהיה חייב רדף אחריה עם מוט ברזל כשהוא מאיים שישרוף אותה. רחל סירבה להתלונן נגדו מחשש שישתחרר מהמעצר וירצח אותה.

השופטים קבעו כי עדויות הבנות מהימנות. הם לא קיבלו טענת רופא מומחה שאמר בבית המשפט שנזרי סובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, וקבעו כי הוא פעל כשהוא מבין את מעשיו ושולט בהם - ולכן לא ניתן לקבוע כי הוא פעל באי שפיות.

עו"ד אלון אמר בסיום הדיון: "מדובר באדם חסר כל, אשר יישב במאסר עולם, ולכן אין אני רואה כיצד עוד ניתן לדרוש ממנו גם פיצויים". הדיון יימשך בדצמבר.