אבד צלם אנוש
יהודו-נאצים, אמר ישעיהו לייבוביץ'. זה מה שייצא מהצבא עוד כמה שנים בשטחים. וזה בדיוק מה שקורה, לאט אבל בטוח
מהי הנקודה המדויקת שבה אדם מאבד צלם אנוש? מהי הנקודה שבה על חברה להודיע על עצירה מוחלטת לצורך מחשבה מחדש, שכן הכיוון שבו היא מתקדמת מוביל לתהומות שאין מהם חזרה?
בוקר טוב עם ישראל, הנקודה הזו הגיעה וחלפה ביעף. שלטון ההתעמרות בעם אחר זלל את איברינו הפנימיים, וכל מה שנותר הוא רקב וסירחון. וריח השטינק הזה בוקע היטב בעקבות סיפורים כמו זה המתפרסם בסוף השבוע במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות", אודות המנהג החדש של חיילינו הקרביים: להצטלם להנאתם עם חלקי גופות של פלסטינים. מחבלים? גם, אבל לא בהכרח. אחד החיילים מספר על גופה פופולרית שכונתה בלצון "חפי", משום שהייתה שייכת לפלסטיני חף מפשע (שנורה למוות על-פי הנהלים).
אני מבקש בזאת להתנצל באופן רשמי בפני ישעיהו לייבוביץ' ז"ל, אדם שאמר לנו את האמת בפרצוף - ולא רצינו לשמוע. יהודו-נאצים, הוא אמר, זה מה שייצא מהצבא שלכם עוד כמה שנים בשטחים. יהודו-נאצים. וזה בדיוק מה שקורה, מר לייבוביץ', לאט אבל בטוח. בהתחלה עושים וידוא הריגה לילדות בנות 12, אחרי זה מצטלמים עם חלקי גופות. מעניין מה הלאה.
אתה קורא את התגובות לפרשה החדשה הזו, ונדהם. "אין לכם זכות לשפוט את החיילים האלה, הם עושים עבודת קודש", כותבת אחת הגולשות. "זה תמיד היה מקובל", כותב אחר. אז הנה כמה בשורות בשבילכם, יקיריי: החיילים הנחמדים האלה הם הבנאדם שיעמוד מחר מאחוריכם בתור בסופרמרקט. וכשתעצבנו אותו, אולי הוא יחליט לתקוע בכם כדור, כי הרי ערך החיים שלכם שווה לתחת. זה מה שהוא למד בצה"ל.
ואולי לא? אולי הם דווקא יחזרו לחיים נורמליים, ויום אחד בעוד שנתיים, או עשר, המראות והקולות יחזרו אליהם. וכל הפסיכיאטרים בעולם לא יצליחו לתקן את מה ששלוש שנים של טיפשות ובהמיות הרסו. תשאלו את החבר'ה של "שוברים שתיקה". הם יספרו לכם כמה סיפורים שיגרמו לכם להחביא טוב טוב את ברית המילה שלכם במכנסיים ולהתבייש. אתם עוד גאים להיות יהודים?
וזה בכלל לא עניין של "מה יגידו בעולם". זה עניין שלנו, של כולנו. לו היה מפקד זוטר משליך לכלא חייל שהיה מבצע התעללות כלשהי בגופה, המסר היה עובר. לו הייתם אומרים לחבר שלכם, ששב לאפטר וסיפר איך הוא והחבר'ה הצטלמו עם מחבל, "אתה חתיכת בהמה, לך לטיפול", המסר היה עובר. ולו ראשי הפוליטיקה והצבא היו מקדישים אחוז אחד מהזמן שמוקדש למריבות על תקציב הביטחון לשאלת דמותם של החיילים, אולי משהו היה משתנה.
אז ברשותכם, יעשה כל אחד מאיתנו מה שהוא רוצה. החיילים יצטלמו עם גופות, מבהירים בכך סופית למי שהתלבט שאין שום הבדל בינינו לבין הגרועים שבפלסטינים; ואנחנו נמשיך להאמין שיש לנו צבא של מלאכים, הדוגלים בטוהר הנשק. וחס וחלילה, לא יהודו-נאצים, מר לייבוביץ'. חס וחלילה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
