איך לפרק להקה אטומית?

"יש משהו מסעיר ברביעייה גדולה של מבוגרים העושים את הדברים הטובים והפשוטים בצורה מושלמת כל כך".

את המשפט הזה כתב סלמן רושדי ב-2001, במאמר שפרסם על יו-2, ומופיע באוסף מאמרים שלו שייצא השבוע בהוצאת "מודן". הוא נכתב זמן קצר לאחר יציאת אלבומה הקודם של הלהקה - All That You Can Leave Behind, ובעקבות שיתוף הפעולה בין הסופר ללהקה בשיר The Ground Beneath Her Feet - ונכון גם להיום. 2004 מוצאת את יו-2 במקום שליו, בוגר ונכון מאוד בקריירה שלהם. כבר לא הלהקה המסעירה והחשובה ביותר בעולם, כפי שהיתה בשנים 80'-91', אבל גם רחוקה מהחבורה המבולבלת שאיבדה את דרכה במהלך שנות התשעים.

אלבומה החדש של יו-2, How To Dismantle An Atomic Bomb, ממשיך את הקו של קודמו. אין בו ניסיונות חדשניים, הוא לא מבקש לפרוץ דרך או להמציא את הלהקה מחדש. זה אלבום רוק קלאסי של יו-2, בלי גרם של הפתעה. הוא מכובד, ראוי ואיכותי - אם כי מעט משעמם. בסך הכל יש בו 11 שירים, שלפחות 3-4 מהם מועמדים להיות להיטים גדולים, וגם שאר השירים אינם מביכים ושומרים על רמה סבירה ומעלה. 

במפתיע, דווקא אחד השירים היותר חלשים - "ורטיגו" - נבחר לשמש כסינגל הראשון, מה שאולי מעיד על היחלשות החושיים המסחריים של הלהקה. ובכלל, הקטעים האנרגטיים יותר באלבום הם הפחות מוצלחים בו, בעיקר בשל נוכחות מוגבלת מדי ולא מרשימה של די.אדג'. הבלדות לעומת זאת נשמעות מצוין - ועתידות, יש לשער, להשתלט על הפלייליסטים בחורף הקרוב.

בשנים האחרונות ההשתלחות בלהקה הפכה לעניין מקובל למדי. לא רק בשל הצד המוזיקלי, אלא גם בשל התנגדות משונה למדי למעמדו ההולך וגובר של בונו כסלבריטאי על, שדוחף את ראשו לעניינים פוליטים. יחד עם סטינג, פיטר גבריאל ואחרים הנהיג בונו כבר בשמות ה-80 קו של מעורבות בעניינים חברתיים ופוליטים, דבר שהפך לצנינים בעיני מי שמעדיפים את הרוקרים שלהם שתויים, מסוממים ומוקפים במעריצות.

התהליך הזה רק התחזק אצל בונו בשנים האחרונות, כשהוא הפך לדובר העולמי הבולט ביותר במאבק למען שמיטת החובות של מדינות אפריקה למערב. גם בתקליט הזה אפשר למצוא לא מעט התייחסויות ל"מצב" העולמי, כולל פנייה בשיר Love And Peace Or Else ל"בנות ציון ובני אברהם" להניח את נשקם.

אז נכון, בונו אולי לא מתוחכם במיוחד, ואולי יש משהו פשטני וצדקני בעמדותיו, ועדיין, מדובר באחד מכוכבי הרוק המוצדקים ביותר, כזה שניסה באמת להתמודד באופן אמיץ עם המעמד הרם  אליו הגיע - ולא באמצעות תחיבת אקדח לרקתו או מזרקים לזרועו. אז לכבודו, ולמען ההיסטוריה, הנה רשימת 20 השירים של יו-2 שאני הכי אוהב. כרגיל, אתם מוזמנים להתווכח בתגובות.

1. New Years Day

לפני שבועות אחדים פרסם ה"רולינג סטון" את רשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של הרוק. היו זמנים שבהם יו-2 היו מככבים ברשימה כזו, אבל הזמנים, כידוע, משתנים, ואולי חבל שכך. המנון הרוק המושלם הזה, במקור מתוך War מ-1983, שמופיע גם בגרסה לא פחות מרשימה באלבום ההופעה - Under A Blood Red Sky, הוא אחד משירי הרוק הגדולים של כל הזמנים. בזכות השירה מלאת הכוח של בונו ואחד ממהלכי הגיטרה המופלאים ביותר שנכתבו, בביצועו של די.אדג'.  

2. All I Want Is You

בלדות קורעות לב היו תמיד תחום שיו-2 התמחתה בו. שירים אחרים אולי הפכו ללהיטים גדולים יותר, אבל מבחינתי, זהו היפה שבהם. הקטע הסוגר את Rattle & Hum מ-1988 מצליח לסכם את האהבה בכמה מילים פשוטות ובלחן כובש.

3. The Unforgettbale Fire

אחרי כמה שנים של רוק קשוח ובלתי מתפשר תחת פיקוחו של המפיק סטיב ליליוויט, חברה ב-1984 הלהקה למפיק הדגול בריאן אינו, שסינתז לתוך הצליל שלה את עולם האמביינט שלו. התוצאה היתה רבת הוד והדר, בעיקר בשיר הנושא את שם האלבום, שנשמע שונה מכל מה שהלהקה עשתה לפניו או אחריו, ומוכיח שבידיים הנכונות, מדובר, באמת, בלהקה בעלת פוטנציאל חסר גבולות. 

4. Sunday Bloody Sunday 

כבר כשפתח את WAR היה השיר הזה, שעוסק בהרג מפגינים אירים על ידי הבריטים, כמעט חסר תקדים בעוצמה ובישירות שלו, אבל היתה זו גרסת ההופעה והקליפ בו נעץ בונו דגל על במה שהפכו את השיר לסמל. This Is Not a Rebel Song - this Is Sunday Bloody

Sunday" מכריז בונו רגע לפני הסתערות התופים והטקסט הנוקב והצורב.  

5.  Ultra Violet, Light My Way

הכשלון היחסי של "ראטל אנד האם" מ-88' היווה תמריץ לחברי הלהקה, שגייסו לעזרתם את אינו ודניאל לנואה, וביחד יצרו ב-91' את אחד האלבומים הגדולים שידע הרוק - "אכטונג בייבי". כל תו וצליל באלבום הזה, שמהווה מעין סיכום של תולדות הלהקה בפרט והרוק ככלל, יושבים בדיוק במקום. בשיר הנפלא הזה, שעטוף במרבד צלילים קסום, מתפלל בונו לחסד - ואי אפשר שלא להתפלל ביחד איתו.   

6.  In God's Country

ב-1987 כבשה יו-2 את אמריקה באלבום "ג'ושוע טרי", עם הקקטוס על העטיפה והצליל החם שנעטף בריחות של רית'ם אנד בלוז וגוספל. בשיר הזה, המהודק והצולף שבחבורה, בונו מסתער על המדבר ואלוהים בעזרת קצב סוחף ותשוקה בלתי נגמרת.  

7. Stuck in a Moment You Can't Get Out Of

אחרי הכשלון החלקי של "זורופה" ב-93' ו"פופ" הנוראי ב-97', חזרו יו-2 ב-2000 לטריטוריה המוכרת שלהם, וויתרו על הניסיונות להתחבר לדור הצעיר דרך הסאונד האלקטרוני. התוצאה אולי לא היתה חדשנית ומקורית, אבל לפחות לא היתה שם מבוכה - וגם שיר אחד מצוין, שנתקע בראש מהרגע הראשון שבו אתה שומע אותו - ולא זז משם.

8. Pride   

בימים רחוקים, כששלחתי גלויה ובה דירוג למצעד שנות ה-80 של גל"צ, דירגתי את השיר הזה במקום הראשון. השנים שחלפו קצת שחקו אותו בכל הקשור לצד המוזיקלי שנשמע מעט פומפוזי כיום, אבל המסר (השיר מוקדש למרתין לותר קינג) עדיין פוגע במקום הנכון, והאנרגיות של השיר, בעיקר בביצוע הלייב שלו ב"ראטל אנד האם" (במקור ב"אש הבלתי נשכחת"), עדיין סוחפות.  

9. Untli The End Of The World

הטקסטים אף פעם לא היו הצד החזק של יו-2 ובונו הוא חובב קלישאות ידוע. ובכל זאת, לפעמים מתפלקות לו כמה שורות קלאסיות, כמו בשיר המשובח הזה מפסקול הסרט של וים ונדרס באותו השם. השיר נכלל גם ב"אכטונג בייבי" ומהווה את אחד משיאיו - כשהוא מהווה בית ספר להתפתחות הדרגתית של מתח בתוך שיר, עד לקתרזיס.

10. Van Diemen's Land

"רטל אנד האם" הוא האלבום המושמץ ביותר של הלהקה, ששברה בו שיאים של יהירות ונפיחות. ובכל זאת יש לא מעט פנינים באלבום הכפול. המחווה המרגשת בניחוח הקאנטרי בשיר הזה, בהגשתו המפתיעה של די.אדג, היא מהרגעים הצלולים והעדינים ביותר שידעה יו-2.

11. Where The Streets Have No Name

מלהיטיה הגדולים ביותר של הלהקה, שסייעו לה להפוך את "ג'ושוע טרי" לאחד האלבומים המצליחים ביותר בשנות השמונים. השילוב מושלם בין הגיטרות הדוהרות של די אדג', לקולו המסתער של בונו, מגיע בשיר הזה לשיאו. באשר לכוונתו - נמצאו גרסאות שונות, מניו יורק, דרך לוס אנג'לס ועד לערי אירלנד.

12. I Will Follow

מכת הפתיחה של הלהקה. הסינגל הראשון ששיגר אותה הישר לתודעה מתוך אלבום הבכורה. השיר נשאר אחד המוצלחים וההדוקים שכתבה הלהקה - זכר לימים שבהם היא עוד ניגנה רוק רזה יחסית, שהשתלב בגל הלהקות שיצאו בתחילת האייטיז מאירלנד וסקוטלנד לאחר תקופת הפאנק הפרועה, וניגנו רוק בסיסי עם השפעות אמריקאיות.

13. Gloria

הביצוע לשיר הזה (במקור מתוך אוקטובר שייצא ב-1981) באלבום ההופעה U.a.B.R.S מהווה דוגמה נוספת ומשובחת ליכולת של יו-2 כלהקת הופעות, יכולת שגם אנחנו זכינו להתענג עליה בפארק הירקון. סיבובי ההופעות של יו-2 היו חלק בלתי נפרד מההצלחה שלה, כשהלהקה מצליחה להטעין מחדש את השירים בקסם ולהט בלתי מתפשר.

14. Even Better Than The Real Thing 

אחד מסודות ההצלחה של יו-2 ב"אכטונג בייבי" היה האירוניה הדקה והמושחזת שהם סיננו לתוך הפוזה המגלומנית שלהם. השיר הזה טומן בחובו הצהרה מודעת היטב למעמד של הלהקה ולסתירה שבין מעמדם ככוכבי רוק עשירים ושבעים לבין היומרה לייצג משהו אחר לגמרי.  

15. With Or Without You

השיר המצליח והאהוב ביותר של הלהקה מתוך "ג'ושוע טרי". האמת, היום אני כבר לא ממש מסוגל לשמוע אותו, אבל לזכר הימים האחרים, שבהם הוא עדיין הרטיט לבבות בכל רחבי ישראל, נכניס אותו בכל זאת. 

16. Desire

אחד מסודות ההצלחה של יו-2 הוא יכולת ההגשה הפראית של בונו, שלמרות שלא ניחן בקול גדול במיוחד, הוא אחד מגדולי המבצעים שידע הרוק. בשיר הזה, מתוך "ראטל אנד האם" הוא מדגים, כמובן בעזרת הגיטרה של די.אדג, איך זמר גדול יכול להפוך שיר בינוני למאסטרפיס.

17. Lemon

השנים שאחרי "אכטונג ביבי" לא היטיבו עם הלהקה, שניסתה להתחדש ולהתחבר לעידן האלקטרוני. למרות זאת, "זורופה" הנפיק שיר אחד מצוין, שבו הצליחה יו-2, באופן נדיר, להתחבר לרוח התקופה מבלי להישמע זקנה ופתטית. 

18. Sometimes You Can't Make It On Your Own

השיר הבולט ביותר באלבום החדש - שנשמע כמו קלאסיקה משמיעה ראשונה. בונו נפרד מאביו המת, בשיר כן ומרגש, שמוכיח שוב שהלהקה לא איבדה את היכולת לכתוב שירים מושלמים. 

19. Miss Sarajevo 

עידן הדמדומים של אמצע שנות התשעים מצא את יו-2 מנסה כל מיני דברים משונים. באחת האפיזודות הם הפציעו תחת השם "הפסנג'רס" - והקליטו את הדואט המרגש הזה ביחד עם פאברוטי, כשבונו מפגין את אחת מתצוגות השירה היותר עדינות ומשכנעות שלו - כשהוא תופס מקום צנוע ומכובד ליד המאסטרו הגדול.  

20.  One

השיר המצליח ביותר בתולדות הלהקה כאן בישראל (נבחר לשיר העשור של שנות התשעים במצעד של גל"צ). בלדה קישטית מתוך "אכטונג בייבי", במיטב המסורת של יו-2, בלי לחסוך אפילו טיפת פומפוזיות אחת. לפעמים השיר הזה נשמע לי נורא, לפעמים הוא נפלא - תלוי במצב הרוח. ככה זה עם יו-2.