נחיל ארבה באורך של 10 ק"מ עושה דרכו מסיני

ענני ארבה: בחיל האוויר דיווחו היום (ב') למועצת הר הנגב על נחיל ארבה באורך של כעשרה קילומטרים שנצפה עושה דרכו מסיני לשמי הנגב. במועצה אמרו כי "החגבים עפים בגובה רב וישנה סבירות גבוהה שהם ימשיכו במעופם לקפריסין ולא יעצרו בישראל בשל הטמפרטורות הנמוכות".

נחילים של חרקי ארבה המשיכו אמש בהתקדמותם צפונה ודווח כי חרקים בודדים נראו כבר בתל אביב וירושלים. לדברי אלדד לנדס, הממונה על השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, "באזור המרכז לא מדובר כרגע בלהקות, אולי הגיעו כמה פרטים".

לדבריו, "בטמפרטורות האלה, תושבי המרכז יכולים להיות רגועים. הבוקר התחלנו לרסס באזור אילת, כי התנחלויות גדולות של ארבה הגיעו לאזור אתמול אחר הצהריים". אמש אמר לנדס: "אנחנו נערכים לכשלושה שבועות בהם הארבה יהיה בישראל".  

בשעות הלילה נראו נחילי ארבה בתחומה של המועצה האזורית לכיש, דרומית לאשקלון. תושבים ממושב שחר וממושב ניר חן דיווחו על הופעת נחילים בשדותיהם.

נחילים הגיעו גם לאזור אופקים ופשטו על שדות של גידולים חקלאיים השייכים לשדה תימן ולקיבוץ אורים. תושבי היישובים באזור פנו לחדר המצב של משרד החקלאות בבקשה לרסס את השדות.

לוחם בארבה באילת (צילום: נדב כהן) 

לדברי לנדס, "לאזור אופקים לא הגיעו כמויות גדולות. היום נהיה באזור הזה ונראה מה אפשר לעשות ואם זה בכלל במימדים שצריך לטפל בחגבים".

בהתייחסו לקצב התקדמות החגבים צפונה הוא הוסיף: "בקור הארבה לא פעיל, הוא לא זז מהמקום. אנחנו מעריכים שאם תימשך  ירידת הטמפרטורות ויהיה קר אז הארבה לא יהיה פעיל". עם זאת לדבריו, "אמורות להיות רוחות חזקות ואנחנו מקווים שהרוחות לא יהיו לכיוון צפון, כי הארבה יעוף לאן שתיקח אותו הרוח".

לנדס מסביר ש"הארבה צריך חום כדי להגיע לתקופת הפריון, ולכן אין חשש כרגע מהתופעה הזו. מדובר על חום של כ-30 מעלות לפחות, ואת זה למזלנו אין לנו".

לדבריו, "בחודשים הקרובים אין סכנה שהוא ייכנס לפריון. נמשיך לעקוב אחרי הלהקות שישארו בארץ בתקופת האביב כדי לתפוס אותן לפני הפריון. אין שום סיכוי שהוא יישאר כאן באורח קבע, זה לא האזור שלו, ואנחנו גם נוקטים פעולות ריסוס שלא יאפשרו לו זאת".

ארבה באילת‏ (צילום: איציק אדרי)

1

2

3

4

5

6

מומחה: "אם הנקבות יטילו באדמה לא ניתן יהיה להדביר"

אתמול רוססו שטחים נרחבים באזור הערבה לאחר שנחילי הארבה אותרו במספר מוקדים. החקלאים חוששים מפני עליית הטמרפטורות, שתביא את החרק הוורדרד שפשט על דרום הארץ למצב של פיריון. המצב הזה, מסבירים מומחים, הוא המסוכן ביותר לגידולים.

פרופ' יואל מרגלית, מנהל המרכז להדברה ביולוגית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, אמר ל-ynet ש"מזג אוויר חם עלול להביא לכדי כך שבתוך מספר ימים תטיל כל נקבת חגב ארבה כ-50 ביצים בתוך האדמה, שלא ניתן להדביר, והאוכלוסיה תוכפל לפיכך פי 50 בימים הקרובים".  

לדבריו, "הארבה שהגיע לארץ הוא בצבע אדום, דבר המעיד על היותו בוגר דיו כדי לעוף. אך במידה ומזג האוויר ימשיך להיות חם, חילוף החומרים בגופו של החגב יגבר, צבעו ישתנה לצהוב, מה שיעיד על כך שהוא גם בוגר מבחינה מינית".

"במצב כזה החגבים מזדווגים וכל נקבה יכולה להטיל 50-60 ביצים אותן היא מטילה באדמה. אותן ביצים לא מחוסלות בהדברות של ההגנה על הצומח משום שהן שקועות באדמה ולוקח להן רק שבועיים עד לבקיעה", אמר.

לדבריו, "אנו צריכים צריכים לחשוש מהנזק הגדול שהארבה גורם לחקלאות. אנחנו אמנם לא סומליה, שם האוכלוסיה ניזונה מהחקלאות, ובמידה והארבה יגיע לשם ויכלה את הגידולים עלול הדבר להוביל לרעב המוני. הארבה אמנם לא מעביר מחלות אבל חייבים לעצור אותו ובזמן".

להערכתו, הארבה הגיע מאזור אתיופיה לאחר שחוסל רוב הצומח ממנו הוא מתקיים באזור זה. "לאחר תקופת גשמים גדולה כפי שהיתה לאחרונה באזור זה באפריקה, צמחו עשבים רבים, מה שגרם לגידול אוכלוסיית החגבים. סוג הארבה שהגיע לישראל הוא חגב מדברי ולאחר שנגמר לו המזון (כל העשב והירוק שצמח לאחר הגשמים) הוא מחפש לעצמו כעת כרי מרעה חדשים אליהם הוא מגיע כשהוא נישא על הרוחות דרך מרוקו, מצרים, סיני ועכשיו אלינו".

ענן ורוד באילת

ובאילת: גם אתמול פשטו נחילי ארבה ענקיים על שכונת גנים שבלב העיר ועל האזור - ואפילו הגיעו לבית החולים "יוספטל", שם החלו לזלול דקלים.

תושבים דיווחו כי העיר כולה כוסתה ענן ורוד והם טילפנו למוקד העירוני כדי לספר כי הארבה נכנס לבתים. דנה זנטי, דוברת עירית אילת סיפרה ל-ynet: "לעירייה אין אישור לרסס בתוך בתים פרטיים, אז הנחינו את אלו שהתקשרו אלינו להזמין הדברה פרטית. הארבה מפוזר בכל אילת. ליד הנמל ובמעלה האוגדה שממערב לעיר. אנחנו מרססים רק בשטחים הפתוחים כי בתוך השכונות אין מה לעשות".

שי ארד, תושב העיר בן 30, סיפר: "מליוני חגבים חומים ואדומי רגליים קפצו על הקניון האדום ועל הסביבה. ראיתי מהמשרד שהם כיסו את כל האיזור, הם התיישבו בכל מיני מקומות והתעופפו בעיקר". התושבים דיווחו על המוני חרקים שכיסו את הרחובות ונרמסו תחת רגליהם.