עולי אתיופיה והחינוך: אז מי נכשל?

"תלמיד ששונה בצבע עורו קוראים לו כושי בבית הספר והוא מרגיש דחוי חברתית. אנחנו חיים בחברה גזענית. מדי בוקר שומעים בחדשות ורואים גילויי אפליה ממורים שאמורים להיות מודל לחיקוי ועדים לאלימות מילולית פיזית מצד מנהלי בתי ספר. גן ילדים שלא רוצה יוצאי אתיופיה - איך את מגדירה אותו?"

אסמרה אקלה, רכז פניות הציבור ונציג הקהילה האתיופית במועצה לשלום הילד, מטפל מדי יום בעשרות תלונות שמגיעות אליו מחברי הקהילה של עולי אתיופיה. הסיפורים בהם הוא מטפל מדי יום, הנוגעים להשתלבותם של תלמידים אתיופים במערכת החינוך, הם תמונת ראי של החברה הישראלית ושל יחסה כלפי עולים חדשים. תמונת השתלבותם של עולי אתיופיה במערכת החינוך איננה מעודדת, כפי שהיא עולה השבוע, 20 שנה לעליית "מבצע משה".

יותר פשע, ציונים נמוכים יותר

32 אלף תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים כיום במערכת החינוך. למרות שנערים עולים מאתיופיה מהווים רק 1.3 אחוז מאוכלוסיית בני הנוער

 בישראל, הם מעורבים ב- 2.8 אחוז מתיקי החקירה שפתחה המשטרה בשנה האחרונה בנושאי עבריינות נגד בני נוער. תופעת העבריינות והוונדליזם בקרב נוער יוצאי אתיופיה הולכת ומתחזקת. מדי שנה עולה שיעור הפשיעה של קטינים, תופעת השימוש באלכוהול, סמים קלים וקשים הולכת ומתרחבת ללא פתרון ממסדי.

בתחום הנשירה מהלימודים והזכאות לבגרות הנתונים אינם מחמיאים, ואחוז הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה גבוה מכלל האוכלוסייה. בשנת הלימודים הקודמת ( תשס"ג-תשס"ד) עמד מספרם של התלמידים הנושרים יוצאי אתיופיה בכיתות ז'-י"ב על 4.3 אחוז, לעומת 4.2 אחוז בכלל האוכלוסייה. בעבר אחוז הנושרים היה גבוה יותר אולם הוא נשמר כאחוז קבוע בשנים האחרונות ביחס לכלל האוכלוסייה. שיעור הנשירה חמור במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה הוותיקים בארץ.

נתוני אחוז הניגשים והזכאים לבגרות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה אינו מעודד גם הוא, למרות שחלה בו עלייה. שיעור הזכאים לבגרות עלה במהלך שנות התשעים. עם זאת עדין קיים פער ואחוז הזכאים לבגרות מבין בוגרי 2003 יוצאי אתיופיה הוא פחות ממחצית הניגשים ועומד על 40.93 אחוז בלבד, הרחק מכלל האוכלוסייה שהממוצע בה הוא כ-60 אחוז. במשרד החינוך אמרו השבוע נוכח הפערים כי "ממשיכים בהפעלתן של תוכניות התגבור, כדי להתמיד בצמצום הפערים שעדיין קיימים".

הנשירה: פי 5 מהממוצע הארצי

"יש שיפור עצום ולא צריך לזלזל בו ולהגיד שהמערכת נכשלה בלי סוף", טוען מנגד ד"ר גדי בן-עזר, פסיכולוג קליני וארגוני ואנתרופולוג העובד כ-22 שנה עם עולים מאתיופיה. בן עזר הוא מייסד מרכז ההיגוי לתלמידים יוצאי אתיופיה – המרכז למדיניות חינוכית של עולי אתיופיה הקיים מאז שנת 95 . מאז הקמתו חל לדבריו שיפור בהישגי התלמידים: "אני חושב שהמערכת הצליחה להשתפר בשמונה שנים, שיפור עצום. נכון עדיין הם מתחת לממוצע הישראלי, אבל צריך לזכור שמרביתם של עולי אתיופיה גרים בעיירות פיתוח ושכונות מצוקה בערים אחרות שבהן החינוך איננו מהמשובחים ביותר מבחינת איכות ההוראה, גודל הכיתות ומשאבים אחרים ואחוז עוברי הבגרות באיזורים אלה גם הוא נמוך מהממוצע הארצי. צריך לזכור גם את הדרך שעשו למרות שיש עוד דרך ארוכה".

גילויי אפלייה במערכת החינוך

לפני כחודשיים דווח ב-ynet על גן ילדים בלוד שפתח השנה כיתה נפרדת לתלמידים ממוצא אתיופי בלבד. ביום הראשון ללימודים נדהמו הורי כ-20 ילדים בגן בגילאי 2-4, יוצאי הקהילה האתיופית, לגלות שבגן שלהם לומדים "רק אתיופים". בשני הגנים הנוספים הקיימים בבית הספר השייך לרשת המעיין התורני של ש"ס לומדים ילדים "צברים" בלבד. השבוע הודיע משרד החינוך כי "בעקבות פניית ynet, הורתה מנהלת האגף של החינוך המוכר שאינו רשמי, לפזר את הילדים שנותרו בגן (ממוצא אתיופי) בגנים מעורבים אחרים. בימים אלה אמורה מנהלת האגף לקבל את רשימת הגנים בהם ישובצו הילדים".

המקרה הזה אינו יחיד מסוגו. לפני כשנתיים דווח על שני בתי ספר באשדוד, שם הפרידה ההנהלה בין תלמידים ממוצא אתיופי ליתר התלמידים. שעות ההפסקה שונו, על מנת ש"האתיופים" לא יפגשו עם התלמידים האחרים בחצר. מקרה מזעזע אחר של התעללות מנהל בעולים יוצאי אתיופיה אירע ביבנה לפני כשנתיים, ואף נדון השבוע בוועדות הקליטה והחינוך בכנסת. באותו מקרה הצטברו תלונות על המנהל שהשפיל, נקט באמצעי ענישה גופנית, הזמין משטרה שלא לצורך והתנהג ביחס מביש, בעיקר כלפי תלמידים ממוצא אתיופי.

והפתרון הנוסף: לשלוח לחינוך מיוחד

אפליה מסוג אחר נערכת תחת החותם החינוכי של "חינוך מיוחד". במועצה לשלום הילד ובמחקרים שונים בהם בחוברת "מידע על שיוויון" של מרכז אדוה, טוענים כבר שנים כי תלמידים-עולים רבים מאתיופיה לומדים במסגרות החינוך המיוחד, למרות שלא עברו תהליכי מיון הולמים. על פי הנתונים האחרונים, שנאספו ב-2002, למעלה מ-3% מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה לומדים במסגרות לחינוך המיוחד.

החינוך המיוחד מיועד לתלמידים הלוקים בהתפתחות לקויה בכושרם הגופני, השכלי, הנפשי או ההתנהגותי, ולמתקשים להסתגל למסגרת לימודית רגילה. ואולם, במרוצת השנים הופנו לחינוך מיוחד גם ילדים רגילים, בעיקר אלה שהשתייכו למעמד חברתי נמוך, ומגזרם העדתי היווה מיעוט בקרב האוכלוסייה, כמו ילדי עולים מאתיופיה. הפניית הילדים הרגילים באה בעקבות אבחון שגוי של מצבם ופירוש לא נכון של לשון החוק. חלקם אף מופנים לקבלת טיפול תרופתי לבעיות קשב והתנהגות. רק לאחרונה התקבלה תלונה נוספת במועצה לשלום הילד לפיה בביה"ס באשדוד הופנו 15 ילדים לחינוך המיוחד - מתוך כיתה של 37 תלמידים.

השכלה והשכלה גבוהה: אף אחד לא מטפח

בארבע השנים האחרונות אין כמעט עליה במספר הסטודנטים בני העדה במוסדות להשכלה גבוהה, שעומד על כ-900 בממוצע וכ-1000 תלמידים במכינות השונות. תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ללימודים אינם מצליחים להתקבל למוסדות לימוד בעלי רמה גבוהה, עם סיום בתי הספר היסודיים החלשים. עם זאת, ישנה עלייה בקרב המסיימים תואר ראשון מבין הסטודנטים בני העדה - וכיום ישנם בישראל 37 עורכי דין ו-5 רופאים ורופאות יוצאי אתיופיה.

הפלא הגדול, לדברי בן עזר, הוא שעולים שעלו עם 10 שנות לימוד מאתיופיה הגיעו להישגים גבוהים יותר מאשר עולים שלמדו 10 שנות לימוד בישראל. "וזה קרה כי המערכת הישראלית קיפחה אותם ולא טיפחה אותם. מה שחסר לתלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך זה ציפיות גבוהות מהם ואמצעים להגשים אותם. בשנות ה-80 קרה לא פעם שמפקחים גבוהים אמרו - למה להשלות אותם? ניתן להם להיות מכונאי רכב. אין מערך מובנה, שבו מורים נכנסים לכיתות עם 25 אחוז יוצאי אתיופיה ומחויבים בשל כך לעבור השתלמויות לעבודה בין תרבותית".

האם ליוצאי אתיופיה יש את הפוטנציאל הדרוש, למרות הסטיגמות? חד וחלק כן, קובע בן עזר. "ברור שהפוטנציאל של יוצאי אתיופיה, אינטלקטואלי וקוגניטיבי, הוא ברמה גבוהה. מה שהם מביאים איתם, הכשרונות והמוטיבציה ללמוד - לא נופלים מהאוכלוסייה הכללית. האם מערכת החינוך הישראלית הצליחה למצות את הפוטנציאל הזה? עדיין לא".