רפאל איתן טבע למוות; שרון: איבדתי חבר לדרך

רפול, איש האדמה, איש הצבא והמנהיג הפוליטי לשעבר, הלך היום (ג') לעולמו בעקבות תקרית טרגית. הבוקר נמשתה גופתו של השר והרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן, בין גלי נמל אשדוד, לאחר שטבע למוות.

רפול יובא למנוחות מחר בבית העלמין במושב תל עדשים שבעמק יזרעאל. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה עופרה מאירסון, אשתו הראשונה מרים, 3 בנות (רותי גליה ונורית) עשרה נכדים ואחות. גופתו של איתן הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר, כדי לקבוע את סיבת מותו המדויקת.

ההערכה היא כי איתן, בן 75, ששהה בנמל אשדוד מתוקף תפקידו כאחראי פרויקט הקמת שובר הגלים בנמל היובל (תפקיד שאותו מילא בשנתיים האחרונות), מעד ונפל למים בשעת בוקר מוקדמת, בין היתר בשל תנאי מזג האוויר הקשים שכללו רוח עזה וים סוער. ייתכן שגם נחבט בראשו. בשעות אחר הצהריים איתרה משטרת אשדוד את מכוניתו, סמוך למקום שבו טבע. הסערה שהייתה במקום גרמה נזקים לרכב ושמשותיו נופצו.

ראש הממשלה, אריאל שרון, פרסם הודעת אבל: "סיפורו של רפול הוא סיפורה של הארץ הזאת. משחר נעוריו התייצב רפול באומץ לב נדיר ובמסירות חסרת פשרות, בנכונות אין קץ למען המדינה שבדרך. מסכת חיו מאופיינת בקשר האמיץ והחם לאדמה, בדבקות בהכרה כי יש ללחום ולהגן על קיומה של מדינת ישראל. הוא נטל חלק מרכזי בכל המלחמות והמאבק בטרור תוך שהוא מנחיל לדורות הבאים פרקים מפוארים במורשת אחוות הלוחמים בגבורת ישראל".

שרון הוסיף: "רפול הבין את מרכזיותו של צה"ל בחיי החברה וכרמטכ"ל יזם את המפעל החינוכי המפואר במסגרתו ניתנה הזדמנות נוספת לאלפי נערים להצטרף לכור ההיתוך הישראלי. אותם אלפי נערי רפול הם היום אזרחים גאים הנוטלים חלק מלא בחיי החברה בישראל. גם לאחר שחרורו, המשיך רפול להוות קול שונה וייחודי בהנהגת המדינה לכל אורך חיו לא זנח רפול לרגע את אהבותיו הגדולות, האדמה והעבודה, וכך לצער כולנו גם מצא את מותו. מדינת ישראל איבדה היום לוחם אמיץ, מפקד ומנהיג. אני איבדתי חבר לנשק ולדרך".

• המשפחה בתל עדשים: לא הודיעו לנו דבר
• הראיון: "עם הערבים אי אפשר לעשות שלום"
  

האזור שבו נראה רפול לאחרונה (צילום: צפריר אביוב)

מחברת אשטרום דרגדוס, שבה עבד, נמסר כי בסמוך לשעה 7 בבוקר שוחח רפאל איתן עם אחד העובדים שלנו בטלפון. הוא סיפר כי הוא מגיע לבדוק את הציוד לאחר ליל הסערה אמש, ובמהלך השיחה שהתנהלה על הרציף ניתק הקשר עימו". 

בסביבות 8 הבוקר הגיע איתן אל אזור שובר הגלים הסמוך לנמל. עובדים במקום סיפרו כי הגיע עם מכוניתו לאזור שובר הגלים

- ואז אבד כל קשר עמו. בנמל התנהלו הבוקר חיפושים אינטנסיבים אחריו. הופעל נוהל חירום: כוחות משטרה, ספינות של חיל הים ואנשי כוחות הביטחון הופעלו בניסיון לאתר את איתן.  

בסביבות השעה 9 בבוקר איתר מסוק של צה"ל שהוזנק למקום את הגופה בים, בחלק הצבאי של הנמל, והיא זוהתה זמן קצר לאחר מכן על ידי צוללנים של חיל הים. במשך דקות ארוכות נעשו ניסיונות החייאה על ספינת חיל הים, אולם ללא הועיל.

עמוס רון, מנכ"ל רשות הנמלים, אמר ל-ynet כי ההערכה היא שאיתן יצא הבוקר במסגרת תפקידו, כדי לבדוק את נזקי הסערה: "הבוקר הזה הוא בוקר טראגי לכולנו. רפאל איתן תרם תרומה משמעותית להקמת שובר הגלים בנמל היובל. הוא לא היה איש שבא מהתחום אבל הוא תיאם את כל עבודות ההקמה ועשה זאת בצורה מקצועית ביותר".

רון סיפר כי רפול עבד מטעם חברת "אשטרום", ושימש כאיש הקשר בין החברה לבין רשות הנמלים. הוא הוסיף כי בהתייעצות עם שר התחבורה, מאיר שטרית, הוחלט להקים ועדת חקירה שתבדוק את המקרה.

נשיא המדינה משה קצב אמר הבוקר: "אני מביע את כאבי על מותו הטראגי של השר והרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן ז"ל, כל חייו הקדיש למען העם בישראל בתחומי הביטחון, החקלאות והחברה. רפאל איתן הנו סמל לאהבת המולדת ודאגה לבניה".

רפול: מהצבא ועד לפוליטיקה

רפאל איתן, יליד 1929, היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל. לשעבר מנהיג תנועת "צומת" ושר החקלאות ואיכות הסביבה. יליד תל עדשים.

בגיל 16 התגייס איתן לפלמ"ח. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל כסמל מחלקה. בקרב קשה במיוחד במנזר סן-סימון בירושלים נפצע בראשו. את המלחמה סיים כסגן מפקד פלוגה, מבלי שעבר קורס קצינים. לאחר המלחמה חזר לעבודת האדמה. בשנת 1951 התגייס שוב לצה"ל, הפעם כקצין המבצעים של חטיבה תשע. הוא עבר קורס מג"דים וקורס צניחה, והתמנה למפקד פלוגת המילואים הראשונה של הצנחנים. בתקופה זו נשא לאישה את מרים, אחות במקצועה. לזוג נולדו חמישה ילדים.

זכה בעיטור העוז בעקבות פשיטת כונתילה (28 באוקטובר 1955). בדצמבר 1955 נפגע בבטן ובאגן בפעולת כנרת נגד הסורים. במלחמת סיני

פיקד איתן על הגדוד שצנח במעבר המתלה, הצניחה המבצעית היחידה בתולדות צה"ל. ב-1964 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, ופיקד על הפשיטות שערך צה"ל לקראת מלחמת ששת הימים . במלחמה עצמה נפצע קשה בראשו. לאחר שהחלים התמנה למפקד בקעת הירדן ופיתח את תורת הלחימה של המרדפים (אחרי מסתננים מגבול ירדן בשנות ה-70). במלחמת ההתשה שימש כקצין צנחנים וחי"ר ראשי. במלחמת יום הכיפורים (1973) פיקד ברמת הגולן על אוגדה שלחמה בחזית הסורית, בלמה את הפריצה הסורית וכבשה את המובלעת ברמת הגולן. ימים ספורים לאחר שוך הקרבות הועלה לדרגת אלוף.

באפריל 1974 מונה לאלוף פיקוד הצפון, ולאחר מכן לראש אג"ם. בינואר 1978 מונה לרמטכ"ל. בעת כהונתו זו עבר טרגדיה אישית כאשר בנו יורם, טייס בדרגת רב-סרן בחיל האוויר, נהרג בתאונת אימונים בדרום הארץ (ב-1981).

שנה מאוחר יותר (איתן עדיין רמטכ"ל) פרצה מלחמת לבנון (שלום הגליל). המלחמה החלה כמבצע לחיסול בסיסי אש"ף בדרום לבנון והרחקת סכנת הקטיושות והפכה למלחמה מתמשכת ועקובה מדם. לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה (ספטמבר 1982), הוקמה ועדת חקירה לטבח בראשות השופט יצחק כהן (ה-1 בנובמבר 1982, ועדת כהן). מסקנות ועדת החקירה היו קשות, ואיתן הואשם במעילה בתפקידו כרמטכ"ל, לאחר שלא נתן הוראות מתאימות למנוע את הטבח. נגד איתן לא ננקטו צעדים מעשיים, מאחר שעמד ממילא לסיים את תפקידו כרמטכ"ל, והוא ננזף.

בתקופתו כרמטכ"ל הרחיב איתן את אחריות הצבא לאוכלוסיות חלשות, והקים מפקדה מיוחדת לטיפול בחיילים בעלי נתונים אישיים נמוכים (פרוייקט "נערי רפול" ).

איתן השתחרר מצה"ל בשנת 1983 והחל בחיים פוליטיים. בבחירות של שנת 1984

נבחר לכנסת ה-11 מטעם תנועת התחייה-צומת , וכיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לביקורת המדינה. בנובמבר 1987 התפלגה הסיעה בכנסת, ובבחירות של שנת 1988 התמודדה צומת באופן עצמאי וזכתה בשני מנדטים.

ביוני 1990 הצטרפה צומת לקואליציה, ואיתן מונה לשר החקלאות. בבחירות של שנת 1992 הפתיעה צומת כאשר זכתה בשמונה מנדטים. לקראת הבחירות של שנת 1996 חתמו הליכוד , צומת וגשר על הסכם להתמודדות משותפת בבחירות. חברי צומת זכו בשישה מושבים בכנסת, ואיתן מונה לשר החקלאות ואיכות הסביבה ולסגן ראש הממשלה.

בדצמבר 1998 הודיע איתן כי יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות של שנת 1999, אולם לא מימש את כוונתו. בבחירות אלה לא הצליחה צומת לעבור את אחוז החסימה והתפרקה. איתן פרש מהחיים הפוליטיים ועבר לעולם העסקי.

במהלך שרותו הצבאי התבלט איתן כלוחם ומפקד אמיץ במיוחד, כאשר השתתף בקרב הקפיד להימצא בראש הכוח (וככל הנראה בשל כך נפצע פעמים רבות). כמו כן נודע כבעל אישיות מחוספסת, בוטה לעתים ונטולת גינונים. בין תחביביו הידועים היו נגרות, דאייה ועבודת האדמה.