עשור לפס"ד דנילוביץ': מהפיכת זכויות ההומואים
השבוע מצויין עשור לפסיקה התקדימית של בג"ץ, שקיבל את עמדתו של דייל אל-על, יונתן דנילוביץ', שביקש להעניק זכויות שוות לו ולבן זוגו לחיים. היום הוא אומר ל-ynet: "אחרי שנים של פחד וחשש, הרגשתי שהמדינה לא מסתכלת עלי כעל מצורע". עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח: "החלטת בג"ץ שינתה את היחס בכל הקשור לזכויות בני הזוג החד-מיניים"
המהפכה שהתחילה לפני עשור: השבוע לפני עשר שנים בדיוק קיבל בג"ץ החלטה תקדימית הנוגעת לזכויותיהם של בני זוג הומוסקסואלים הידועה כפסק-דין דנילוביץ'. דייל אל-על, יונתן דנילוביץ', ביקש מהחברה להכיר בבן זוגו לחיים ולאפשר לו לקבל כרטיסי טיסה. בג"ץ קיבל את עמדתו. היום אומר דנילוביץ' (59) ל-ynet: "פסק הדין פתח את הסכר בפני חברי הקהילה וגם בפני החברה הישראלית כולה".
למרות שאל-על הפסידה בשני דיונים בנושא שהתקיימו בבתי הדין האזורי לעבודה ואחריו הארצי, פנתה החברה לבג"ץ וזה, בצעד נועז וחסר תקדים, דחה את ערעורה של אל-על ופסק, ברוב של שניים (השופטים ברק ודורנר) מול אחד (קדמי), כי המונח 'בן זוג' אינו מתייחס לבן זוג ממין מסוים וכי אין בהגדרתה זוגיות משום הטייה מגדרית כזו או אחרת.
עשר שנים לאחר מתן פסק הדין, סבור יונתן דנילוביץ', כי החלטה תקדימית זו יצרה מציאות חדשה לגמרי במעמדם של חברי הקהילה ההומו-לסבית בישראל. "פסק הדין נתן לאנשים שלא היו להם קודם לכן קשרים או היכרויות עם הומואים ולסביות לראות שאין להם קרניים על הראש ולא זנב. הם למדו לראות שאנחנו אמנם שונים, אבל לא שוני מהותי כזה שצריך לשנות להם משהו, שוני כפי שכל אדם שונה מרעהו, שוני מתקבל על הדעת".
"פתאום הרגשתי שהמדינה לא מסתכלת עלי כמצורע"
"גם חברי הקהילה ההומו-לסבית קיבלו את פסק הדין באופן תקדימי. פתאום, אחרי שנים של 'הסתתרות בארון', הם למדו שאפשר להוציא את הראש מהארון בגאווה, לדרוש את הזכויות המגיעות להם ושהעולם לא יתמוטט והתקרה לא תיפול להם על הראש. הם למדו שאפשר להמשיך לחיות מבלי שיזרקו עליהם אבנים מחוץ לבית. זה מה שקרה לי אישית", אומר יונתן דנילוביץ', שבזכותו מקבלים היום אלפי הומוסקסואלים זכויות שוות להם ולבני זוגם במקומות העבודה.
"פתאום, אחרי שנים של פחד וחשש, הרגשתי לראשונה שהמדינה לא מסתכלת עלי כעל מצורע. אני לא משלה את עצמי שכל העוינות וכל השנאה שהיו נחלתנו פתאום חלפו מהעולם. ברור לי שלא. אבל מאז ההחלטה ועד היום נתקלתי אך ורק בתגובות חיוביות ואוהדות. אנשים אמרו לי 'אתה לא יודע מה עשית בשבילי'. זו היתה הרגשה נפלאה, לדעת שעזרתי לאנשים להשלים עם עצמם ולקבל את מי שהם. זה גם עזר לי אישית לרפא את הפצעים, הקשיים והימים הקשים שעברתי, והם היו רבים".
דנילוביץ', שפרש לפני שלוש שנים מעבודתו באל-על ועובד כיום כמתרגם עצמאי, כלל לא סבר בזמנו כי המקרה שלו ייהפך תקדימי וכל-כך מפורסם. "חשבתי שההחלטה תתקבל במובנה הצר - רק כהחלטה נקודתית בנוגע לזכויות של בן זוגי לקבל כרטיס טיסה ככל בן זוג אחר. לא העליתי על דעתי שתתקבל החלטה כה רחבה וכוללת.
"אבל את המשמעות של ההחלטה הבנתי הרבה אחר-כך, כשהיו באים אליי דיילים צעירים, סטודנטים למשפטים, במהלך טיסות ואמרים לי שלמדו את המקרה שלי בלימודיהם. רק אז הבנתי עד כמה המשפט הזה שינה את המציאות ותרם לזכויות המיעוט ההומו-לסבי ובכלל תרם לזכויות המיעוטים. אבל אני אישית אף פעם לא חשבתי שזה מה שיקרה. אפילו עורכי הדין שלי, שהכירו את החוק הרבה יותר טוב ממני, היו הרבה פחות אופטימיים ממני".
מאז ניצח בעימות המתוקשר, פועל דנילוביץ' ללא לאות למען זכויות הקהילה ההומו-לסבית, ואף לקח חלק בהקמת עמותת "תהלה", לסיוע להורים לילדים הומואים ולסביות: "במשך שנים חייתי בשקר עם עצמי כי לא יכולתי להתמודד עם העובדה שאני, ילד יהודי טוב, יכול להיות הומוסקסואל. זה פשוט לא נתפש אז. רק בשנת 76', אחרי שכבר עבדתי באל-על והייתי אדם בוגר, הבנתי שאני לא חולה ולא סוטה והתחלתי ללמוד להתמודד עם מה שאני".
"ישראל היא בהחלט אחת המדינות המתקדמות בעולם. עדיין יש לא מעט בעיות כגון חוסר היכולת להינשא או לאמץ ילד, אבל הרבה יותר קל לנהל אורח חיים הומוסקסואלי ואפילו להתגייס לצבא".
עו"ד דן יקיר: פסק הדין נחשב למהפכני
עו"ד דן יקיר מהאגודה הישראלית לזכויות האזרח, שהגישה כבר בשנת 89' את העתירה לבית המשפט בעניינו של דנילוביץ', חמש שנים לפני שהתגלגלה אל כותלי בית המשפט העליון, סבור היום כי פסק דין דנילוביץ' תרם תרומה מכרעת לזכויות הקהילה ההומו-לסבית בישראל. "פסק הדין בא אחרי שהכנסת ביטלה את החוק שאוסר משכב זכר ושינתה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כך שהיתה כבר קרקע מוכנה להחלטה.
"אבל פסק דין זה היה הראשון של בית המשפט העליון שדן באופן פרטני בזכויותיהם של ההומואים והלסביות, ומבחינה זו הוא תקדימי. למרות שהתייחס מפורשות רק לדיני עבודה ולזכויות בני זוג בעבודה, היתה לו בפועל השלכה על כל מה שבא אחריו בנושא בני זוג מאותו המין", מסביר עו"ד יקיר.
"פסק הדין נחשב למהפכני בגלל הרטוריקה שלו. עד אז לא היתה מדיניות מוצקה וברורה בנושא זכויות הומואים מעבר לקווים כלליים ונורמטיביים. החלטת השופטים ברק ובעיקר דורנר, שהתייחסה לשינויים החברתיים הנהוגים בחברה העולמית והישראלית ובגלל לשונו הרחבה של פסק הדין, שינתה את היחס כלפיהם בכל הקשור לזכויות בני הזוג החד-מיניים".
"ישראל התקדמה מאוד ב-15 השנים האחרונות בנושא זכויות ההומואים, אבל עדיין מפגרת בכמה עניינים בתחום זה כמו הזכות להתחתן והזכות לאמץ ילד. רק לפני שבועיים הכיר בית המשפט בנצרת בזכותו של בן זוג הומוסקסואל לרשת את בן זוגו שנפטר ולא הותיר ירושה. גם זו התקדמות חשובה, אבל עדיין לא הגענו להישגים מלאים", הוא אומר.
עו"ד יקיר מציין, כי בד-בבד עם ההתקדמות במישור המשפטי במעמדם של הומואים ולסביות, חלה גם התקדמות ממשית בנוכחותם הציבורית. "מבחינה חברתית ישנה בוודאי התקדמות רבה מאוד. נוצרו יחסי גומלין חיוביים בחברה בין הסטרייטים וההומואים, גם מבחינת נוכחותם ובולטותם של ההומואים בתקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
