גם אני יכול

הוא ידוע בעיקר כחבר להקת "מוניקה סקס", אבל מי שמתעניין ברוק הישראלי יודע שאת שמו של פיטר רוט אפשר למצוא כמעט בכל הפקה שניה בז'אנר. אם הוא לא מנגן על אחד הכלים, סביר להניח שתמצאו אותו באיזור העיבודים או ההפקה. כמעט 30 אלבומים באתר "מומה" מעניקים קרדיט לרוט, ובקרוב יתווסף אליהם עוד אחד – אלבום הסולו הראשון שלו. רוט מצטרף לחבריו יהלי סובול ושחר אבן-צור, ומשאיר את אלדד גואטה כחבר היחידי במוניקה שלא מטפח פעילות סולו במקביל לחברות בלהקה.

"המחשבה לשיר התחילה אצלי ב-1997, כשהיינו עם 'מוניקה סקס' בניו יורק", מספר רוט, "התחלתי לכתוב שירים ולגלגל את הרעיון להקליט אותם. העניין קיבל תנופה כשיזהר אשדות שמע שאני שוקל את זה. הוא האיש שדחף אותי להיכנס לאולפן ולהתחיל להקליט. מכיוון שהתעסקתי תוך כדי העבודה בפרוייקטים אחרים, העבודה על הדיסק לקחה שנתיים וחצי. זה היה תהליך ארוך, אבל אני מבסוט על הדרך שעברתי. עד עכשיו ישבתי על הגדר. עכשיו אני נותן את הדחיפה הזו קדימה, קופץ מעל הגדר ונמצא בצד השני".

המעבר לקדמת הבמה מרתיע?

"אני חושב שאני זמר. לא הרבה יודעים את זה, אבל עשיתי המון קולות רקע בהקלטות, כמעט בכל אלבום שהשתתפתי בו, כולל אלו של 'מוניקה'. שרתי אצל יהודית רביץ, אצל דויד ברוזה. כל קולות הרקע ב'עבדים' של ברי סחרוף זה אני. השירה עדיין מסקרנת וחדשה לי, אבל מעט ההתנסות שהייתה לי בשירה מול קהל הראתה לי שזה כיף אחר".

את אלבומו הפיק רוט יחד עם טכנאי הסאונד טל מטמור. האווירה שתרחף מעליו היא קצת עתיקה, ובמכוון. "הוויז'ן שלי לדיסק הוא: כשטום פטי פוגש את גרי אקשטיין", הוא אומר. "רציתי לשלב סאונד עדכני עם עיבודים קצת אולדיז שכוללים השפעות של ELO, מוזיקה משנות ה-50 ומישראל של שנות ה-70. דאגתי שמיטב החברים יבואו לעזור בכל הדברים שלא יכולתי לעשות בעצמי. אז שלומי שבן ניגן בפסנתר, רן שמעוני בתופים וסבא שלי, לסלו רוט, עיבד את אחד השירים. הוא מנצח ומעבד בסגנון קלאסי, ובשנות ה-60 הוא היה אחד המעבדים המבוקשים בארץ, ועבד עם תזמורות שונות. זו הייתה סגירת מעגל רצינית בשבילי לעבוד איתו. החברים מ'מוניקה סקס' לא השתתפו בהקלטות כי איתם אני משתף כבר פעולה במישור אחר ורציתי ללכת על משהו שונה. זה לא היה עניין עקרוני, אלא סגנוני-אמנותי".

ההפסקה שלקחתם הולכת ומתארכת. שנתחיל לדאוג?

"ממש לא. אלבום הסולו של שחר והספר של יהלי יצאו ורצינו לתת מרחב מחייה אחד לשני. לפני כן הוצאנו שני אלבומים כמעט ברצף והופענו כמו משוגעים. במערכות יחסים אי אפשר לקחת חופש, בלהקה אפשר וזה לגיטימי, ואפילו נהדר. הלהקה קיימת והכל הכי טוב שאפשר ביחסים ביננו. אנחנו גם מתכננים לתת הופעה או אפילו סדרה של הופעות עוד חודשיים".

השבוע יצא "היא אוהבת", הסינגל הראשון מהדיסק הצפוי לצאת בפברואר. בלשון חסכנית, שאולי מזכירה קצת את השפה הרזה השגורה בשירי מוניקה סקס, מתאר רוט אבטיפוס של נערת-זוהר-wannabe, המחכה לרגע בו תהיה מפורסמת: "היא אוהבת להרגיש כוכבת, קונה ביום שישי שני עיתונים / מעיינת בשקיקה במקומון שלה, אולי תבחין בשמה. היא אוהבת, אותי היא אוהבת / ואני אוהב אותה, כן אני אוהב אותה", הוא שר.

"השיר לא נכתב על מישהי ספציפית", אומר רוט, "זה מן סיפור קטן כזה על מישהי שיש אין ספור בחורות כמוה, שירוצו לבדוק מה כתבו עליהן במקומון. זה סוג מסוים של בחורות שבדרך כלל מגיעות לתל אביב מרחוק. הן קצת מתוסבכות ונורא רוצות שיקרה איתן משהו. מה לעשות שלפעמים אתה מתאהב בבחורה כזו".

את השיר כתב רוט בעזרת דן תורן. "המעורבות שלו באלבום הזה מאוד עמוקה", הוא מעיד, "לא רציתי להיות במצב של 'אני ואני ואני'. מה שאני לא יודע לעשות מספיק טוב – אני לא עושה. בגלל זה אני גם לא כותב טקסטים ב'מוניקה'. דן כתב חמישה-שישה שירים בעצמו, ועזר לי בשאר הטקסטים. יש לו מכנה משותף מאוד גדול איתי. הוא מכיר אותי טוב ויודע מי אני ומה האופי שלי. היו שירים שבאתי אליו, זרקנו שורה פה ושורה שם ופתרנו בעיות. לפעמים הוא משנה מילה, או מחליף בין שורה לשורה וזה עושה הבדל ענק".

בזמן שיחלוף עד יציאת אלבומו בונה רוט מופע שיתבסס עליו. הרכב כבר יש (יובל שפריר בתופים, יונתן גת בבאס, רועי אסידו בפרקשן, עמית יצחק בגיטרה חשמלית ורוט עצמו בגיטרה) והחזרות בעיצומן. הוא מבקש שלא מהמר על מידת ההצלחה של הצעד החדש בקריירה שלו, אבל מצהיר כי ציפיותיו צנועות.

"המדד האישי שלי להצלחה הוא להחזיק ביד את הדיסק שלי. הייתה לי מטרה, ועצם העובדה שהדיסק יוצא זו ההגשמה שלה. אם הוא לא יצליח – זה לא יהיה אסון. בחיים לא תמיד מצליחים. כבר עשיתי פרוייקטים שלמרות שמאוד אהבתי אותם הם לא הצליחו. בסך הכל אני עובד ומספקים אותי דברים אחרים. אני אחד האנשים היותר מבסוטים שיש. אני מסתכל רק על הדברים החיוביים. קם בבוקר מבסוט שהכל בסדר, שיש לי משפחה טובה, שיש לי חברים טובים ושאני עושה מוזיקה".