מנורה: לעבריינים שמשלמים פרמיה לא מגיע פיצוי

שופט בית משפט השלום בחיפה, אברהם אליקים, חייב את חברת הביטוח מנורה לשלם במלואה את פוליסת ביטוח החיים של אדם שנרצח. זאת, למרות טענתה כי הנרצח לא ציין בעת מילוי הפוליסה כי הוא בעל עבר פלילי וכי אף נורה בעבר. בנוסף קבע השופט, כי על חברת הביטוח לשלם ריבית חריגה, פי 3 מהרגיל, בשל התנהגותה כלפי התובעת.

השופט הוסיף, כי לא רק שהמנוח לא חייב היה לציין את הרקע הפלילי במלאו את הפוליסה, אלא שהעובדה שהסתיר פציעות מעברו לא הייתה רלוונטיות לעת מימוש הפוליסה. זאת משום שלחברת הביטוח נודע עם הזמן על פציעתו הקודמת, ובכל זאת המשיכה לגבות את הפרמיה ולא ביטלה את הפוליסה.

עוד התייחס השופט לעובדה כי את המידע על עברו הפלילי של המנוח, שאבה חברת הביטוח מתיקים סגורים של בית המשפט, מעשה האסור על פי חוק. 

את הפוליסה רכש תושב דימונה, בחודש נובמבר 98'. ארבעה חודשים לאחר מכן, נורה האיש ונפצע קשה, בעת שישב ברכבו. לאחר ששוחרר מבית החולים, הגיש תביעה לחברת הביטוח בגין נכות, אולם תביעתו נדחתה, בין השאר בשל מה שהגדירה חברת הביטוח "אישיותו המסוכנת".  

18 חודשים לאחר מכן, נורה המבוטח למוות. אלמנתו תבעה בבית המשפט בחיפה גם את דמי הפוליסה המובטחים בגין מוות, וגם את הכספים שהגיעו לה, לדעתה, בשל הירי בו נפצעה בעלה לפני כן.

חברת הביטוח טענה, כי מאחר ומדובר באדם בעל עבר פלילי, היה עליו למלא בסעיף ה"עיסוקים" בעת רכישת הפוליסה את התואר "עבריין". השופט התייחס לדרישה זו בביטול, בעיקר לנוכח העובדה שחברת הביטוח אינה שואלת את מבוטחיה באופן ספציפי האם יש להם רקע פלילי.

"עמדתה של חברת הבטוח מגיעה בעיניי עד כדי אבסורד", כתב השופט. "חברת הביטוח במכוון בוחרת שלא לשאול מראש האם למבוטח הפוטנציאלי יש עבר פלילי, מתוך כוונה להגדיל את מאגר מבוטחיה... אך משמתקיים מקרה ביטוח, היא מסרבת לשלם את המגיע למבוטח בטענה כי ציפתה –מבלי לספר זאת לאף אחד- כי תחת המונח 'עיסוק אחר' יציין המבוטח כי עיסוקו 'גנב'".

גם את טענתה של חברת הביטוח, כי היא פטורה מתשלום היות שמותו של המנוח נגרם עקב היותו "מעורב באירוע פלילי", דחה השופט. "שודד הנפצע במהלך שוד בו השתתף לא יהיה זכאי לפיצוי. אולם, קורבן לאירוע פלילי אשר נורה על ידי אלמונים, אמנם 'משתתף' באירוע אך לא מדובר בהשתתפות מרצונו אלא באירוע שנכפה עליו ובוודאי שלא לכך התכוונו הצדדים".

השופט תהה בפסק הדין, בין השאר, מדוע לא בוטל חוזה הביטוח לאחר התאונה הראשונה. "הנתבעת קיבלה כשנה לפני הרצח, טופס תביעה מהמבוטח עצמו, כבר אז התחילה הנתבעת לברר הנושא" נכתב בפסק הדין, "הנתבעת סברה כי בהתאם למידע שקיים אצלנו, מדובר בניסיון לרצח על רקע פלילי... מדובר לכאורה במבוטח בעל רקע של אישיות מסוכנת, ולו הייתה ידועה לנו עובדה זו במועד קבלתו לביטוח, לא היה כלל מתקבל לביטוח". 

חברת מנורה תשלם לאלמנה, איפה, סכום של כ-240 אלף שקל, בצירוף הפרשים משנת 2000. השופט קבע כי הפרשי הריבית יהיו פי שלושה מהריבית הקבועה, זאת בשל התנהגות חברת הביטוח כלפי הנתבעת, וזאת על פי חוק חוזה הביטוח. כמו כן קבע כי מנורה תשלם לתובעת הוצאות משפט בשיעור של 35 אלף שקלים.