חשד: חיילי שייטת ירו למוות במבוקש פצוע

האם חיילים הרגו מבוקש פלסטיני לאחר שפצעו אותו ולקחו את נשקו? בצה"ל חוקרים חשד שחיילים מהשייטת הרגו ביום שישי מבוקש מהג'יהאד האיסלאמי, לאחר שפצעו אותו קודם לכן באזור ג'נין ולקחו את נשקו. הושעה כוח השייטת, שחייליו היו מעורבים בפעולה, ונפתחה חקירה. שני עדים פלסטינים מהכפר ראבא סיפרו לארגון "בצלם" שחיילי צה"ל ירו למוות בכמייל, לאחר שכבר לא היווה סיכון. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה ל-ynet: "בעקבות תחקיר ראשוני של אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי ומפקד חיל הים, האלוף דוד בן בעש"ט, התגלו מספר ליקויים בפעילות הכוח. לאור זאת החליט אלוף פיקוד המרכז בהתייעצות עם הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, למנות צוות חקירה מיוחד חיצוני, שבראשו יעמוד מפקד עוצבת הגליל, תת-אלוף יאיר גולן. מפקד חיל הים החליט להשעות את היחידה מפעילות עד לסיום התחקיר ועד להגשת המסקנות בימים הקרובים".

המקרה אירע ביום שישי לפנות בוקר, כשכוח השייטת של צה"ל פעל בכפר. מחמוד כמייל, פעיל הג'יהאד האיסלאמי, בן 25, שנהרג באירוע היה מהפעילים הבולטים של הג'יהאד באזור ג'נין, ועל-פי הצבא היה אחראי לפעולות רבות, כולל גיוס מתאבדים ופיגועי מטענים.

בתום הפעולה שבה נהרג, מסר צה"ל כי זו כוונה לעבר בית שבו התבצרו מבוקשים, וכי כמייל נהרג כשניסה להימלט ממעצר הכוח, כשהוא חמוש באקדח.

אולם כעת מתברר שכבר בתום האירוע סיפרו חבריו של החייל שירה, על הכשלים לכאורה. בעקבות פנייה של ארגון "בצלם" התחזק החשד, ונפתח תחקיר בראשות אלוף פיקוד מרכז. החייל היורה טען כי חשב שהמחבל מהווה איום, ולכן ירה בו. בצה"ל אומרים כי הדברים היו עולים מעצמם במהלך התחקיר. גורמי צבא אמרו כי השייטת ידועה כיחידה עם הישגים גבוהים שפועלת בתנאים קשים מאוד בשטח.

גורמי ביטחון ציינו כי המבוקש ההרוג שלח ב-2002 מחבל מתאבד שהתכוון לבצע פיגוע בישראל. הפיגוע סוכל אחרי שהוא נתפס על-ידי כוחות צה"ל. כמייל הועבר לכלא ביריחו, שם המשיך לעסוק בטרור, ברח מהכלא, חזר לג'נין והמשיך בפעולות הטרור.

העד הראשון: "הוא הוצא להורג"

העדויות שגבה ארגון "בצלם" מעדי ראייה לתקרית, סותרות את המידע שמסר צה"ל, ומעלות חשד כבד כי ייתכן שכמייל הוצא להורג על-ידי החיילים לאחר מעצרו, כשהוא פצוע.

אחד העדים, טאייל אל-באזור, אמר ל-ynet כי כמייל התארח בביתו באותו לילה. "סמוך לשעה 5:00 בבוקר ביום שישי, שמעתי קולות נפץ מסביב לבית, וקריאות מרמקולים של הצבא. ניגשתי לחדר שבו היה מחמוד, וגיליתי שהוא כבר התלבש, ובידו היה טלפון נייד. לאחר שיצא, שמעתי שלוש-חמש יריות רצופות".

טאייל אמר כי בשלב זה לא היה לו ברור אם כמייל נהרג ממכת האש. "בינתיים, יצאנו מהבית כשהידיים מורמות, כפי שביקשו החיילים, והתקדמנו לכיוונם. אחד מהם שאל אותי אם הבחור שיצא מהבית הוא מחמוד, ואיים ש'ימרח אותי על הרצפה', אם לא אגיד את האמת. החייל ציווה עלי לחזור לכיוון הבית, שם ראיתי את מחמוד שוכב על הרצפה.

"החיילים ציוו עלי לגרור אותו. אמרתי להם שאני לא יכול כי יש לי בעיית גב ודיסק, אבל מחמוד אמר לי 'טאייל, תגרור אותי, כדי שייתנו לי עזרה ראשונה'. ניסיתי להרים אותו, ובינתיים הגיע השכן שלי, סולימאן. הרמנו יחד את מחמוד. סולימאן גילה אקדח מתחת לגופו, הראה אותו לחיילים ואחד מהם ציווה עליו להביא לו את האקדח. ואז הרמנו את מחמוד".

טאייל הוסיף כי אז ציווה עליהם אחד החיילים להוריד את מחמוד כמייל. "החיילים אמרו לסולימאן 'תסתלק מפה', והוא הלך. גם ממני ביקשו להסתלק. צעדתי 20-30 מטרים, ואז שמעתי ארבע-חמש יריות. הסתכלתי לכיוון של מחמוד, ראיתי שהוא מתרומם ונופל. החייל אמר לי: 'לך תביא ממנו את הארנק שעליו'. ניגשתי אל מחמוד וגיליתי שהוא כבר מת, הוא נפגע בראשו ודמו ניתז לכל עבר. החייל לקח את הניירת שהיתה בארנק ואת הכסף, 450 שקלים, ואמר לי 'תיתן את זה לאלמנה'".

העד השני מחזק את הגרסה

טאייל ושכנו סולימאן מזועזעים מהמקרה. "אני אחראי למה שאני אומר. הוא הוצא להורג", אמר טאייל. סולימאן מחזק את דבריו. "סמוך לשעה 5:15 בבוקר שמעתי קול של פיצוץ ליד הבית וקולות ירי, שש או שבע יריות. כעבור 10 דקות החיילים דפקו על דלת ביתי, הצביעו לכיוון ביתו של טאייל ואמרו לי: 'יש שם אדם שאנחנו רוצים שתביא אותו'.

"כשהגעתי לביתו של טאייל, ראיתי אותו עומד ליד הדלת. אמרתי לו 'יה בן אדם, הם מחפשים אותך'. טאייל אמר לי 'הם לא רוצים אותי, הם רוצים צעיר אחר פצוע שנמצא ליד הבית. פניתי אל הצעיר, וראיתי אותו שוכב על הרצפה. הרמנו את הפצוע, והעברתי את האקדח שהיה במותניו לחיילים. חייל אחד ביקש ממני להביא את תעודת הזהות של הפצוע.

"הלכתי אליו ואמרתי לו שהם מבקשים את תעודת הזהות שלו. הפצוע אמר לי שאין ברשותו תעודת זהות. החיילים ביקשו להרים אותו פעם נוספת, ואחרי זה ביקשו להוריד אותו. הורדנו אותו, ואז אחד החיילים לקח אותי לכיוון חדר המדרגות, ואמר לטאייל 'תסתלק מפה'. כעבור פחות מדקה נורו חמש-שש יריות. לאחר מכן, החייל שדיבר איתי צעק בקול רם צעק 'די' והירי פסק. הוא אמר לי 'אתה תלך הביתה'.

"ניגשתי מהר אל החלון כדי לראות מה עלה בגורלו של הצעיר הפצוע. הצבא היה עדיין בזירה. ראיתי את הצעיר שכוב על הרצפה. סמוך לשעה 7:00-7:15 עזב הצבא את המקום. ניגשתי באופן מיידי אל הצעיר שהיה כבר מת. הראש שלו היה פגוע, ודם היה בכל המקום".

טאייל אומר כי עדויות אלו מוכיחות מעל לכל ספק כי מחמוד כמאל הוצא להורג בעודו פצוע. מארגון "בצלם" נמסר כי מדובר במקרה חמור ביותר המעלה חשד להוצאה להורג של עציר, שלא היווה איום על איש. בנוסף, לדבריהם, "צה"ל ממשיך לעשות שימוש במגן החי, ולשלוח אזרחים פלסטינים לבצע עבודות מסוכנות בניגוד להחלטת בג"ץ ובניגוד להחלטת המדינה להימנע מכך".

אין זו הפעם הראשונה, שבה נחשפת פרשת הריגת מחבלים, לאחר שאינם מהווים סכנה. בעבר סערה המדינה בעקבות חשיפת "פרשת קו 300", שבמרכזה הריגתם של שני מחבלים שהשתלטו על האוטובוס, לאחר שהיו בידי השב"כ. חמישה אנשי שב"כ, ובראשם אהוד יתום ראש אגף המבצעים בשב"כ, הובילו את המחבלים למקום קרוב ושם הוציאו אותם להורג. בסיום האירוע הודיע דובר צה"ל, כי כל ארבעת המחבלים נהרגו במהלך הפריצה לאוטובוס.

הפרשה נחשפה בעקבות תמונה שצילם אלכס ליבק, שפרסם העיתון "חדשות". ביולי 1986, פחות משנתיים לאחר האירוע, זכו אנשי השב"כ לחנינה מידי נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג. לאחר חודש נוסף פרש ראש השב"כ מתפקידו.