השעון הביולוגי יתקתק לאט יותר

כל הורה מייחל לכך שיזכה לראות את ילדיו גדלים, מתחתנים ומביאים ילדים לעולם. ברי המזל שבינינו זוכים להעמיד נינים. אבל התסריט הבא כבר נשמע דמיוני לחלוטין: מדענים מכובדים בכל העולם טוענים בשנים האחרונות כי תוחלת החיים האנושית צפויה להתארך באופן משמעותי כבר בדור הזה. יותר ויותר אנשים יזכו לחיות עד גיל 100 ויותר, בבריאות טובה ובחושים חדים. הנועזים שביניהם אף מרחיקים לכת וצופים כי האדם הראשון שיחיה עד גיל 150 כבר חי בינינו כעת.

אם התחזיות האלה נכונות, הרי שכבר בעשורים הקרובים נראה אנשים שזוכים לראות את ניניהם ובני הנינים שלהם מתרבים ומקימים להם שושלת משפחתית לתפארת. "יצרנו לעצמנו סביבה בטוחה בהרבה מכל מה שהכרנו קודם", טוען ד"ר סטיבן אוסטאד, מהמרכז למדעי הבריאות באוניברסיטת טקסס. "אנחנו חיים בקבוצות שמספקות לנו הגנה שלא היתה מנת חלקנו אם היינו חיים לבד. כך שאפילו בהעדרם של חידושים רפואיים, עם שינוי קל באבולוציה שלנו בלבד, ניתן לצפות שכבר בעתיד הנראה לעין בני-אדם יזדקנו בקצב איטי יותר ויותר".

מתחילים להזדקן בגיל 40

"אין ספק שזה אחד התחומים המסקרנים ביותר במדע כיום", אומר פרופ' מוטי שוחט, מנהל המכון הגנטי בבית-החולים "בילינסון". "בכל העולם מדענים עובדים בניסיון לפצח את סוד השעון הביולוגי, שאחראי על חלק מתהליך ההזדקנות של האדם".

"ההערכות כיום מדברות על כך שתוך 15-20 שנה ניתן יהיה להחליף גנים פגומים בגנים בריאים באופן אתי ובטוח", אומר פרופ' שוחט. "אם ההערכות הללו יתממשו – הדרך להארכת החיים באופן משמעותי אינה ארוכה. השאלה הגדולה היא אילו השפעות יהיו להארכת החיים והאם היא תשפיע גם על איכות החיים שלנו. אם לא ניתן יהיה גם לשפר את הגוף, שיהיה בריא יותר, זה עלול להיות אסון".

תוחלת החיים האנושית בעולם המערבי עלתה באופן משמעותי במאה השנים האחרונות. בן שנולד בשנת 1900 יכול היה לצפות ל-46 שנות חיים בלבד, לעומת ילד שנולד כיום וצפוי לחיות 72 שנים בממוצע. ילדה שנולדה באותה שנה היתה צפויה לחיות 48 שנים בלבד, לעומת 79 שנים כיום. בישראל עמדה תוחלת החיים הממוצעת בשנת 1975 על 70.3 שנים לגבר ו-73.9 שנים לאישה. בשנת 2001, 26 שנים בלבד לאחר מכן, עמדה תוחלת החיים הממוצעת בארץ על 77.3 שנים לגבר ו-81.2 לאישה – עלייה של כשבע שנים לעומת שנות ה-70.

אך למרות העלייה בתוחלת החיים, אורך החיים המקסימלי השתנה רק במעט. ככל הידוע כיום, אף אדם אינו יכול לחיות מעבר ל-120 שנה. הסיבות לעלייה הדרמטית בתוחלת החיים הן רבות ומגוונות. התפתחות המדע איפשרה לנו להבין את הגורמים העיקריים לתחלואה ולמוות, בהם מחלות לב וסרטן, ולערוך שינויים בהתאם. אנחנו אוכלים טוב יותר, מעשנים פחות, מתעמלים ומטפלים ביעילות במצבים מסוכנים כמו לחץ-דם גבוה ושומנים גבוהים בדם. גם דרכי הגילוי והטיפול במחלות כרוניות השתפרו מאוד. למרות התיאוריות הרבות בנושא, איש אינו יודע במדויק מדוע אנשים מזדקנים. על-פי אחת התיאוריות, קצב ההזדקנות של כל יצור חי נקבע מראש על-ידי הגנים שלו, הקובעים כמה זמן יחיו התאים.

עם מות התאים, תפקודם של האיברים השונים מתחיל להשתבש עד שהם אינם יכולים למלא עוד את התפקידים הביולוגיים החיוניים להמשך החיים. תיאוריה אחרת גורסת שתאים מזדקנים כתוצאה מנזק מצטבר הנגרם על-ידי תגובות כימיות שונות בתוך התאים. מדריך "מרק" לרפואה מסביר כי הסימן הראשון להזדקנות הגוף מופיע בסביבות גיל 40, כשהעין אינה יכולה להתמקד בקלות באובייקטים קרובים. עם הגיל, אנשים נוטים גם לאבד משמיעתם, ושיעור השומן בגופם עולה.

עם העלייה בגיל חלה ירידה במרבית התפקודים הפנימיים. "תהליך ההזדקנות בא לידי ביטוי ברמות שונות בתוך התאים", אומר פרופ' שוחט. "מדובר בשלבים שונים המתרחשים בתוך התא, ואי-אפשר כיום להחזיר אותם לאחור. בסופו של דבר התהליכים האלה גורמים להרס התא ולמותו". "הצורה העיקרית להארכת תוחלת החיים שעליה מדברים כיום היא באמצעות מניפולציות גנטיות", מסביר פרופ' שוחט. "עבודות שנעשו בבעלי-חיים פרימיטיביים הראו שניתן להאריך את החיים על-ידי משחק בשעון הביולוגי שאחראי על תהליך ההזדקנות. הרבה מתהליך ההזדקנות המשותף לבני-האדם נובע מתפקוד השעון הזה. אם אתה מצליח לשנות את קצב פעולת השעון, אתה יכול לגרום לתהליכים שונים לקרות יותר מאוחר. משחק בשעון הביולוגי "הניסויים האלה נערכו עד היום בהצלחה בסוג מסוים של תולעת ובמספר בעלי-חיים נוספים, שחייהם הוארכו פי ארבעה עד תשעה מהרגיל. אחת הבעיות בתחום הזה היא שאצל האדם, בניגוד לבעלי-החיים שאצלם זה הצליח, יש מספר גנים שאחראים על פעולת השעון הביולוגי, ולא אחד, ולא כולם זוהו עד היום.

בקרוב נדע יותר?

ההנחה היום מדברת על כך שתוך 10-15 שנה נדע בדיוק באילו גנים מדובר ואיזה תפקיד ממלא כל אחד מהם, ואז תיאורטית אפשר יהיה לקחת תרופות שיאריכו את החיים בצורה משמעותית. "הדרך השנייה להארכת החיים תהיה השתלת גנים, שהשעון הביולוגי שלהם עבר שינוי והוא פועל אחרת מהשעון הטבעי שלנו, כבר בזמן ההפריה. כיום הידע שלנו על השתלת גנים אינו טוב מספיק, אבל תוך 10-15 שנים נוכל להחליף ממש את הגנים בגנים חדשים. "לא מדובר במדע בדיוני. האנושות מחפשת דרכים להארכת החיים, וקרוב לוודאי שגם תמצא אותן. בהנחה שמניפולציות לתיקון גנים פגומים יהיו עד אז יעילות ובטוחות – הדרך לחיים ארוכים קצרה".

בשנים האחרונות הולכות ומתרבות העדויות המדעיות לכך שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר שעשויים להשפיע על הארכת תוחלת החיים שלנו הוא דיאטה דלת קלוריות. מוזר ככל שזה נשמע, דווקא תזונה דלה יחסית, שעומדת בניגוד לחברת השפע המודרנית, היא ככל הנראה אחד המפתחות המשמעותיים לחיים ארוכים ובריאים יותר. מחקרים שנערכו בעבר גילו כי הגבלה קלורית עשויה להאריך את תוחלת חייהם של עכברים וחולדות ב-30 אחוז, וכן להגן עליהם מפני סרטן.

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת וושינגטון גילה כי אנשים שאוכלים מעט מאוד מאריכים ימים יותר מחבריהם ונהנים מבריאות דומה לזו של אנשים הצעירים מהם בעשרות שנים. החוקרים בדקו את בריאותם של בני 50 שהגבילו מאוד את הצריכה הקלורית היומית שלהם ונמנעו מאכילת מזונות מעובדים במשך מספר שנים. קבוצת הנחקרים, שכללה 18 איש, צרכה מאכלים בעלי ערך תזונתי גבוה והפחיתה את סך הקלוריות היומי שלה ב-10 עד 25 אחוז לעומת אמריקני רגיל. הנחקרים התמידו במשטר הדיאטה הקפדני שלהם במשך תקופה של שלוש עד 15 שנים. הם אכלו מגוון רחב של ירקות, פירות, אגוזים, מוצרי חלב, חלבוני ביצים, חלבוני חיטה וסויה ובשר, אולם נמנעו לחלוטין מצריכת מזונות מעובדים, פחמימות מזוקקות, קינוחים, חטיפים ומשקאות קלים.

לאכול פחות, לחיות יותר

המדענים שבדקו אותם התמקדו בגורמי סיכון להצרת העורקים, שעלולים לגרום להתקפי לב ושבץ מוחי ונחשבים לסיבת התמותה המובילה בעולם המערבי. מתוצאות המחקר עלה, כאמור, כי בריאותם של הנבדקים היתה טובה לאין שיעור מזו של רוב בני גילם.

בדיקות שנערכו להם גילו כי רמות הכולסטרול הרע והשומנים בדמם נמוכות מאוד, ואילו לחץ-הדם שלהם היה זהה בממוצע ללחץ-דם של ילד בן עשר. גם רמת האינסולין בדמם, העשויה להעיד על הסיכון ללקות בסוכרת, היתה נמוכה ב-65 אחוז מזו של אנשים שצרכו מזון רגיל.

לדברי החוקרים, דיאטה ארוכת טווח עשויה לספק למי שמקפיד עליה כלי יעיל ביותר במלחמה נגד מחלות לב ונגד סוכרת. הם ציינו עוד כי גם שינויים קטנים יחסית בצריכת הקלוריות היומית עשויים להשפיע לטובה על הבריאות. מחקר נוסף, שנערך על עכברים, גילה כי גם הגבלה קלורית משמעותית שמתחילה בגיל מבוגר יחסית יותר, כמו גיל העמידה, עשויה להאריך את החיים באופן משמעותי. החוקרים, מאוניברסיטת קליפורניה, הצליחו להאריך את תוחלת חייהם של עכברים בשישה חודשים ולצמצם את קצב התמותה שלהם מסרטן.

לדבריהם, השפעת הדיאטה היתה דומה מאוד לזו שהופיעה אצל עכברים שניזונו מדיאטה דומה בשלב מוקדם יותר של חייהם. מחקר אחר, שפורסם לאחרונה, גילה כי אנשים שסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר בגיל 40 יחיו בממוצע שלוש עד שבע שנים פחות מאנשים רזים. עבור מעשנים הסטטיסטיקה גרועה עוד יותר – שילוב של השמנה משמעותית ועישון עלול לגרום לסובלים ממנו לאבד עד 14 שנים מתוחלת החיים הפוטנציאלית שלהם.

"ההמלצה שלנו היום אומרת שכל חסר קלורי ביחס לצרכים שלך הוא חיובי", אומר אירית פורז, הדיאטנית הראשית של "שירותי בריאות כללית" ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית-החולים "שניידר". "עם השנים, הגוף מאט את קצב חילוף החומרים שלו והופך את רקמת השריר לרקמת שומן. מדובר בתהליך הדרגתי ומתמשך, שצריך כל הזמן להילחם בו. הרמב"ם אמר שצריך לקום מהשולחן רעב, וזה נכון גם היום. לא מדובר בבעיה אסתטית או קוסמטית, אלא בצורך קיומי".

הוויכוח על האפשרות ועל האמצעים להאריך את תוחלת החיים עדיין נמשך, אבל ד"ר סטיבן אוסטאד כל-כך בטוח בצדקת התיאוריה שלו, שחלק מהאנשים שחיים היום יוכל להאריך ימים עד שנת 2150, שהוא התערב על-כך עם חבר. "זו התערבות שאני כל-כך בטוח שאנצח בה", הוא אומר, "שאני מרגיש כאילו גנבתי ממנו את הכסף"