התבגרות מוקדמת: כשגיל ההתבגרות מגיע כבר בגיל 8

הן נעלבות כשמדביקים להן כינויי גנאי, מתחבאות מאחורי חולצות רחבות שיסתירו את ניצני השדיים, נבוכות בכל פעם שהן מסתכלות על עצמן ללא בגדים, והן לא לגמרי מבינות מה קורה לגוף שלהן. הן ילדות בנות שבע-שמונה שסובלות מהתבגרות מוקדמת.

כ-30 אחוז מבנות הגיל הזה בארצות-הברית לוקות בהתבגרות מוקדמת. בארץ, על-פי ההערכות ובהיעדר נתונים מדוייקים, כ-15 אחוז מהבנות מתחילות להתבגר לפני גיל שמונה. המספרים, מעידים המומחים עימם שוחחנו, עולים בהתמדה. אלא שהסיבה לתופעה המדאיגה אינה ברורה.

בעוד שההתבגרות המינית אמורה להתחיל בין גיל 8 לגיל 13, כשהמחזור החודשי מגיע לרוב כשנתיים לאחר מכן, הרי שילדות שהתבגרותן מוקדמת נאלצות להתמודד עם הופעת שדיים ושיער ערווה כשהן עדיין משחקות בבובות. מעבר לקושי הרגשי הרב, כרוכה ההתבגרות המוקדמת בכך, שצמיחתן לגובה של ילדות אלה נעצרת בטרם מוצה הפוטנציאל עימו נולדו ובכך ששנות פוריותן כנשים יסתיימו מוקדם מהרגיל.

שיעור יתר לא בהכרח קשור

ד"ר אילנה קורן, מומחית לאנדוקרינולוגיה בילדים במחוז חיפה של "שירותי בריאות כללית", מסבירה: "התבגרות מוקדמת בבנות מוגדרת כהופעת ניצני חזה מתחת לגיל שמונה, ובארה"ב, מתחת לגיל שש. שיעור יתר לא בהכרח קשור להתבגרות מוקדמת, אך גם הוא מחייב בירור רפואי. ברוב המקרים מדובר בהתבגרות רגילה, שמתרחשת לפני המועד ולפיכך היא בעייתית, אם כי אינה צריכה לעורר דאגה גדולה. התבגרות רגילה היא כזאת שאנחנו מכנים 'התבגרות מרכזית', והיא מתחילה ביותרת המוח. זאת, לעומת 'התבגרות פריפרית', שמקורה בגידול בשחלה ובבעיות בריאותיות אחרות. כדי לדעת מה מקור ההתבגרות המוקדמת, וכדי שניתן יהיה לטפל בהתאם, חיוני שהילדה תיבדק על-ידי רופא מומחה".

קשה להניח את האצבע על הגורם לתופעה. "די ברור שזה קשור לסביבה, אבל לא ברור איך", אומרת ד"ר קורן. "יש סברה לפיה השיפור באיכות החיים גרם לכך שבניגוד לעבר, כיום אין לטבע סיבה לעכב את ההתפתחות, אבל זה די קלוש. אצל חלק מהילדות מדובר בעניין גנטי. יש כנראה קשר בין התופעה לבין משהו במזון, ואולי קשורה החשיפה לחומרי הדברה. כמו כן, יש קשר בין השמנה לבין התבגרות מינית מוקדמת, אבל לא כל ילדה שמנמונת תסבול מהעניין".

ד"ר קורן מציעה להורים לבנות להיות עירניים לסימנים כהנצת שדיים או גדילה מואצת לגובה. "הבירור הרפואי סביב סוגיית ההתבגרות המוקדמת כולל אנ- מנזה, כלומר, קבלת הסיפור המש- פחתי והיסטוריית הגדילה של הילדה, בדיקה גופנית, בדיקות דם רגילות ובמידת הצורך בדיקה אנדוקרינולוגית דינמית. הבדיקה הגופנית יכולה לעיתים לגלות כי מה שנראה כניצני שדיים הוא בעצם רקמת שומן מטעה באיזור החזה, או חלילה גושים בבטן שמצריכים בירור מעמיק יותר".

הימנעוּת מהתערבות טיפולית

בניגוד לעבר, כיום נטיית הרופאים היא להימנע ככל האפשר מהתערבות טיפולית. כשמתערבים, עושים זאת לאחר איבחון מצבה הרגשי של הילדה. ילדות שנראה כי הן מסוגלות להתמודד עם ההתבגרות המוקדמת מהבחינות הרגשית, השכלית ואפילו הטכנית, יישארו במעקב ללא טיפול. מי שהמומחים יקבעו כי אינן בשלות – יטופלו תרופתית.

הטיפול, אומרת ד"ר קורן, כולל זריקות חודשיות של חומרים המחקים את פעולת ההורמון המופרש מההיפותלמוס ונקשרים במקומו לקולטנים ביותרת המוח, באופן היוצר דיכוי הורמונלי זמני. לרוב, נמשך הטיפול עד גיל 11, ועם הפסקתו שבה ההתפתחות למסלולה התקין.

כשנוצר הצורך לבחון את מצבן הרגשי של הילדות, נכנסים לתמונה אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. איה גלבוע, עובדת סוציאלית קלינית בכירה ויועצת בשירות הייעוץ הרפואי לילדים ולנוער של "שירותי בריאות כללית", מספרת כי מגיעות אליה ילדות שהנושא מבלבל ומביך אותן מאוד. "זה מפתיע ולא צפוי. הרבה פעמים הן חשות שהגוף בוגד בהן ושואלות 'מה הגוף עושה לי?'". לאחר שהיא מקבלת מידע רפואי באשר למצבה של הילדה, נפגשת גלבוע עם הוריה ואחר כך עם הילדה עצמה.

"בשיחות, לפעמים בעזרת סיפורים וציורים, אני מנסה לברר האם התנהגותה של הילדה תואמת לגילה, או שהיא 'תינוקית'. לפי זה ולפי התרשמותי מיכולת המשפחה לתמוך בה אני מציעה ליווי והכנה לווסת הצפויה ולשדיים שיגדלו, או טיפול שיעכב את התהליך. גם ילדות שדפוסי התנהגותן בוגרים יחסית נזקקות במקרים רבים לתמיכה, בין השאר כדי למנוע מצב שבו יחושו לא מחוברות לגופן ולעיתים יאפשרו לנצל אותן מינית".

הליווי כולל, בין השאר, הקניית מושגים נכונים באשר למתרחש, הסברים לגבי השינויים הצפויים בגוף ובר- גשות, וכן סיוע להורים, שמגיבים בצער לפגיעה בילדָת של בנותיהם. טיפול תרופתי דומה לזה שמקבלות ילדות בנות שבע-שמונה, שנמצאו לא בשלות רגשית, מציעים האנדקרינולוגים גם לילדות צעירות מאוד, בנות חמש ושש, המגלות סימני התבגרות מוקדמים. "גבולות הגדילה של העצמות נסגרים בגלל הפרשה הורמונלית", מסבירה ד"ר קורן, "ואם הגבולות ייסגרו בגיל שמונה, במקום בגיל 14, מדובר יהיה בהבדל של עשרות סנטימטרים. זה בהחלט אלמנט משמעותי בהחלטה האם להתערב או לא".