החוק נגד דואר זבל - לפח?
חילוקי דעות בין משרד התקשורת למשרד המשפטים עלולים "לקבור" את הצעת החוק הממשלתית נגד דואר זבל
חילוקי דעות בין משרד התקשורת למשרד המשפטים עלולים "לקבור" את הצעת החוק הממשלתית נגד דואר זבל, כך התברר היום (ה') בכנס "בין משפט לטכנולוגיה: דואר או זבל?", שנערך באוניברסיטת חיפה על ידי המרכז למשפט וטכנולוגיה של הפקולטה למשפטים, איגוד האינטרנט הישראלי וקרן קיסריה.
ההצעה, שתידון בשבוע הבא בוועדת שרים לענייני חקיקה, אוסרת על משלוח הודעות מסחריות בלתי מוזמנות בדואר אלקטרוני, SMS והודעות טלפוניות מוקלטות באמצעות מערכת חיוג אוטומטית. תזכיר החוק הציע לאפשר לבתי המשפט לפסוק, במקרים מסוימים, פיצויים ללא הוכחת נזק לאזרחים שנפגעו ממשלוח הודעות זבל בניגוד לחוק. הסדר זה היה מאפשר לבתי המשפט לפצות את הנפגעים בסכומי כסף קטנים, אמנם, אך יוזמיו ציינו את תרומתו הצפויה לאפקט ההרתעה ולאכיפת החוק בידי הציבור.
עם זאת, בשל הוויכוח בין משרד התקשורת למשרד המשפטים צפוי מסלול הפיצוי ללא הוכחת נזק להימחק מהצעת החוק הסופית. "פיצוי ללא הוכחת נזק מיועד לנזקי גוף ורכוש ואינו מתאים לנזקים שנגרמים כתוצאה ממשלוח דואר אלקטרוני", אמרה בכנס עו"ד תמר קלהורה ממשרד המשפטים.
"משתמשי הקצה ימתינו"
בעקבות השמטת מסלול הפיצוי ללא הוכחת נזק, משתמשים פרטיים אינם צפויים לתבוע זבלנים עקב העלות המשפטית הכרוכה בכך. "אנחנו חושבים שאפשר להסתפק בהגשת תביעות רגילות", אמרה קלהורה, "משתמשי הקצה יאלצו להמתין להשלמת החקיקה של חוק תובענות ייצוגיות בטרם יוכלו לתבוע שולחי דואר זבל מבלי להוכיח נזק שנגרם להם".
ואולם, עו"ד חיים רביה, המייצג את 012 קווי זהב בתביעתה נגד שולח דואר הזבל אמיר גנס, צופה כי ספקי אינטרנט אינם צפויים למרר את חיי הזבלנים בתביעות. "אם אתם סבורים כי ספקים יגישו תביעות מדי יום אז אתם טועים", אמר רביה בכנס לאנשי משרד המשפטים, "מדובר בתביעות מורכבות ועלות הוכחת הנזק שנגרם כתוצאה ממשלוח המוני של דואר זבל עולה בהרבה על כל פיצוי שיתקבל".
חוק בלי שיניים?
"אין חוק ללא אכיפה", ציין בכנס חיים גרון, סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי במשרד התקשורת, יוזם הצעת החוק הממשלתית. גרון אמר כי המשרד אינו מעוניין בחוק "עם שיניים" ולא בחוק שיתווסף לחוקים רבים בספר החוקים שאינם נאכפים. על פי הערכות שנשמעו היום, אם לא תימצא פשרה שתוביל לגיבוש הצעת חוק אפקטיבית, חוסר ההסכמה עלול להוביל לגניזת החוק הקיים.
מלבד ההצעה של משרד התקשורת, הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק נוספות נגד דואר זבל. שתי הצעות החוק, של ח"כ רומן ברונפמן וח"כ רשף חן, אושרו לאחרונה בכנסת בקריאה טרומית והן ממתינות לאישור הצעת החוק הממשלתית בקריאה טרומית, על מנת שוועדת המדע או ועדת חוקה ומשפט תדון בהן במשותף.
אולם, ללא תמיכה ממשלתית, סיכויי שתי הצעות החוק האלה לעבור בקריאות הבאות הם נמוכים. שתי ההצעות קובעות כי יוקם מאגר כתובות דואר אלקטרוני של גולשים שאינם מעוניינים שישלחו אליהם דואר זבל - רעיון שנפסל על ידי רשות המסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) והכשלים הטכנולוגיים העומדים בדרך ליישומו בישראל הם רבים.
אם בכל תגיע הממשלה להסכמה ולגבש הצעת חוק נגד דואר זבל, הסובלים מדוא"ז בישראל צפויים ליהנות מחוק נוקשה נגד ספאם. גרון מבהיר כי הצעת החוק אוסרת על משווקים לשלוח כל הצעה מסחרית לגולשים פרטיים ומאפשרת להם לשלוח הצעה ראשונה בלבד לבתי עסק, כאשר הם יהיו מנועים מלהמשיך לשלוח הצעות נוספות אם בית העסק לא נתן רשותו לכך. בכך נוטה ההצעה של משרד התקשורת אל עבר גישת ה-opt-in (המאפשרת משלוח של דוא"ז רק לאחר התקבל הרשאה מפורשת)", הנהוגה באיחוד האירופי, בניגוד לגישת ה-opt-out (המאפשרת לשלוח דוא"ז אלא אם יש סירוב של הנמען), שהונהגה בחוק האנטי ספאם הפדרלי שהתקבל בארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
