"העבודה החדשה" של ברק

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, פתח בסוף השבוע את מסע הבחירות הרשמי שלו לראשות מפלגת העבודה. ברק בחר לעשות את הצעד הראשון דווקא בצפון, כדי להעביר מסר מהיישובים החיים בשקט בארבע השנים מאז יציאת צה"ל מדרום לבנון. כתב ynet הצטרף למסע פתיחת הקמפיין, מסע שהניב כמה תמונות מעניינות וכן – גם כמה אמירות מסקרנות מפי אהוד ברק עצמו.

כך למשל, בהתייחס לבחירות ליו"ר העבודה, שאמורות להתקיים ב-28 ביוני שנה הבאה, אומר ראש הממשלה לשעבר ל-ynet, בשיחה בדרך מתל אביב לחיפה, כי הוא לא פוסל את האפשרות לפעול להקדמת מועד הבחירות: "התאריך הזה אינו קדוש, ואני מניח שהוא ישתנה. שמעון פרס חשב שהוא השיג הישג גדול כי הצליח להזיז את זה מה- 14 ביוני ל- 28 ביוני. אבל זה לא יהיה. יכול להיות שזה יקרה לפני, ויכול להיות שזה יקרה אחרי".

אני יכול להניח שאתה מתכוון ליזום את שינוי מועד הבחירות, שאלתי את ברק. האם זה מה שאתה רומז? "תראה", הוא משיב, "אפשר להניח שכך זה יהיה. פרס חושב שהוא עבד על כולם, כי התאריך מאוד קרוב להתנתקות, ואז זה לא יתקיים. אבל הוא טועה, ולכן זה לא יהיה כפי שזה עכשיו. הכוח חוזר עכשיו לידי חברי מפלגת העבודה, ואני לא רואה שום בעיה לכנס שוב את הוועידה או את המרכז ולהחליט על תאריך אחר". ומה יהיה עם פרס, אני שואל. ברק מחייך לפני שהוא עונה. "החלום הרטוב שלי", הוא משתעשע ומסתכל דרך החלון על הארובות של חברת החשמל בחדרה, "זה ברית עם שמעון. זה מה שאני רוצה שיהיה".

ברק בסניף העבודה בצפון‏ (צילום: אטילה שומפלבי)

1

2

3

4

5

בסיור האינטנסיבי בן היומיים, שהחל בשבת בבוקר ונמשך עד היום בערב, מבקר ברק במוקדים רבים בצפון. אתמול הוא נפגש עם ראשי העדה הנוצרית בחיפה כדי לברכם לרגל חג המולד, נועד בפרטיות עם ח"כ עמרם מצנע מקורבו, המשיך לפגישות עם פעילים בצפון, שוחח בארבע עיניים עם ראש עיריית קרית שמונה, חיים ברביבאי, וערך כנס פעילים מרגש בסניף העבודה בקריית שמונה. את הלילה העביר ברק בכפר גלעדי, ואת היום הוא פתח ובביקור בגדר הגבול עם לבנון. בהמשך סייר ברק בבית החולים הגריאטרי בשלומי (ע"ע הזקנה במסדרון) - ונפגש עם פעילים בנקודות שונות.

"זו תהיה מפלגה אחרת, שינוי תקבל מכה"

כבר בתחילת הנסיעה מתל אביב צפונה, ברק נראה מרוצה מאוד מהתנהלות העניינים בתוך מפלגתו. הוא מרוצה מהמהומה שהגעתו עוררה, הוא מרוצה מהעובדה שמפלגת העבודה נראית כמפלגת שחזרה לחיים ומייחס את התהליך לעצמו, והוא בעיקר מרוצה מתוצאות בחירת רשימת השרים ביום חמישי במרכז המפלגה. "קרה שם דבר יוצא מן הכלל", הוא אומר. "המפלגה בחרה בהתחדשות. תחשוב על הנבחרת שיכולה להיות לעבודה: ברק בראש, פינס, הרצוג, עוד כמה פנים חדשות ואנשים ישנים ומנוסים. זו מכה לשינוי".

אתה לא חושב שהיחס לבחירות האלה קצת מוגזם, אני שואל את ברק. זה לא נראה קצת מנופח, אולי מחוץ לפרופורציות. "ממש לא", הוא אומר. "יש לזה משמעות גדולה מאוד. אם פינס הוא שר הפנים, איזו סיבה תהיה למצביעי שינוי להצביע שינוי? בגלל ההוא מפופוליטיקה והרשימה האלמונית? אנחנו נזוז לאמצע ותהיה לנו גם נבחרת צעירה. זו תהיה מפלגת עבודה אחרת, ושינוי תקבל מכה".

אתה מתכוון לשנות את השם של המפלגה, שאלתי את ברק, כמו שעשה בזמנו טוני בלייר חברך? "תראה", משיב ברק, "אנחנו בוודאי נהיה העבודה החדשה, ה'ניו לייבור' הישראלי. זה מה שייצטרך להיות. זה עניין של תדמית, של מה שמשדרים החוצה. זה כמו שבחירת פינס והרצוג למקומות הראשונים היא דבר שמקרין החוצה, אל הציבור. המפלגה משדרת התחדשות".

"לא השתניתי, אבל למדתי מהטעויות"

ברק מקדיש בסיור הזה תשומת לב רבה לקשר האישי עם הפעילים, והוא מקפיד להוכיח כי הוא אכן למד את הלקחים מהעבר. "לא השתנתי", הוא חוזר ומבהיר לכל מי ששואל אותו על תקלות מן העבר, "אבל למדתי מהטעויות".

שבועות ארוכים סירב הצוות של ברק לפתוח את המפגשים עם הפעילים לסיקור תקשורתי, והאסטרטגיה כנראה מוכיחה את עצמה. השאלות האישיות, אלה שהטרידו את כולם, כבר פחות שכיחות. אנשים כבר לא מתעניינים בכסף שהוא עשה, או בפרידה מאישתו, וגם לא מטיחים בו את טעויות העבר. וגם אם זה מעניין אותם, הם לא שואלים שאלות. בעבר, דווקא, במפגשים הסגורים לתקשורת, השאלות האלה חזרו על עצמן פעם אחר פעם.

כעת, לצד הרבה מאוד מחמאות על היציאה מלבנון, השאלות ששואלים הפעילים ממוקדות, אך לא אישיות: מה הדרך הכלכלית שלך, הם מתעניינים. ומה יהיה עם מפלגת העבודה וההנהגה שלה, שמסוגלת לחסל את עצמה לדעת. "הכוח בידיים שלכם", אמר אמש ברק בקריית שמונה. "ראשי המפלגה עושים מה שאתם נותנים להם לעשות. אם תגידו להם להתנהג בצורה אחרת, ותשפיעו עליהם – לא תהיה להם ברירה".

"זה לא ספרינט, זה מרתון"

ויש גם רגעים מרגשים. אחת מחברות המפלגה בקרית שמונה, אשת חינוך בשם לאה, פתחה בהרצאה ארוכה ומנומקת של כעשר דקות, בה שטחה בפני ברק את כעסה עליו מצד אחד, את אהבתה הגדולה מצד שני, אבל גם את כעסה על המנהיגות של מפלגת העבודה. "כואב לי שקיבלת החלטה ועזבת", אמרה לאה לברק. "אני לא מקבלת את זה. אנשים שילמו בחייהם כדי שתצליח בבחירות הקודמות. הלכו אחריך בכל מקום, וכשעזבת, היינו בלי מנהיגות – כי היינו שרופים של אדם אחד. אתה צריך להבטיח שאתה לא משאיר אותנו מאחור אם זה לא מצליח לך בפעם הראשונה". ברק חייך במבוכה, והבטיח כי "זה לא ספרינט, זה מרתון. אני לא מתכוון לעזוב". חבר אחר הציע לברק לחבק חזק את פואד בן אליעזר, לקחת אותו תחת חסותו וכנפיו. "הכנפיים שלי לא מספיק גדולות", השיב ברק עם חיוך.

ברק מקפיד להקדיש באזור הצפון חלק גדול מדבריו לנושאים הכלכליים-חברתיים. הוא יודע כי הוא נתון לביקורת ציבורית חריפה על המיליונים שהרוויח ואורח החיים שהוא מנהל בארבע השנים האחרונות, והוא מנסה לשנות, בכל הכוח, את תדמית התאצ'ריסט. "אומרים שאני תאצ'ריסט", אמר אמש ברק לעשרות פעילים שגדשו את הסניף בקריית שמונה. "אבל הכלכלה צמחה בשנים האחרונות רק פעמיים: כשבייגה שוחט היה שר אוצר - בתקופת רבין ובתקופה שלי".

"כשהאיום הביטחוני מוסר", הוסיף ראש הממשלה לשעבר, "צפים הנושאים הכלכליים. ממשלת הליכוד דורכת על השכבות שתמכו בהם. אני מופתע כל פעם מחדש איך זה מצליח להם. אנשי הליכוד נאבקים, ואילו לנו יש נטייה להנות מהריבים של האחד עם השני. אנחנו צריכים לשלב ידיים ולנצח".

בקרית שמונה אוכלים את הכובע

הצפיה בברק בדרכו לצמרת מרשימה ומסקרנת: הוא ממוקד, חם עם האנשים שהוא נפגש עימם, סבלני וקשוב לדבריהם - לפעמים אולי בצורה מלאכותית מדי, מתוכננת מדי. זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, אומר לעצמו הצופה מהצד.

ברק משקיע מאמצים רבים בניסיון להוכיח כי מנהיגותו יכולה להציל את מפלגת העבודה מאבדון, והוא משקיע במשימה הזו הרבה מאוד אנרגיות. לפני הפגישה עם חברי המפלגה בקריית שמונה, נפגש ברק בארבע עיניים עם חיים ברביבאי. ראש העיר קריית שמונה הגיע למלון בכפר גלעדי כשהוא מלא עצות טובות לברק.

"אני מאוד אוהב אותו", סיפר ברביבאי ל-ynet בסוף הפגישה. "אמרתי לו שאני אוכל עכשיו את הכובע בגלל הנסיגה מלבנון. בזמנו התנגדתי. עכשיו אני יכול לומר שזה עשה לנו המון טוב. אבל ברק צריך להפנות זרקור לנושאים החברתיים והכלכליים. ככה יש לו סיכוי שיילך לו. בזמנו, כשיצאנו מלבנון, הוא עשה לנו תוכנית ממוקדת לקריית שמונה, תוכנית לטיפול נקודתי. זה שם אותנו על המפה, עד שהליכוד הרס את זה לגמרי בשלוש השנים האחרונות".

אז יש לו סיכוי כאן בצפון, שאלתי את ראש העיר. "ברק הוא איש מרשים מאוד", עונה ברביבאי. "אם הוא יבין הפעם הוא צריך לעשות את זה לאט – אז יש סיכוי. הוא צריך לעשות את החזרה שלו כמו ביבי, לא לקפוץ ישר לצמרת. לאט, להבין שצריך לעבור כמה דברים, להיות חבר כנסת ושר. אם הוא יבין את זה, ואם הוא ייתעסק עם הנושא הכלכלי – יש לו סיכוי לא רע. צריך להבין שעם כל הכבוד להתנתקות – אחריה אנשים צריכים להכניס אוכל לפה".

הסיור הראשון הזה בן היומיים, שנפתח לראשונה גם לתקשורת, הוא רק תחילת הדרך מבחינתו של אהוד ברק. מפגשים עם פעילים היו גם בחודשים שעברו, אבל מבחינתו ומבחינת הצוות שמלווה אותו – זו יריית הפתיחה. בחודשים הקרובים צפויים סיורים רבים נוספים ברחבי הארץ, מן הדרום אל הצפון, ובחזרה. כבר בשבועות הקרובים ייימשך המסע האינטנסיבי גם במגזר הערבי, ובסך הכל – ברק מתכוון להקדיש את החודשים הקרובים כדי להכין את הדרך למה שהוא מאמין שיהיה ניצחון גדול - ניצחונו שלו.