סדנת הורים: כך תגלו אם הילד שלכם משתמש בסמים

"מיצובישי" זה לא רק מכונית אלא גם כינוי לכדורי אקסטזי. "ירושלמי" אינו רק מי שגר בירושלים, אלא שתי סיגריות ממולאות חשיש. "עוגיות כיף" הן מאפים המכילים פירורי חשיש, ו"טוויטי", "דונלד דק" ו"מכשפה" הם כינויים לטריפים מסוגים שונים.

המונחים האלה, השגורים בפי רבים מבני-הנוער, זרים למרבית ההורים, שלא מעלים בדעתם שהשיחה ה"תמימה" שניהל בנם בטלפון עם חבר, עסקה בשימוש בסמים. סדנאות ייחודיות, שמטרתן ללמד הורים כיצד לעקוב אחרי ילדיהם ולגלות אם הם משתמשים בסמים, פועלות בהרצליה ובפתח-תקווה, ובמסגרתן לומדים ההורים, בין השאר, את המונחים בהם נעזרים הילדים כדי להסתיר את צריכת הסמים.

היום כולם בסיכון

בשנים האחרונות גברה המודעות בקרב אנשי המקצוע והמטפלים, לכך שניתן היה למנוע, או לפחות לצמצם, את תופעת השימוש בסמים בקרב בני-נוער, אילו ההורים היו יודעים לזהות ולהבין את השפה שבה משתמשים ילדיהם. במקביל גם גוברת המודעות בקרב ההורים בדבר הצורך לגשר על פערים הנפערים בינם לבין ילדיהם, בעיקר בגיל ההתבגרות.

הילה דרורי, מתאמת עירונית למאבק בסמים בעיריית הרצליה ומעבירה סדנאות בקרב הורים, אומרת שכדי שפעילות המניעה בקרב הנוער תניב תוצאות חיוביות, היא חייבת לשלב בתוכה את ההורים. "תלמידים משתתפים בתוכניות מניעה בבתי-הספר, אבל ברגע שזו לא מיושמת בבית, לא עשינו דבר. למה זה קורה? משום שהורים רבים חיים בהכחשה שאצלם זה לא יקרה. יש הורים שעדיין חיים בתקופה בה יכולנו להצביע על שכונה מסוימת, מבנה אישיות או רקע סוציו-אקונומי נמוך, ממנה צומחים משתמשים בסמים.

"למעשה, תופעת השימוש בסמים מצויה בכל השכבות החברתיות. היום כל נער נמצא בסיכון להשתמש וקשה להצביע על פרופיל של נער או נערה בעלי סיכויים גבוהים יותר להשתמש בעתיד. הורים אומרים, אצלי זה לא יקרה, וממשיכים כרגיל עד שהמציאות המרה טופחת על פניהם".

דרורי מציינת סיבה נוספת, והיא – חוסר ידיעה, עד כדי בורות מוחלטת, לגבי ההשלכות והסכנות. יש הורים שמספרים, היא אומרת, כי הם מעשנים מריחואנה עם הבן כיוון שכך לפחות יידעו מה הוא מעשן. הורים אחרים סבורים, מחוסר ידיעה, כי נרגילה אינה דבר נורא ואינם מודעים להשלכות העתידיות. "אנחנו פוגשים הורים חסרי אונים נוכח חוסר הידע שלהם, וזאת על רקע העובדה שהמידע המופיע באינטרנט לא תמיד אמין ומדויק".

הסדנאות מכשירות את ההורים להתחבר לתרבות ולשפה של בני-הנוער ולתקשר איתם נכון. הורים שהשתתפו בסדנאות נדהמו לגלות עד כמה המונחים שהוצגו בפניהם בעצם מוכרים להם מאוד מהבית. אחת האמהות הצהירה כבר במפגש הראשון, כי אצלה בבית אין תופעות מסוג זה ואין סיכוי שהדבר יקרה. בסיום הסדנה הודתה, כי עתה אינה בטוחה אם ילדיה באמת אינם משתמשים בסמים.

דרורי: "לעיתים הורים ניגשים לילדיהם עם גישה החוסמת תקשורת ביניהם. אנחנו מציידים את ההורים בכלים לתקשורת. הדבר אינו מתייחס ספציפית לנושא של שימוש בסמים, כיוון שסמים הם רק הסימפטום של הבעיה. חלק מרכזי מהסדנה עוסק בהורות בגיל ההתבגרות, ולכן ההורים לומדים להיות קשובים, לא להיבהל גם אם הילד הודה שהשתמש בסמים, ולא להגיב מיד בכעסים וצעקות, אלא ממקום של הקשבה".

הקו המנחה של הסדנאות אחיד, אבל עם דגשים ייחודיים, בהתאם לקבוצה הרלוונטית. למשל קבוצת הורים שילדיה כבר השתמשו בסמים, תקבל דגשים נוספים, סדנאות עם הורים עולים יעסקו גם במשבר זהות, ועם חד-הוריים ניתן דגש מיוחד על העצמה הורית. באחרונה, בעקבות האיסור על מכירת "חגיגת" והדיווחים על צעירים שנפגעו קשה מהשימוש בסם, גברה המודעות בקרב הורים לנזקי תחליפי סמים, מה שהגביר את הביקוש לסדנאות.

אייל תמוז מהרצליה, אבא לשני ילדים בגילאי 12 ו-15, השתתף בסדנה. "אשתי ואני הלכנו לסדנאות", הוא אומר, "לא מפני שיש לנו בעיות עם הילדים, אלא משום שידענו שבשלב מסוים בגיל ההתבגרות צפויות בעיות ורצינו כלים להתמודד עם השאלות לכשיתעוררו. אף-פעם אתה לא יודע מה מחכה לך ורצינו להבין ולהיות מוכנים לבאות".

עיניים אדומות

לדברי תמוז, בצעירותו, הוריו לא היו זקוקים לסדנה כזו משום שאז השימוש בסמים רווח בעיקר בקרב משפחות בעייתיות, אבל כיום התופעה קיימת בכל השכבות. "כהורה אני אף-פעם לא רגוע, ובסדנה קיבלנו כלים להתמודד עם מצבים, לזהות אורות אדומים. הלכנו בעיקר על תקן של מניעה, ויצאנו עם כלים מעשיים איך לנהל דו-שיח עם הילדים, איך לא לעשות מלחמה מכל דבר ואיך לגרום להם להקשיב".

כרמלה גורי, יועצת חינוכית מהמרכז לפיתוח משאבי התמודדות במכללה האקדמית תל-חי, אומרת, כי ההורים חייבים לעקוב, ללא לאות, אחר ילדיהם ולסמוך עליהם רק עד גבול מסוים. "הפרטיות היא בהחלט ערך חשוב, אבל היא עומדת במקום השני, אחרי הצורך לרדת לסוף האמת", היא אומרת.

"כשמבחינים בשינוי כלשהו בהתנהגות, חייבים מיד לבדוק מה קרה. לא כל שינוי צריך להבהיל את ההורים, אבל נורה אדומה צריכה להידלק כאשר מתחוללים מספר שינויים במקביל: עייפות רבה, עייפות מצטברת ומתמשכת שלא איפיינו את הנער קודם. גם ערנות יתר יכולה להצביע על בעיה, כמו גם עיניים אדומות וחוסר תיאבון".