עדות: לא ידענו עד כמה ההורים מודאגים

"רוב האנשים שנמצאים באיי אנדמן הרגישו שאין צורך להתקשר להורים, כי הם לא הבינו עד כמה ההורים מודאגים", כך סיפרה ל-ynet נועה כץ (21) מרמת-גן, שהגיעה מאי הבלוק לפורט בלייר, בירת איי אנדמן, ומשם יצרה קשר עם המשפחות של חבריה בישראל. וזה אולי מסביר לפחות חלק ממספר הנעדרים הישראלים הגבוה.

• כיסוי מיוחד: אסון בגן עדן, כל הסיפורים והתמונות
• מחפשים את יקיריכם? היכנסו לפורום ד"ש מאסיה
  

הורים וקרובי משפחה בישראל מסתובבים מרוטי עצבים, בחיפוש אחר קרוביהם בדרום מזרח אסיה, אך מתברר שלפחות חלק מהמטיילים שהו באזורים שכלל לא נפגעו, והמשיכו לבלות, מבלי שידעו שהוריהם מבוהלים ומודאגים. כך היה במקרה של ארז כתראן (24) שאותר היום (ג') באי הבלוק.

"זה פשוט סוריאליסטי. בעוד שאנחנו קיבלנו חיסונים, רכשנו כרטיסי טיסה ונערכנו לצאת ולחפש אותם, אחרי שהפכנו את כל העולם בשביל לקבל שביב מידע, הם לא ידעו דבר והשתזפו בים", אמר ל-ynet בחיוך של הקלה מיכה כתראן, חיפאי שאיתר את אחיו, ארז.

בני המשפחות חששו מהנורא מכל. "כאשר החלו לשוחח איתנו בני משפחות, ואמרו לנו שייתכן ובאיים מסוימים באנדמן לא קרה דבר, הבנו שאולי אנחנו הופכים את העולם, בשעה שהם מתנדנדים על הערסל".

וכך היה. הבוקר לפי שעון ישראל הגיעה לעיר המרכזית של איי אנדמן, פורט בלייר, נועה כץ, שטיילה עם ארז ועם צעירים נוספים באי מיל-איילנד. כאשר הגיעו להבלוק הבינו שכנראה מחפשים אותם בארץ. "הבנו ממנה שאח שלי אמר לה כלאחר יד שאם ייצא לה, אז שתתקשר להורים, ותגיד שהכל בסדר איתו. הוא כנראה לא הבין את חומרת המצב", אמר מיכה כתראן.

נועה כץ, ששפכה אור על המתרחש באיים, הציגה בפני ההורים המופתעים תמונה הפוכה לחלוטין ממה שדמיינו. "מתברר שכנראה האי היחיד שנפגע קשה הוא ניקובר, שבו כמעט ולא היו תיירים ישראלים. זה ממש מצב מטורף שקשה לעכל אותו, אבל העיקר שארז בריא ושלם. אנחנו מאוד שמחים. ההורים שלי יכולים עכשיו לנשום סוף סוף לרווחה". מחר בבוקר יגיעו כנראה ארז וחבריו לעיר פורט בלייר, כדי ליצור קשר טלפוני ישיר עם בני משפחותיהם.

כץ נמצאת כעת בפורט בלייר, בירת אנדמן, ומשם תיארה בשיחה עם ynet את שאירע: "היתה רעידת אדמה חזקה. הרגשנו אותה. רוב הישראלים נמצאים באי הבלוק, לא באי הראשי שבו נוחתים כשמגיעים לאנדמן. כולנו התעוררנו בגלל רעידת האדמה. אחר כך הגיעו המים, שלא היו גבוהים במיוחד. המים לא הציפו את הגסט האוסים, ואיש לא נפגע. הדבר היחידי שהים גרם הוא קצת לכלוך על החוף.

"לא ידענו מה קורה בחוץ. האי מנותק מתקשורת. קווי הטלפון בו גרועים מאוד. ככל שהזמן עבר, שמענו מההודים שרעידת האדמה היתה בעוד הרבה מקומות, לא רק באנדמן. ואז התחלנו לחשוב שההורים שמעו והם בטח מודאגים. פחדתי קצת, היו אפטר שוקים. זו לא הרגשה בטוחה. אבל הישראלים שם מרגישים בטוחים. הם בטח יגלו כמה דואגים להם רק בהמשך.

"הגיע נציג של השגרירות, הוא אסף שמות. הוא מתכוון להגיע גם להבלוק. אני לא יודעת לאן אמשיך מכאן. נראה לי שאחזור חזרה להודו. בהבלוק, שם נמצאים כמאה ישראלים, אף אחד לא נפגע".

"הם כנראה לא קולטים את מימדי האסון"

גם בבית משפחת טורקניץ' ברמת ישי הפכה תחושת החרדה לאנחת רווחה. הבן אורי (22), המבלה באי הבלוק, כמו ישראלים רבים, כלל לא ידע שמחפשים אחריו ובמשפחתו משערים שגם עתה אינו מבין את גודל האסון שהתרחש באיים. אורי וחבריו שמעו משמועות של ישראלים נוספים כי ייתכן שדואגים להם. הם שלחו נציג לעיר פורט בלייר, שרק ממנה יש תקשורת החוצה.

הנציג, חברם של המטיילים, אוהד מרציאנו, התקשר לאביו, אמר לו שהוא אינו מבין על מה המהומה אבל אישר שהכל בסדר וביקש ממנו שיתקשר לשאר המשפחות של חבריו הנמצאים ברשימה. האב רשם את הפרטים, מיהר להתקשר לחדר המצב במשרד החוץ והם טילפנו לבני המשפחות, ובהם למשפחת טורקניץ' והודיעו כי הכל בסדר.

"פשוט היינו המומים, לא תיארנו לעצמנו שהם מבלים שם ואנחנו כאן אחוזי חרדה. היינו בטוחים שהם יודעים בדיוק על המתרחש", אמרה אחותו של אורי, שירי, "הם כנראה עדיין לא קולטים את מידת ההיסטריה ואת מימדי האסון, רק כשהם ייצאו משם, הם כנראה יבינו". אורי וחבריו בחרו בינתיים להישאר ולבלות באיי אנדמן. בני משפחתו בארץ שחשים הקלה גדולה מאוד מחכים לרגע שישמעו אותו.  

האח האובד נמצא בריא ושלם 

בצהריים קיבלה גם בטי פדידה (35) מקריית ביאליק את ההודעה המשמחת על מציאת אחיה, ניר (22) שנעדר באיי אנדמן. הוא ביקש למסור באמצעות משפחות של חברים שהכל בסדר.

בטי, שלא מצאה את שמו של האח באף אחת מהרשימות של משרד החוץ, יצאה מגדרה מדאגה.  היא מספרת שבכתה ללא הפסקה לאחר שראתה שאחיה לא נמצא בשום רשימה שמשרד החוץ מחזיק בה. היא קיבלה מהורי אחד הישראלים האחרים הודעה שניר נמצא בחיים בעיר פונדיצ'רי.

"התראיינתי לטלוויזיה וכל הראיון רק בכיתי ובכיתי. רגע לפני שהצוות הלך, קיבלתי טלפון שאומר שמצאו אותו. אני מרגישה כאילו ירדה ממני אבן במשקל של 100 טון. אני כבר לא יכולה לחכות לשמוע אותו. כששמעתי, פשוט התחלתי לצחוק ולבכות. אני כל כך שמחה ומאושרת. מצדי, אם הכל בסדר, שימשיך ליהנות ולטייל. העיקר ששלומו טוב. כשראיתי את כל התמונות בטלוויזיה של גופות צפות על המים, כל האפשרויות חלפו בראשי, כמה שלא ניסיתי לחשוב באופן חיובי".

גם שני הוריה של בטי פדידה היו באזור האסון, בחופי תאילנד: "ההורים שלי חולצו בסירה וכנראה שבמהלך החילוץ אמא שלי עפה ממנה, והם הופרדו. נוצר מצב שאמא שלי נשארה בקופיפי, ואבא שלי הגיע לפוקט. כרגע, תודה לאל, שניהם בפוקט, והם הצליחו ליצור קשר", סיפרה ל-ynet.

בטי קיבלה את ההודעה על מציאת אחיה באמצעות שוש רם, אמו של אור, שמטייל עם אשתו באזור איי אנדמן בהודו. שוש סיפרה ל-ynet: "הבן שלי מסר לי את השם של ניר. הוא סיפר שפגש אותו ודי לא התרגש מזה. כנראה שמהמקום שהיו, היתה גישה לאינטרנט. הוא מסר לי את שמו בשיחה במסנג'ר, ואני התקשרתי".

לדבריה, במקום שבנה שהה, כחצי קילומטר מהחוף, לא הרגישו דבר, ולפי מה שבנה סיפר, "גם כשההודים סיפרו לישראלים על האסון, חלקם לא האמינו בהתחלה וחשבו שסיפרו את זה משום שרצו כסף מהתיירים על מנת להסיע אותם משם".