ברוך ג'מילי נפטר בגיל 81

הלילה (ד') הלך לעולמו ברוך ג'מילי, לוחם במלחמת העולם השנייה ובמלחמות ישראל שהונצח בשנת 1974 בשירו של שלמה ארצי "הבלדה על ברוך ג'מילי". 

ג'מילי, שאושפז לפני כחודשיים בבית החולים תל-השומר, נפטר ממחלת הסרטן. הוא היה בן 81  במותו. מסע ההלוויה ייצא בשעה 14:30 מבית הכנסת "מגן דוד" בשכונת מחנה יהודה בפתח-תקווה לכיוון בית העלמין "סגולה" שבעיר. ג'מילי הותיר אחריו חמש בנות ובן. 

ברוך ג'מילי היה איש גבעתי שסופח לחטיבת הפלמ"ח שליוותה בשנת 1948 את השיירות בדרך לירושלים. רבים מלוחמי החטיבה לא שבו ורק שלדי המשאיות השרופות בשער הגיא בואכה ירושלים נותרו להזכיר. בדרך לבירה, על ציר לטרון-ירושלים, צבע ג'מילי בזפת את הכתובת "ברוך ג'מילי, פ"ת, פלמ"ח 1948" על תחנת השאיבה הישנה עליה שמר. הכתובת הפכה למונומנט אנושי שלאורך שנים העלה שאלות רבות על זהותו של הכותב.

בשנת 1974 הונצחה התעלומה בשירם של שלמה ארצי וגידי קורן, "הבלדה לברוך ג'מילי" והפכה לאגדה. "מי היה ברוך ג'מילי? מה עשה ברוך ג'מילי? איפה הוא ברוך ג'מילי?", שר שלמה ארצי את השאלות שהטרידו רבים. השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון הישראלי לשנת תשל"ד שהתקיים בבנייני האומה בירושלים. ימים ספורים לפני הפסטיבל אותר ג'מילי, אז בן 51, על-ידי מפיק האירוע והוזמן להיות נוכח באולם. גם הגששים הנציחו את דמותו במערכון "שיח טבחים".

"קפטן ג'ימי"

ג'מילי נולד ב-1923 בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה להורים ממוצא תימני שהיו בין מייסדי השכונה. הוריו קראו לו על שמו של ברוך קרול, ממייסדי תנועת הפועלים שנרצח על-ידי פורעים ברוסיה. בשנת 1940 הצטרף ג'מילי לשורות "ההגנה" והמשטרה הבריטית ומאוחר יותר בשלהי מלחמת העולם התגייס לבריגדה היהודית, בה שירת תחת פיקודו של חיים לסקוב. הוא זכה לכינוי "קפטן ג'ימי" ועסק בין היתר בהברחת יהודים דרך גבולות מצרים ובפעולות הצלה באירופה שלאחר מלחמת העולם.

במלחמת השחרור הצטרף ג'מילי ל"גבעתי" ושירת כרב סמל מלווה שיירות. הוא נפגע ברגלו באחד הקרבות ופונה מצומת משמר איילון לבית החולים, אך חזר ליחידה זמן קצר לאחר ההתאוששות. לאחר קרבות השחרור חזר לאחת היחידות שהוצבו לשמירה על תחנות השאיבה בשער הגיא ואז מרח בזפת את הכתובת הידועה.

השיר של ארצי בזמנו עורר ויכוח ציבורי גדול על ריסוס כתובת והשחתת אתרים ציבוריים. "כאשר כתב ברוך ג'מילי את שמו בזפת על הקיר, היתה אווירה מיוחדת במינה בקרב הפלמ"חניקים. עכשיו מותר וצריך לבקש לחדול ממנהג זה של לכלוך קירות ואתרי נוי בארץ בכתובות למיניהן ונותר רק לקוות ששירו הבא של שלמה ארצי לא יעודד את הישראלי המלכלך ללכת בעקבות ברוך ג'מילי", כתב בזמנו גדעון אילת במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות.

באחד הראיונות שנתן ג'מילי לאחר שפורסם השיר אמר: "כאב לי שחשבו עלי כך אני באמת לא שייך למשפחת הישראלי המלכלך, להיפך, אין פטריוט גדול ממני". לאחר מבצע קדש השתחרר ג'מילי מהצבא בדרגת רב סרן ועבד במכס. במסגרת שירות מילואים הוא התנדב להוריד שיירות לאופירה לאחר מלחמת ששת הימים ואף החליט לחזור וללבוש את המדים. בשנת 1981 השתחרר מהצבא בדרגת רב סרן כשעל כתפיו הוא עונד 7 עיטורי כבוד. ב-2003 בגיל 80 הוא שב והתנדב לחלוקת ערכות מגן.

בשנת 1984 נמחקה הכתובת הישנה מקיר בית המשאבות בשער הגיא. ג'מילי זעם ואמר: "בטח עשה את זה מישהו שנולד אחרי שזה נכתב ולא מבין מה זה מסמל. רציתי להקים לי יד כיוון שלא ידענו אז מי יחיה ומי ימות. אני אמנם יצאתי שלם מן התופת, אך השם שלי על הקיר היה זכרון לכל מה שהתרחש שם באותה התקופה בדיוק כמו שרידי המשוריינים בצד הדרך". שנתיים מאוחר יותר פנה ג'מילי לבית המשפט בבקשה לחדש את הכתובת הישנה. חברת מקורות האחראית על תחנת השאיבה סרבה ובית המשפט קיבל את הסירוב.