מה לעשות עם הכסף ב-2005?
האם להיכנס לבורסה ובמה להשקיע, איזו דירה לרכוש ואיפה, איזו מכונית לקנות, ומה לעשות עם הכסף בבנק - התחזיות וההמלצות לשנה החדשה
האם להיכנס לבורסה? אפשר, אבל בזהירות
אם אתם עדיין מוציאים אחת לכמה ימים תדפיס חשבון בנק ותוהים מדוע הכסף שלכם לא ממש זז, כנראה לא השקעתם השנה בבורסה. אם אתם רוצים לדעת מה הפסדתם - מדובר במשהו כמו 18%-16%. מדוע? כי המדד החשוב בבורסה, ת"א 25, עלה השנה בכ-20%, ואילו הכסף שלכם בבנק קיבל ריבית של 4%-2%.
אבל עכשיו אתם מרגישים בטוחים. נראה לכם כי הכלכלה התאוששה ואתם רוצים להיכנס למשחק, כלומר להשיג קצת יותר תשואה על הכסף שלכם. ובכן, ראשית, אם אתם רוצים להשקיע חלק מהכסף באפיקים רווחיים יותר, כדאי שתפזרו את הסיכונים. כלומר: אל תשקיעו את כל הכסף בבורסה.
אם יש לכם 100 אלף שקל, אתם יכולים להשקיע בערך 20% בבורסה, 20% באגרות חוב (או מק"מים), 10% במטבעות (דולר או אירו), 10% בחו"ל, ואת היתר להשאיר בפיקדון בבנק, שיהיה בטוח.
אבל גם ההשקעה בבורסה צריכה להיות הגיונית. ראשית, צריך להחליט האם מהמרים על המניות הגדולות (מניות ת"א 25) או משקיעים בחברות הבינוניות (מדד ת"א 75). אפשר גם להשקיע במדד ת"א 100, הכולל את שני הסוגים. יש כאלה המעדיפים את מניות החברות הקטנות ומשקיעים במדד היתר. האנליסטים סבורים כי השנה מדד ת"א 25 כבר עלה מספיק, וכי במהלך 2005 דווקא מדד ת"א 75 הוא זה שייתן את התשואה העדיפה, אבל זה לשיקולכם.
את ההשקעה במניות אפשר לעשות בשלוש שיטות: השקעה במניות ספציפיות (דבר שמחייב מעקב אחרי כל מניה ומניה ומצריך זמן רב), השקעה בקרן נאמנות שמשקיעה עבורכם את הכספים אך גובה דמי ניהול של כ-3%-2.5%, או השקעה בתעודות סל.
היתרון בהשקעה ישירה במניות היא שיחסית העלות אינה גבוהה, כיוון שלא משלמים דמי ניהול, ואפשר לפעמים לעשות בזמן קצר תשואה גבוהה. החיסרון הוא שמשלמים עמלות קנייה ומכירה רבות, ואפשר גם לאבד הרבה תוך זמן קצר.
השקעה בקרן נאמנות היא טובה רק אם הקרן יכולה להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד שבו היא משקיעה את המניות. לרוב זה לא קורה, ואתם עוד נאלצים לשלם דמי ניהול גבוהים.
תעודות הסל הן מכשיר חדש ומעניין. הן מחקות בדיוק את התנהגות המדד, כיוון שהן משקיעות בדיוק במניות שנסחרות בו, לפי חלקן היחסי. הן גובות דמי ניהול נמוכים מאוד, עד 1%, והן סחירות בבורסה כך שניתן לרכוש ולמכור אותן מתי שרוצים במהלך המסחר. עם זאת, הן פחות מגוונות מקרנות הנאמנות.
השנה תוכלו גם להוציא את הכסף שלכם להשקעות בחו"ל ולא לשלם יותר מס על הרווחים. גם את הכסף בחו"ל אפשר להשקיע באמצעות השקעה ישירה, קרנות נאמנות מתאימות או תעודות סל.
מובן שעדיף לעשות את ההשקעות בהדרגה. אולי בכל פעם לשחרר חלק נוסף מהכסף. חשוב להתייעץ עם יועצי ההשקעות המוסמכים בבנקים. חייבים לנדנד להם, וכמובן להתמקח איתם על העמלות השונות, ויש לא מעט כאלה. והכי חשוב: אם מפסידים הרבה - לא חייבים תמיד לברוח, ואם מרוויחים הרבה - אסור להפוך לחמדנים. תשואה ממוצעת של 8%-6% בשנה על הכסף היא תשואה מצוינת.
האם לקנות דירה? בהחלט, אפילו רק להשקעה
האם 2005 היא שנה טובה להשקעה בנדל"ן? התשובה היא חד-משמעית כן. הריבית נמוכה והמחירים בשפל.
מחיר הדירה הממוצע שרוכשים הישראלים הוא 150,000 דולר. למי שמתכנן לקנות דירה מומלץ, כמו תמיד, לא להשתמש בכל ההון העצמי, ומצד שני לממן לפחות 30%-40% מערך הדירה מכספו. נכון, הבנקים מוכנים היום לממן כמעט את מלוא ערך הנכס (לעתים עד 90%-95%), אך מומלץ שלא להתחייב להחזרים העולים על 30% מההכנסות נטו שיש לכם בחודש, כדי שלא להסתבך בקשיי מימון בעתיד.
כשקונים נכס לצורכי השקעה, אומר סוקר מחירי הדירות לוי יצחק, יש לחשוב, בראש ובראשונה, על פוטנציאל ההשכרה שלו: האם המקום טוב, האם הוא מתאים לזוגות צעירים, לאנשים מבוגרים, לעולים ותיירים וכו'.
כדאי לחשוב גם על פוטנציאל המכירה של הנכס, אם תצטרכו מאיזושהי סיבה למכור אותו במהירות. חשוב לבדוק את היצע הדירות להשכרה במקום שבו הוא נמצא. גם אם הדירה סמוכה לאוניברסיטה ומתאימה לסטודנטים, אם באזור מוצעות להשכרה רבות כמותה, לא כדאי לקנות, מחשש שחלק מהזמן היא תעמוד ריקה.
ככל שערך הנכס נמוך יותר, התשואה עליו גבוהה יותר. האם פירוש הדבר שכדאי לרכוש דירה בלוד, למשל? שם מחיר דירה יכול להיות 40,000-30,000 דולר, ושכר הדירה הוא כ-300 דולר לחודש, מה שאומר תשואה של - 12%-10%, ממש חלום. לא בדיוק, כמובן. לוד סובלת מבעיות קשות: אחוז פשיעה גבוה, היצע גדול של דירות וירידה מתמדת במחירי הדירות. ברור, לכן, שהעסקה אינה משתלמת כלל.
בשורה התחתונה, כפי שאמרנו, זה זמן כדאי בהחלט לרכישת דירה, אפילו רק לצורך השקעה. אם אין לכם די כסף לרכוש דירה שמתאימה לצרכים שלכם, שיטה טובה ביותר לזמן הזה, שבו התשואה על ההשקעה גבוהה, היא לקנות דירה יותר קטנה או פחות טובה, להשכיר אותה, ולשכור לעצמכם דירה משופרת באזור לא רחוק.
עורך מחירון הדירות לוי יצחק ריכז עבורנו מספר דוגמאות, על סמך עיסקאות שנעשו באחרונה:
תל-אביב: דירת 2.5 חדרים ברחוב ויצמן, קומה ב', נקנתה לאחרונה ב-220,000 דולר. בעליה משכיר אותה ב-650 דולר לחודש - תשואה של - 5.2%, ושוכר לעצמו דירת 4 חדרים ברחוב בארי, סמוך מאוד לדירה ברחוב ויצמן, ב-850 דולר לחודש. בתוספת 200 דולר בחודש הוא גר בדירה בקומה ד' עם מעלית וחנייה, שערכה כ-375,000 דולר.
רמת-גן: דירת 3 חדרים ברחוב חד נס, בקומה א' עם חנייה רשומה, נקנתה ב-190,000 דולר. בעל הדירה משכיר אותה ב-600 דולר לחודש - תשואה - 4.8%, ושוכר דירת 4 חדרים בשכונת מרום נווה ב-750 דולר. בהפרש של 150 דולר לחודש הוא מתגורר בדירה חדישה שערכה כ-300,000 דולר.
נתניה: דירת 2 חדרים הצופה לים ברחוב ניצה, בבניין עם מעלית, שערכה 180,000 דולר, מושכרת ב-600 דולר לחודש לתושב חוץ. בתוספת של 150 דולר בחודש יכול בעל הדירה הזאת להתגורר בבית צמוד קרקע בנווה פולג, שערכו כ-350,000 דולר.
חיפה: דירת 112 מ"ר בדרך הים, קומה א', נקנתה ב-170,000 דולר, ופוצלה לשתי יחידות. אחרי שפוצלה, מושכרת כל יחידה ב-450 דולר לחודש - סך הכל 900 דולר לחודש. הבעלים שוכר לעצמו דירת גן בת 5 חדרים ברמת אלמוגי, שערכה כ-350,000 דולר, ב-750 דולר לחודש.
איזה אוטו לקנות? יפני, קרוב לוודאי
אם לא יתהפכו היוצרות, נמשיך השנה ככל הנראה לרפד את כיסיהם של יצחק תשובה (בעלי דלק מוטורס, יבואנית מאזדה), ג'ורג' חורש ועזרא דגמי (יבואני טויוטה) ומשפחת חרל"פ (יבואנית יונדאי). אם המגמה תשתנה והאירו ייחלש, צפויה עדנה למכוניות מתוצרת רנו (שגם השנה נאבקה בשיניים לא להעלות מחירים), פיז'ו, פולקסווגן, פורד ופיאט.
בעיקר יפניות: סביר להניח שגם בשנה הבאה לא יהיו הבדלים משמעותיים בתפיסת הצרכן הישראלי, שלפיה מכוניות מבית היוצר היפני הן אמינות יותר ונסחרות טוב יותר בשוק המשומשות מאשר האירופאיות (מה שנכון, בגדול).
אז מי שקונה מכונית חדשה כדי שיוכל למכור אותה בקלות ותוך ירידת ערך מינימלית - ימשיך להיות צרכן של היפניות, ובעיקר מאזדה 3, טויוטה קורולה והונדה סיוויק בקבוצת העממיות, ויאריס בקבוצת הסופר-מיני. לקבוצה הזו הצליחו להסתנן שני דגמים נוספים - הגטס של יונדאי, שכבשה את השוק בזכות המחיר (בעיקר לציי רכב), והפיז'ו 206, שהפכה לאהובת הישראלים. אליה מצטרפת עכשיו גם האוויאו של שברולט, מבית היוצר של דייהו.
יוצאים לשטח: סביר להניח שסגמנט רכבי הפנאי-שטח, מה שאנו קוראים ג'יפונים, ימשיך להתחזק, עם שחקנים נוספים. כבר בשלהי 2004 מסתמן כוכב חדש: הטוסון של יונדאי. זהו ג'יפון שרירי שנמכר במחיר של רכב מנהלים זול - בין 173 ל-185 אלף שקל בגירסת הבנזין ו-190-178 אלף בגרסת הדיזל. אליו יצטרף בקרוב ככל הנראה הספורטז' של קאיה.
המהפכה מתעכבת: "מכוניות ירוקות" יותר ופחות מזהמות - המונעות בגז או בחשמל - לא יהפכו עדיין בשנה הקרובה לטרנד. ייתכן שפה ושם יצוצו כמה, אבל אם נראה יותר מכמה עשרות עולות לכביש, זו תהיה הפתעה לטובה.
יותר ליסינג תפעולי: מגמה שכנראה תתחזק. יותר ויותר ציי רכב יוותרו על רכישת מכוניות ויעדיפו ליסינג. שווי ההטבה שייזקף לטובת העובדים שיקבלו את המכוניות יעלה ב-400 שקל לחודש, ופירוש הדבר עוד כ-200 שקל למס הכנסה, אך זה לא ישנה את התמונה - ענף הליסינג ילך ויתחזק ויחדור גם לשוק הצרכנים הפרטיים. כבר כיום כמחצית מכירות הרכב החדש הן לחברות השכרה וליסינג, והנתח הזה יגדל.
משומשות בדשדוש: בשוק המשומשות קשה לראות באופק התאוששות, בין היתר בגלל הכמות הגדולה של רכבי ליסינג שייפלטו לשוק בשנים הקרובות - כ-20 אלף לשנה - וימשיכו למשוך אותו כלפי מטה. עם זאת, צפויה להתחזק המגמה של רכישת מכוניות משומשות ממרכזי מכירות מסודרים, בעיקר של טרייד אין, שם מקבלים את המכונית עם אחריות, ולמי שאינו קטן אמונה - גם עם תוצאות בדיקה.
מסחריות עם מע"מ: למי שמתכוון לרכוש מכונית מסחרית, כדאי למהר ולעשות זאת, כל עוד תוכלו לקזז את המע"מ בעת הרכישה. לאוצר יש כוונות רעות לגביכם: בחוק התקציב חבוי לו סעיף המבטל את ההכרה במע"מ לכל סוגי הרכב המסחרי - לא רק טנדרונים קלים דוגמת ברלינגו, קנגו ודומיהם, אלא גם לטנדרים אמיתיים דוגמת הדי-מאקס של איסוזו, הטויוטה היילקס והמאגנום של מיצובישי. כנראה שכבר לקראת מרץ-אפריל 2004 לא תוכלו יותר לקזז את המע"מ.
דיזל כמו בנזין: במסגרת התוכניות השטניות של האוצר יש גם כוונה להעלות את המיסוי על הסולר עד כדי השוואתו לזה המוטל על בנזין. התוצאה תהיה שמחירי שני סוגי הדלקים ישתוו. כבר בתחילת השבוע הבא יועלה הבלו על הסולר ב-10 אגורות, מ-58 אגורות לליטר ל-68 אגורות לליטר, ולפי התוכניות הוא יושווה לבלו המוטל על בנזין (2.2 שקל לליטר) עד שנת 2009.
במקביל, תוספת אגרת הרישוי על רכבי דיזל תושווה לרכב פרטי ולרכב מסחרי. זוהי בשורה לבעלי מכוניות הדיזל הפרטיות, שתוספת האגרה שישלמו תפחת מ-2,323 שקלים לכ-1,800 שקל. בעלי המסחריות, לעומת זאת, "יאכלו אותה": תוספת האגרה שלהם תעלה מ-1,273 שקלים לכ-1,800 שקל, מה שיהפוך את שוק רכב הדיזל המסחרי להרבה פחות כדאי לעומת רכבי הבנזין. הכוונה היא בסופו של דבר, כאשר שיעורי הבלו יושוו, לבטל לגמרי את תוספת האגרה, ולהשוות את אגרת הרישוי של רכב דיזל לזו של רכב בנזין.
איזו הלוואה לקחת? תלוי ביכולת ההחזר שלכם
אתם צריכים 50 אלף שקל - איזו הלוואה תיקחו? השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא מהו גובה ההחזר החודשי שתוכלו לעמוד בו. זה יקבע את אורך ההלוואה שתיקחו. היתרון של הלוואה המוחזרת בתקופה קצרה הוא ריבית נמוכה יותר. לעומת זאת, בעיקרון, בהלוואה ארוכה יותר אתם מחזירים סכומים קטנים יותר מדי חודש. לכן התשובה מתחלקת לשתי קטגוריות - הלוואות לטווח קצר (שנה-שנתיים, למי שיכול לעמוד בהחזרים גבוהים יותר או שמלכתחילה צריך הלוואה לזמן קצר בלבד) ולטווח ארוך (חמש שנים, למי שמעוניין בהחזרים נמוכים יותר).
הלוואה לטווח קצר: בהנחה שאתם צריכים הלוואה של 50 אלף שקל, אם אתם יכולים לעמוד בהחזר חודשי של מעל 2,000 שקל, קחו הלוואה לטווח קצר - בין שנה לשנתיים. הלוואה לטווח קצר עדיף לקחת צמודה לריבית הפריים, שהיא ריבית החובה הבסיסית במשק. הסיבות: ריבית הפריים עומדת כיום בשפל של כל הזמנים, 5.2% לשנה, וצפויה להישאר נמוכה. כלכלנים מעריכים שהיא עשויה להתחיל לעלות בסיום שנת 2005. גם בהנחה שזה יקרה, בתקופה הרלבנטית להלוואה שלכם היא תעלה בכ-1% בלבד ועדיין תישאר ברמה נמוכה.
אתם יכולים היום לקבל הלוואה במסלול זה לתקופה כזו בריבית שבין פריים + 1% לפריים + 3% לשנה, כלומר בין 6.2% ל-8.2% לשנה. לעתים תוכלו להשיג הלוואה אפילו זולה יותר. הלוואות צמודות למדד לטווח קצר, לעומת זאת, ניתנות היום בריבית של 7.5%-5% לשנה, וההנחה היא שהאינפלציה בשנה-שנתיים הקרובות תהיה סביב 2% לשנה. כלומר, יהיה זול יותר, כנראה, לקחת הלוואה צמודת פריים.
יתרון נוסף בהלוואה צמודה לפריים הוא שניתן לפרוע אותה ללא קנס (אם כי יש שונות בין מסלולים שונים, וכדאי לבדוק את הנושא לפני נטילת ההלוואה).
הלוואה לטווח ארוך: אם אתם מתקשים לעמוד בהחזרים חודשיים כה גבוהים, ולכן זקוקים להלוואה לטווח ארוך - חמש שנים, למשל - ההמלצה שלנו היא הלוואה צמודה למדד. הסיבה: הריביות על הלוואות צמודות מדד נמצאות היום ברמה נמוכה וניתן כאמור לקבל הלוואה לחמש שנים בריבית שסביב 7.5%-5% לשנה. גם האינפלציה, כאמור, תהיה בשנים הבאות סביב 2% ואולי אף פחות. לכן לתקופה ארוכה כדאי להבטיח לעצמכם את הריבית הנמוכה, ולא להיות חשופים לאפשרות של עלייתה (במסלול צמוד פריים). סיבה נוספת היא שגם השכר שלכם צמוד (אם כי באופן חלקי) לעליית המדד במשק.
בכל מקרה, אם לוקחים הלוואה, לא משנה מאיזה סוג, כדאי לעשות את כל הבירורים עם הסניף ואת ההלוואה לקחת באחד הערוצים הישירים - טלפון או אינטרנט - שכן הבנקים נותנים הנחה בריבית בערוצים האלה.
איזה חיסכון לפתוח? קופת גמל או קרן נאמנות
גם אחרי העליות הגדולות שהיו בבורסה במהלך שנת 2004, ההמלצה שלנו למי שמעוניין לחסוך כסף לטווח ארוך היא עדיין: לחסוך חלק מהסכום העומד לרשותכם לחיסכון - 30%-20% או קצת יותר - במניות. כדאי שיהיה מרכיב מנייתי בחיסכון, כי לאורך זמן, כך מוכיחה ההיסטוריה, השקעה במניות נותנת את התשואה הגבוהה ביותר, וכיום, כאשר הריביות על חיסכון סולידי נמצאות בשפל, הפער בינן לבין השקעה במניות גדל עוד יותר לטובת המניות. עם זאת, מובן שאיננו ממליצים לקפוץ ראש לשוק המניות, אלא, כאמור, לעשות זאת רק בחלק מהחיסכון.
לרוב הציבור אין סכומי כסף גדולים פנויים לחיסכון, אלא הפקדות חודשיות קטנות. לכן נסקור ראשית את האפשרויות לחסוך לטווח ארוך בהפקדות חודשיות, כולל אפשרויות עם חשיפה לשוק המניות - חיסכון בקופות גמל ובקרנות נאמנות.
אז נניח שהחלטתם להתחיל לחסוך, לתקופה של 15 שנה, עבור הילדים או עבור עצמכם, ואתם מקציבים לכך כמה מאות שקלים בהפקדה חודשית בהוראת קבע. אלה האפשרויות שלכם:
תוכנית חיסכון צמודה למדד: זה אפיק לא כדאי, שכן הריביות היום על חיסכון בהפקדה חודשית נמצאות בשפל - סביב 2% לשנה.
תוכנית חיסכון צמודה לדולר: גם זה לא כדאי. לאורך שנים הדולר לא נתן תמורה הולמת למשקיע הישראלי, ובנוסף יש לתוכנית כזו עלויות.
חיסכון חודשי צמוד לפריים (הריבית הבסיסית במשק): שוב לא כדאי, שכן הפריים בשפל והריביות נמוכות. אמנם הריבית עשויה לעלות, אבל זה עדיין לא מומלץ.
הוראת קבע לרכישת קופת גמל: קופות גמל מחזיקות כ-20% מנכסיהן במניות, וישנן קופות שמחזיקות שיעורים גבוהים יותר. אם אתם לא ממצים את הטבות המס המגיעות לכם מהמדינה, זו החלופה המומלצת ביותר. היתרונות: תוספת תשואה של כ-3% בשנה ויותר רק מעצם מיצוי הטבות המס, חשיפה לשוק המניות (העולה), ואפשרות לבחור מסלול מבין מאות הקופות הקיימות. יתרון נוסף: לא משלמים דמי משמרת ניירות ערך (ראו סעיף קרנות נאמנות), ודמי הניהול נמוכים. החיסרון: ההשקעה לא נזילה, וסגורה לשנים ארוכות.
הוראת קבע לרכישת קרן נאמנות: היתרונות של האפיק הזה הם: גמישות בהשקעות (לעומת קופת גמל למשל), דמי הניהול אמנם מעט גבוהים מקופת גמל אך עדיין סבירים, וההשקעה נזילה (כלומר: לא סגורה לשנים ארוכות). יתרון נוסף: ניהול מקצועי של כספכם. מבין קרנות הנאמנות כדאי לשקול השקעה בקרנות אינדקס - המחקות בהשקעתן אינדקסים שונים כמו מדד המניות של החברות הגדולות (מדד מעו"ף) או אינדקסים בחו"ל. בקרנות אלה דמי הניהול נמוכים עוד יותר.
החיסרון של השקעה בקרנות נאמנות הוא שבחיסכון בסכומים קטנים העלויות גבוהות - יש תשלום מינימלי של כ-26 שקל לרבעון עבור דמי משמרת ניירות ערך. אפשר להתמקח ולהפחית את הסכום למחצית. למי שכבר יש השקעה בקרנות נאמנות או מניות בתיק ההשקעות, החיסרון הזה נעלם.
עד כאן דיברנו על חיסכון בהפקדה חודשית. אם כבר יש לכם ביד סכום כסף נאה, נאמר כ-100 אלף שקל, ואתם רוצים לסגור אותו לטווח ארוך, ההמלצה היא שוב להשקיע חלק (20%-30%) באפיק מנייתי. בהנחה כי אינכם מומחים בשוק ההון, כדאי להשקיע דרך קרנות אינדקס וקרנות נאמנות.
אפשר גם לתת את הכסף למנהל תיקים. חלק נוסף מסכום החיסכון כדאי לסגור בתוכנית חיסכון צמודת מדד לטווח ארוך בריבית קבועה (בסכומים של כ-5,000 שקל, למשל, אפשר היום לקבל תוכנית חיסכון לטווח ארוך בריבית קבועה מובטחת של כ-4.6% לשנה). אפשר להקציב חלק קטן נוסף להשקעה במט"ח (להשקיע במספר מטבעות, ולא להיצמד לדולר), חלק נוסף מהכסף כדאי לשים בקרן נאמנות שקלית - קרן שמשקיעה בשקלים, גובה דמי ניהול נמוכים ומאפשרת ליהנות מרווח אם הריבית במשק תעלה.
השתתפו בכתיבת הכתבה: שלומי שפר, עופר פטרסבורג, בני ברק ודורית בר
לפנייה לכתב/ת 
להיכנס לבורסה בזהירות. צילום: רויטרס
צילום: רויטרס
כדאי לקנות דירה. צילום: גדי קבלו
צילום: גדי קבלו
מומלצים
