"ישראל לוחצת לשיכון הפליטים בלבנון וירדן במגורי קבע"
מקור דיפלומטי אירופי אמר לעיתון "אל ווטן" שלאחר מות ערפאת החלה ישראל להפעיל לחץ מחודש על האיחוד האירופי והאו"ם להעביר מאות מיליוני דולר כדי לפתור את בעיית הפליטים באמצעות בניית מבני קבע ושיכונם במחנות הפליטים בירדן, סוריה ולבנון. לדברי המקור, דווקא היתה "גמישות ירדנית יחסית" בנוגע להצעה
האם ישראל מפעילה לחץ בינלאומי ליישוב הפליטים הפלסטינים במגורי קבע בירדן, סוריה ולבנון? לפי העיתון הסעודי "אל ווטן", התשובה חיובית.
מקור דיפלומטי אירופי אמר לעיתון כי ראש הממשלה, אריאל שרון, עושה נסיונות שונים כדי "להרחיק את האיחוד האירופי מתהליך השלום או מכל שיחות עתידיות".
לדברי המקור, הסיבה לכך איננה סירובו של האיחוד האירופי להכליל את ארגון חיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור, אלא דווקא סירובן של מרבית מדינות האיחוד האירופי לתמוך בתוכניתה של ישראל לפתור את בעיית הפליטים באמצעות בניית מבני קבע ושיכונם במחנות הפליטים בירדן, סוריה ולבנון.
אותו מקור הוסיף כי התוכנית תובעת מהמדינות שמסייעות לרשות הפלסטינית, ובראשם האיחוד האירופי והבנק העולמי, להפנות תקציבים לסייע בבניית שיכוני הקבע לפליטים ולמשפחותיהם וזאת במקום המחנות הזמניים בהם הם חיים כיום. זאת, בנוסף להעברת מקצת הפליטים הנמצאים במחנות הפליטים למגורי קבע בתוך המדינות השכנות, לשלבם בחיי החברה הערביים ולספק להם את השירותים הנחוצים "ובכך לנטרל את הסיבות לתלונות שלהם כלפי מגוריהם הזמניים במחנות הפליטים".
"להעביר את כספי אונר"א לשיכון הפליטים"
לפי הדיווח, משרד החוץ של ישראל נערך למהלך דיפלומטי בקרב מדינות ערב ומדינות אירופה כדי להפעיל לחצים ולזכות בתמיכה בתוכנית הזאת.
בהקשר זה ציין אותו מקור כי מספר הפליטים ממלחמת העצמאות נאמד בכ-650 אלף איש, בנוסף למיליונים של בניהם וצאצאיהם, בהם 1.3 מיליון פליטים שעודם מפוזרים ב-59 מחנות בגדה המערבית, ברצועת עזה, ובמספר מדינות השוכנות לצד ישראל כמו סוריה, ירדן ולבנון.
אותם מחנות הפכו ברבות הימים לשכונות הכוללות את העניים והחולים של החברה הפלסטינית הזוכים לסיועה של סוכנות האו"ם למען הפליטים, אונר"א. לדבריו, כחלק מהמהלך הכולל, לוחצת ישראל בתקיפות להשתמש בתוספת התקציב שניתנה לאונר"א לשנת 2005 הנאמדת ב-339 מיליון דולר ולהסב אותם להקמת שיכוני הקבע בהם יחיו הפליטים.
אותו מקור דיפלומטי הודה שאין מדובר בתוכנית חדשה, אלא כזאת שכבר הועלתה על ידי שר השיכון לשעבר, נתן שרנסקי. אותה הצעה נתקלה בשעתו בסירוב, במיוחד מצד מדינות האיחוד האירופי ומדינות המערב ובראשן קנדה - מדינות שתמכו בעמדתו של יאסר ערפאת והתעקשו שלא לגעת במחנות הפליטים אלא רק אחרי ההכרזה על הקמת מדינה פלסטינית. זאת, משום ששיכון הפליטים במגורי קבע, פירושו יצירת מציאות חדשה בשבילם שלא תאפשר להחזירם אחר כך "למולדתם המקורית".
"גמישות ירדנית" בסוגיית הפליטים
אולם, כאמור, המציאות השתנתה ובינתיים הלך ערפאת לעולמו. בשל כך, אמר המקור, שבה ישראל והעלתה את התוכנית אחרי מותו של ערפאת שהתנגד לכך נחרצות. בנוסף, המשיך המקור, ישראל האשימה את האיחוד האירופי בכך שנטה לטובת העמדת הפלסטינית בסוגיה זו, מכיוון שסוגיית הפליטים היא אחת מסוגיית היסוד הבעייתיות והסבוכות ביותר, ואשר עלולה למוטט משא ומתן עתידי לשלום.
ומה עם המדינות המדוברות? סוריה ולבנון, כך טוען מקור, הביעו עמדה נחרצת נגד התוכנית של ישראל, אולם אותה תוכנית דווקא זכתה ל"גמישות יחסית" בצד הירדני. למרות זאת, כל שלוש המדינות חוששות לשכן את הפליטים בשטחן באורח קבע בשל הניסיון המר שהיה ללבנון בשטחה עם הפליטים.
לפנייה לכתב/ת 
