בעקבות ל"ה לוחמים

"ראה, הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה 

פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים. 

כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר.

ראה, לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה

לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענוגים ודמומים

לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער".

השורות המרטיטות האלו, הפותחות את השיר שכתב חיים גורי לילה אחרי נפילת 35 לוחמי הפלמ"ח והחי"ש (חיל שדה) ב-16 בינואר 1948, בדרכם להושיט סיוע ליישובי גוש עציון, מנציחים סיפור טראגי שהפך למיתוס של נחישות ומסירות ולאחד מביטויי המופת הבולטים ביותר בתש"ח ובתולדות ישראל החדשה בכלל.

מחלקה שלמה, ל"ה לוחמים, נמחתה ביום אחד. אי הוודאות לגבי מהלך האירועים, חוסר הידיעה באשר לזירת ההתרחשות המדויקת, הסיפור שכנראה לא היה על רועה צאן שהסגיר את החבורה, וכן שירו המופלא של חיים גורי שהוקדש למפקד דני מס ולחבריו - כל אלה העצימו עם השנים את המיתוס. 

סיפור הל"ה מתחיל בקרב קשה בגוש עציון, בו לא היו מעורבים כלל, ב-13 בינואר 1948. הנהיג אותו מהצד הערבי עבדול קאדר אל חוסייני, שהציב לעצמו מטרה: לכבוש יעד יהודי בארץ ישראל. הוא הלך על המקום החלש ביותר - שני יישובים צעירים בגוש עציון, עין צורים ורבדים. נצחון בעימות היה אמור להקנות לערבים מפנה אסטרטגי.

מאות רבות של ערבים נושאי נשק הגיעו מבית לחם, ירושלים ואפילו מבאר שבע. עם בוקר החלה המיתקפה. מ"מ צעיר בשם אריה טפר עשה איגוף והסתער על הכוח התוקף, שנמלט לבסוף תוך שהוא מותיר אחריו יותר מ-100 הרוגים. בתום הקרב אזל מלאי התחמושת בגוש.

אפילו בקפיטריה של האוניברסיטה העברית רחשה השמועה: יש משימה

 בגוש! התגייסו לעניין ארבעים אנשי פלמ"ח וחי"ש, חלקם מבוגרים יחסית, מילואימניקים במושגים שלנו. על החבורה פיקד דני מס, סמ"גד בפלמ"ח.

הלוחמים יצאו למבצע ב-1 לפנות בוקר ב-14 בחודש, דרך עין כרם, אבל חזרו די מהר על עקבותיהם בשל יריות שנשמעו בדרך וחשש להתגלות. התקבלה החלטה לצאת למחרת בערב, מהמושבה המבודדת הרטוב. 

ארבעים הלוחמים ירדו להרטוב ב-15 בינואר, כשנשקם מוסתר בדפנות המשוריינים. כשהתברר ששניים מתוכם שכחו את נשק במשוריינים שהספיקו בינתיים לצאת מהרטוב, אסר עליהם דני מס לצאת עם המחלקה.

ב-23:05, אחרי מנוחה ותדרוך אחרון, יצאו 38 לוחמים עמוסים בתחמושת ובאספקה רפואית בדרכם לגוש עציון - דרך ממנה לא שבו. המטרה היתה לעבור את הכפרים צוריף וג'בע, שלמרגלות כפר עציון, לפני עלות השחר.

57 שנה אחרי מאורעות הלילה ההוא והיום שאחריו, באור יום ועל ארבעה גלגלים - יצאנו בעקבותיהם.

הלילה האחרון בחייהם

הרטוב היא היום מושב נחם, על כביש 38 שמקשר בין צומת שמשון לבית שמש. אין כאן כמעט שרידים למושבה שהוקמה בשלהי המאה ה-19, בימי העלייה הראשונה. היום זוכרים אותה בעיקר כבסיס היציאה של הל"ה. מי שבכל זאת רוצה להתרפק קצת על ההיסטוריה שיחפש את בית בן-ציון ורג'ינה לוי, שנבנה בתחילת המאה ה-20 והיום משמש כמוזיאון המושבה. בצד המבנה היפה והמשומר יש יד זיכרון למייסדי הרטוב.

ביציאה ממושב נחם חורשת אורנים קטנה ובה שלט ומפת מסלול של נתיב הל"ה. אנחנו מתחקים אחר המסלול של הל"ה בסיועו של ירון רוזנטל, מנהל בית-ספר שדה גוש עציון, צעיר דתי, בוגר סיירת ואיש כפר עציון. מדי שנה, לקראת אמצע ינואר, מארגן רוזנטל סיורים בתוואי ההליכה של הלוחמים - מהרטוב לגבעת הקרב עליה נפלו שדודים.

אנחנו חולפים על פני בניין המשטרה המנדטורי, שהזרקור שלו אילץ את החבורה לצעוד במשנה זהירות. תצפית מתל בית שמש חושפת את נחל שורק, בו צעדו ה-38, הל"ח עדיין, לפני ששברו דרומה ומזרחה לעבר נחל זנוח. פחות או יותר באזור מושב ישעי של היום, נקע ישראל גפני את הרגל, אבל המשיך הלאה.

אנחנו עוצרים עכשיו בעינות דקלים, סביבן עצרה כנראה המחלקה להפסקת שתייה (היום יש כאן חניון יום), ממשיכים קצת דרומה על כביש 38 ופונים מזרחה לעבר רמת בית שמש, שבגבולה עובר נחל זנוח. בכביש 3855 אנחנו מצפינים לעבר מושב זנוח.

פחות או יותר בצומת הכניסה למושב, לא רחוק משלט ה"ברוכים הבאים",

 היתה נקודת הפרידה מישראל גפני נקוע הרגל וממשה חזן ואורי גביש, שסייעו לו לחזור להרטוב. הדיווח של השלושה על הפרידה היא העדות האחרונה על הל"ה בעודם חיים.

35 הלוחמים עלו במעלה נחל זנוח, חצו את נחל עציונה ונבלעו בנחל גדור, העולה לעבר גוש עציון. אנחנו משתדלים לנסוע במקביל אליהם: מדרימים בכביש 3855, פוגשים את כביש 375 ופונים מערבה (ימינה) לצומת עציונה, מדרימים ופונים מזרחה (שמאלה) בנווה מיכאל לכביש 367, שלמרגלותיו עובר הגדור.

במהלך הנסיעה מזרחה לעבר גוש עציון, כשבדמיוננו 35 בחורים שצועדים עכשיו לא רחוק מאיתנו במעלה ערוץ נחל גדור - עוברים מחסום על הקו הירוק. 10 מטר משם יש נקודת תצפית צובטת לב לעבר גבעת הקרב עליה נהרגו הלוחמים. מבט דרומה לוכד את הכפר הערבי צוריף, אותו ביקשו הל"ה לעקוף בחשאי, עדיין בחשיכה, בדרכם לגוש.

מה קרה בדיוק ליד צוריף? באיזו נקודה הם נחשפו? מי חשף אותם? למה הם הגיעו לאזור הזה באור יום? איפה התנהל הקרב חוץ מאשר על הגבעה? האם לא היה נכון יותר לצאת מהרטוב הרבה לפני 23:05? חלק מהשאלות עדיין פתוחות גם היום.

הנה מוטלות גופותיהם

דני מס, המפקד, החליט לחתוך צפונה, לחצות את נחל עציונה, למצוא מסתור ואולי להמשיך לעת ערב לעבר הגוש. כשהערבים פתחו באש מאסיבית לעבר הלוחמים, היו הל"ה כנראה על כתפי הגבעה שנודעה לימים כ"גבעת הקרב".

אנחנו מבחינים מהכביש בגבעה קירחת, שבעלי עיניים טובות יבחינו בראשה באנדרטה קטנה. ירון רוזנטל מדהים אותנו: "עד מלחמת ששת הימים אף אחד לא ידע שהגבעה שעליה נערך הקרב האחרון של הל"ה היתה כל הזמן בשליטת ישראל".

סוף דבר: הל"ה התבצרו להגנה הקפית. הלוחמים הערבים, מתוסכלים מהמכה שחטפו בגוש שלושה ימים קודם לכן, נהרו לכאן בהמוניהם. אחרון המתבצרים שנותר בחיים זרק רימון (ואחר כך אבן) לפני שנורה. ב-16 בינואר, ב-4 אחה"צ, הסתיים הקרב.

מפקד המשטרה הבריטי של הר חברון, היימיש דוגין, נזעק למקום ומצא את החללים. הוא מצא גם 81 מכתבים שכתבו אנשי הל"ה, אבל לאלה אין זכר היום.

הל"ה נטמנו בבית קברות מאולתר למרגלות כפר עציון. בעקבות הסכם שביתת הנשק עם ירדן, הועברו עצמותיהם, בשלהי 1949, לבית הקברות בהר הרצל. 

מהתצפית על גבעת הקרב מומלץ להמשיך לכפר עציון ולחזות, באתר ההנצחה במקום, במופע אורקולי (30 דקות) שמספר את סיפור הגוש (טל' 9935160 02, לא בשבת). תמצאו כאן גם מוזיאון ובסמוך נמצא בית-ספר שדה כפר עציון.

האלון הבודד, שסימל את הכמיהה לשוב לגוש עציון בשנים שלפני 1967, נמצא ליד אלון שבות. שווה לעלות על גג המתנ"ס הסמוך ולגלות את אחת התצפיות המדהימות בארץ. ואם אתם עם ילדים, חוות "ארץ האיילים" (מגיעים דרך החורש מול הכניסה לכפר עציון) היא המקום לסיים בו את הטיול. בחי-בר הקטן הזה בעלי חיים שונים, קפה ומסעדה, ולהרפתקנים מצפה האומגה הארוכה בארץ - 400 מטר! (טל' 5709760 02, לא בשבת).

מפגשים עם לוחמים

• כמדי שנה מארגן בית-ספר שדה כפר עציון מסע בנתיב הל"ה - מהרטוב לגבעת הקרב. הפעם מתוכננים שני סיורי יום רכובים, שיעצרו לתצפיות לאורך המסלול הטראגי וישלבו טיפוס לגבעת הקרב, וכן טיול רגלי לילי, למיטיבי לכת, באורך 21 ק"מ. טיולי היום (המשתתפים מגיעים ברכבים פרטיים): יום שישי, 7 ו-14 בינואר. מפגש בצומת שמשון בשעה 09:15. מחיר: 20 שקלים למבוגר, 15 לילד. המסע הלילי: מתחיל בחמישי בערב, 13 בינואר, ומסתיים למחרת על גבעת הקרב. מחיר: 40 שקלים למבוגר, 30 לילד. פרטים נוספים על הטיולים והרשמה: בית ספר שדה כפר עציון, טל' 9935133 02.
  

• במלאת 57 שנה לנפילת מחלקת הל"ה יתקיים בחדר האוכל של קיבוץ כפר-עציון ערב עיון תחת הכותרת "ממצאי מחקר חדשים בפרשת הל"ה". המרצה, יוחנן בן יעקב, יציג מידע מפתיע על מיקום גבעת הקרב, ידבר על מקורות הסיפור אודות המפגש של המחלקה עם הרועה הערבי ויתהה אם נלקח בחשבון מידע מודיעיני שהיה בידי המפקדים בעת שתוכננו מסלולי ההליכה. ליווי מוסיקלי של להקת הכפר. מוצ"ש, 15 בינואר, 21:00, 10 שקלים לאדם. פרטים נוספים: בית ספר שדה כפר עציון, טל' 9935133 02.