שרון למען העברית: תפסיקו עם "יאללה ביי"
ראש הממשלה נחלץ להגנת השפה העברית בדיון בכנסת ואמר: יש את המלה היפהפיה שלום, אז למה צריך את ייצור הכלאיים "יאללה ביי"? הוא קרא גם לחברות YES ו-HOT לעברת את שמותיהן. בדיון בוועדת החינוך אמר נציג האקדמיה ללשון: "המורים לא יודעים בעצמם עברית, והתלמידים חוזרים אחריהם עם שגיאות"
שרון בעד השלום: "אינני מבין כיצד נוצר יצור הכלאיים בעברית "יאללה ביי", במקום המלה היפהפיה "שלום". כך אמר היום (ג') ראש הממשלה בכנסת בדיון לרגל יום השפה העברית.
שרון קרא גם לחברות הכבלים והלוויין לעברת את שמותיהן. "אינני מבין למשל מדוע רשתות שידור ישראליות צריכות לתייג את עצמן בשמות לועזיים חסרי הוד והדר, כ-HOT ו-YES".
בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת תקף ד"ר חיים כהן, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב וחבר באקדמיה ללשון עברית, את רמת המורים ללשון, עברית והבעה.
כהן אמר כי איננו מודאג מזילות השפה העברית, מאחר והיא שפה עממית ופופולרית, ו"זה בסדר", אולם הוסיף כי הוא כן מודאג ממה שמלמדים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. "מי שאמור להנחיל את השפה לא יודע בעצמו ללמד. התלמידים חוזרים אחרי דברי מוריהם עם שגיאות". כהן קרא למשרד החינוך לשפר את רמת המורים במערכת.
ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל) אמרה בדיון ש"המורים מקפידים אמנם על השפה אך צריך ללמד אותם מתודיקה, שהתלמידים יאהבו את השפה".
יו"ר הוועדה, ח"כ מלי פולישוק בלוך (שינוי), קבלה על כך שאמצעי התקשורת וגופים מסחרים בוחרים מראש שמות וסיסמאות לועזיים. היא הוסיפה: "אני מודאגת שבגלל הגלובליזציה והשימוש באינטרנט מיטשטשים הגבולות בין מדינות ושפות והשימוש באנגלית, השפה הבינלאומית, תגבר ותרדד את השפה העברית".
"מתעלמים מהעולים שעושים שגיאות"
ח"כ מרינה סולודקין (ליכוד) התרעמה על ההתעלמות מהעולים. "אני מדברת בשם אלה שיש להם מבטא זר ועושים שגיאות בשפה בכל משפט. המדינה מתעלמת ממיליון איש עולים חדשים מרוסיה שיש להם בעיות בשפה. זה הפסד של העולים ושל המדינה. אחרי שמונה שנים של לחץ פוליטי הצלחתי שתהיה חצי שעה בטלוויזיה ללימוד עברית. במדינה קולטת עליה כשלנו יש צורך בערוץ טלוויזיה מלא ללימוד העברית".
ד"ר נילי לוי, מפקחת ראשית לספרות במשרד החינוך, אמרה ש"תלמידים היום הקוראים אפילו ספרות עברית מאוחרת – עמיחי, גורי, מתקשים להבין בשל היעדר שליטה בארון הספרים היהודי. המשרד החליט להיות פחות ליברלי וללמד יותר ספרות ימי הביניים, ביאליק, טשרניחובסקי, אלתרמן, זך ועוד". לדבריה, המשרד יוזם שתי תוכניות: "מפגש תלמידים עם סופרים, ותחרות לכתיבת סיפורים".
"יכולת ההבעה בכתב - רדודה"
הוועדה הודיעה כי היא אינה מרוצה מתוצאות מבחני הבנת הנקרא ומיכולת רדודה בהבעה בכתב של תלמידים. "הוועדה שמעה גם בדאגה על התרחקותם של בני הנוער ממקורות השפה העברית ומספרות עברית שהייתה נחלת העם היהודי בדורות עברו ועל הירידה בקשר עם לשון התרבות העברית. יש לשמור על רצף הלימוד של השפה והתרבות העברית מהגיל הרך ועד לסיום התיכון".
חברי הוועדה החליטו לדרוש "הפניית משאבים ללימוד השפה העברית לקהילת העולים שהגיעו לישראל בעשורים האחרונים ובמיוחד באמצעות הטלוויזיה המהווה את האמצעי בעל ההשפעה הרבה ביותר על כל גיל".
עוד פנתה הוועדה "לטכניון ולאוניברסיטאות לתגבר את הסיוע ללימוד עברית במיוחד לסטודנטים". למשרד החינוך קראה הוועדה להקים ועדה מקצועית של אנשי לשון וספרות ובשיתוף האקדמיה ונציגי התקשורת, כדי להכין "עבודה מסודרת ומובנית" להקניית השפה העברית ולקידום התרבות העברית".
לפנייה לכתב/ת 
