כל הדרכים להלבנת שיניים: מה יעיל ולמה לצפות?

אם אתם מתפתים להלבין את השיניים רק מפני שזה נראה מדהים אצל הדוגמנים שבפרסומת - חבל לכם על המאמץ, הכסף והזמן. שיניים לבנות כאלה תוכלו לרכוש רק באמצעות עיבוד מחשב, ריטוש או כתרי חרסינה. אפשר להלבין את השיניים באמצעים מלאכותיים, אבל הן לעולם לא יהיו צחורות כשלג.

השוק הדנטלי מציע מגוון שיטות שמבטיחות להסיר כתמי קפה, סיגריות ויין ולהפוך את החיוך שלנו לבוהק יותר. חלק מהשיטות יעילות, אחרות פחות. רופאי השיניים מעדיפים להיות זהירים ולהחליף את המילה 'הלבנה' ב'הבהרה', אך גם הם מבהירים שהלבנה בלייזר ובאמצעים ביתיים מסוימים מעניקה תוצאות נפלאות ולא מסוכנת.

"כשמדברים על הלבנה, מדברים על שינוי הצבע הפנימי של השן בשתיים-שלוש דרגות צבע", מסביר ד"ר דורון אבניאלי, רופא שיניים. "הגוון שיתקבל יהיה בהיר יותר מהצבע הבסיסי של השן. שן צהובה, למשל, לא תהפוך ללבנה אלא

לבהירה יותר. זה לא משנה אם ההלבנה נעשית באמצעים ביתיים או בלייזר, היא לעולם לא תהיה לבנה במאה אחוז. ההבדל בין השיטות הוא זמן, כסף ונוחות. טיפול בלייזר יקר, אבל קצר: שעה-שעתיים ואת בחוץ. טיפול ביתי נמשך מספר שבועות, בוקר וערב, אבל הוא זול. כל אחד ומה שנוח לו, זה השיקול היחיד".

עשו זאת בעצמכם: הלבנות ביתיות

אין דבר יפה ואסתטי יותר משיניים נקיות וחניכיים ורודות. גוונים של חום-צהבהב זה יופי כשמדובר בטיח פיגמנטי לקירות, לא כשאלה השיניים הפרטיות שלנו. כוכבני הוליווד למדו כבר מזמן שההשקעה הראשונית עוברת דרך הפה –

החל בתזונה דלת קלוריות, דרך דיבורים חנפים למפיקים בכירים וכלה בשיניים בלונדיניות, שאותן הם מקפידים לחמצן מדי חצי שנה.

משחות שיניים: "כל ההלבנות מבוססות על אחוז מסוים של מי חמצן בתוספת תרכובת נוספת", מסביר ד"ר אבניאלי. "משחות שיניים מלבינות הן הכי פחות מומלצות, משום שהן שוחקות את השיניים. יש משחות גסות, עם גרגרים לא מורגשים ששוחקים את השכבה החיצונית של השן. יש משחות שעושות שימוש בסודה לשתייה, וגם הן גורמות לשחיקה מסוימת בשכבה החיצונית של האמייל. ההלבנה מושגת באמצעות הסרת שכבה של שן, בדומה למה שקורה כשעושים פילינג בפנים, אלא שבפילינג העור צומח מחדש, וכאן השן לא מחדשת את עצמה".

לדבריו, אפשר לוותר על גרגור מי פה שמבטיח שיניים לבנות. "שטיפת פה לא יכולה להזיק ויכולה לשמור על הקיים, אבל בוודאי שלא להלבין", הוא טוען.

סד ללילה: הלבנה אחרת, שעושה את העבודה אך כרוכה בהשתעבדות, היא באמצעות סד. רופא השיניים ד"ר רוני אמיד מבהיר: "מדובר בתבניות אישיות, שמותאמות על ידי רופא השיניים. ממלאים אותן בחומר הלבנה ומניחים על השיניים לפני השינה. אחרי כשבוע מתקבלות שיניים לבנות ויפות".

ד"ר אמיד נוהג לזרז את פעולת ההלבנה באמצעות מנורות חימום מיוחדות וריכוז גבוה במיוחד, כ-35%, של החומר. "הטיפול בחימום ניתן פעם אחת, בהתחלה, למשך חצי שעה כחלק מהשירות ללקוח", הוא אומר. במשך השבוע נאלץ המטופל לישון עם הסד, שמכיל את החומר בריכוז נמוך, שמאושר לשימוש ביתי.

השימוש בסד משתנה בהתאם לריכוזיות החומר. ישנם רופאים שמוכרים את הסד כערכה שמספיקה לשלושה מחזורים של שלושה שבועות, כשבכל מחזור מלבינים אזור אחר בפה. גם המחירים משתנים בהתאם, מ-1,200 שקל לערכה של שבוע ועד 3,000 שקל לערכה הממושכת.

ג'לים לניקוי: לאחרונה עשו עלייה שני תכשירים ביתיים: ג'ל, של קסנטיה או של קולגייט, שמגיע בבקבוקון ונמרח באמצעות מקלון עם מברשת בקצהו (בדומה ללק); ופסי הלבנה של קרסט, שאותם מצמידים לשיניים בוקר וערב למשך רבע

שעה. שני התכשירים מיועדים לשימוש פעמיים ביום למשך שבועיים.

יגיל וויט, מנכ"ל חטיבת קולגייט פלמוליב, מהלל את יתרונות הג'ל: נוחות השימוש, האפקטיביות והמחיר – רק 80 שקל לג'ל של קולגייט, לעומת 225 שקל לפסי הלבנה של קרסט. "לג'ל אין ריח ואין טעם", הוא אומר. "יתרון נוסף הוא שמאחר שמשטח השן קמור, יש אפשרות למרוח את החומר על כל משטח השן גם בחלקים נסתרים ובמרווחים".

הטיפול מתבצע כאמור במשך שבועיים, ומומלץ לחדש אותו מדי חצי שנה. גם רופאי השיניים ד"ר אבניאלי וד"ר אמיד ממליצים לחזור על הטיפול הביתי כל חצי שנה ולהיעזר בשירותי שיננית. לטענת ד"ר אבניאלי, הג'לים יעילים רק בשימוש של שלושה שבועות, ולא שבועיים כפי שנטען על גבי התכשיר.

חיוך צחור בפרסומות. בדרך כלל עניין גרפי בלבד     (אילוסטרציה: סידי בנק)

"לתכשירים הביתיים יש שתי תופעות לוואי", אומר ד"ר אמיד, "רגישות לשינוי טמפרטורה וצריבה בחניכיים. שתי התופעות אמורות לחלוף בתוך יומיים. הרגישות נדמית לאכילה של פרי בוסר. לעיתים זו רגישות לחום ולקור, כפי שמכירים אנשים שסובלים מנסיגת חניכיים. צריבה בחניכיים מופיעה כשהחומר נוגע בחניכיים. לחומר ההלבנה קוראים הידרוג'ן טרוקסיד. בפסי הלבנה יש 6% חומר פעיל, שמאושר על ידי מינהל המזון והבריאות האמריקאי ומשרד הבריאות הישראלי. לפי כל המחקרים, התוצאה זהה לחלוטין להלבנה קונבנציונלית במרפאה".

הסכנה שבשימוש לא נכון

אבל בשעה שד"ר אמיד ושות' משבחים את התכשירים הביתיים, יש מי שחולק על דעתם. "פציינט נכנס לסופרפארם ולוקח ערכה הביתה", קובל ד"ר זאב מידן, מומחה וחבר באיגוד הישראלי לשיקום הפה. "רופאים במרפאות השיניים מקפידים לבצע פיקוח על המטופלים. לטיפולי ההלבנה יש לוח זמנים מדויק, ולעיתים יש טיפולים שצריך לבצע לפני ההלבנה. לעומת זאת, כשמוצרי ההלבנה נמכרים באופן חופשי ברשתות השיווק, זה אחרת. נכון שיש הוראות שימוש, אך עדיין קיים סיכון שייעשה שימוש לא מבוקר או מוגזם, שיכול להביא לתוצאות לא רצויות כמו נזקים לחניכיים ולשיניים. לכן חשוב שהשימוש בתכשירים האלה יהיה בפיקוח של רופא".

בנוסף לכך מזהיר ד"ר מידן שהשימוש במוצרי ההלבנה לא מתאים לכל אחד. לטענתו, המוצרים לא מתאימים לאנשים עם שחזורים וסתימות, משום שחומרי ההלבנה משפיעים על חומר שן טבעי בלבד: "במרפאות השיניים הרופא בודק אם יש בכלל אפשרות להלבנה. בקנייה עצמית של החומר אפשר לטעות ולהבין שהוא מתאים לכל אחד".

עוד אומר ד"ר מידן שיצרניות החומרים האלה, במטרה להגן על עצמן, שמו במוצרים מינון נמוך יחסית של החומר המחמצן (כ-6% פרוקסיד). זאת לעומת מינון של כ-15%-20% בחומר שבו הרופאים משתמשים לצורך הלבנה בטיפול שבפיקוח. "ההבדל בשיטות זה כמו תרופות עם מרשם וללא מרשם, סוג של טיפול שלא בהשגחה".

- גם כשאני קונה אקמול זה ללא מרשם, סוג של טיפול שלא בהשגחה, שמעביר לי את כאב הראש.

"הבעיה היא באותיות הקטנות. דף ההסבר המצורף, לפחות בערכה של קולגייט, כתוב בצורה שאף אחד לא רואה".

- אבל יש דף הסבר. השימוש באחריות המשתמש, כמו בכל מוצר אחר.

"מה שאנחנו רוצים זה להזהיר את הציבור. החברה לקחה אחוז כל כך נמוך של החומר המלבין, שהשפעתו מזערית או שהוא לא משפיע כלל. ברגע שאדם רואה שאין השפעה הוא יכול להגזים במריחה. בהגזמות מתחילות להיות צרות: נסיגת חניכיים, רגישות לקור, והכי חשוב שזה לא מתאים לכל אחד. אם לאדם יש סתימות לבנות שהוא שכח שהן קיימות או כתרים, החומר לא משפיע, ואז זה יכול לצאת מגוחך".

- יש הבדל בין מגוחך למסוכן.

"יש פה הטעיה אחת גדולה. הם כותבים שהחומר מלבין, אבל למעשה הוא רק מבהיר את צבע השן. אם הצבע הבסיסי שלך היה אפור, הוא יהיה אפור בהיר. רופאי שיניים כן מלבינים".

ד"ר אמיד מתנגד לקביעה. "שום מכשיר לא מלבין לגמרי, גם לא לייזר", הוא אומר. "רמת ההבהרה תלויה בהרגלים שלנו ובגורמים לצבע. אצל מי ששותה הרבה קפה עוצמת התוצאה תפחת לעומת אדם שהלבין והפסיק לשתות קפה. חד משמעית אין נזקים לשן, וחד משמעית שום שיטה לא צובעת את השיניים בלבן טהור. ההלבנות הביתיות מחזיקות מעמד שנה-שנה וחצי, אבל אפשר לחזור על התהליך פעם אחרי פעם".

לדברי ד"ר מידן, שימוש לא מבוקר במוצרים הביתיים החדשים, ללא השגחה ופיקוח של רופא, עלול לגרום לנזקים הבאים: רגישות השיניים לקור עד כדי אפשרות לדלקת בשן, שתצריך טיפול שורש; נזק שנגרם על ידי ספיגה החוצה של חומר השן, שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך; גירוי וצריבה של החניכיים עד למצב של נסיגה מקומית של החניכיים. בנוסף, אם קיימים על השיניים כתמים לבנים מולדים, שעד לפני ההלבנה לא שמו לב אליהם – ההלבנה עלולה להבליט אותם.

ד"ר אמיד, איך לומר בעדינות, נשמע מופתע מול שלל ההצהרות. "הדבר היחיד שנכון זה שהחומר לא משפיע על סתימות וכתרים", הוא אומר. "כל השאר פשוט לא נכון ולא מדויק. מה פתאום הוא מדבר על נסיגת חניכיים? ואיזה נזק בלתי הפיך עלול להיגרם? אף אדם בר דעת לא ינסה להלבין את שיניו אם הוא ירגיש בצריבה נוראית או ברגישות גדולה. האם יעלה על הדעת שאדם יחוש כווייה וימשיך להכאיב לעצמו? מעולם לא שמעתי על חומרי הלבנה שהצריכו טיפול שורש. זה מאוד מוזר לי".

מרפאות שיניים: לי זה עולה יותר

את מה שאפשר לעשות בבית, אפשר לעשות במרפאה בפחות זמן וביותר כסף. מי שחשקה נפשו בפה לבן, נטול סתימות אמלגם מתכתיות ומכוערות, יכול לשפר את הופעתו בשלל דרכים.

פרופיג'ט: חלק משירות השיננית, לא ניתן בכל מרפאה. הפרופיג'ט הוא תרסיס שמורכב ממים, מאוויר ומחומר דמוי חול, שמסלק משקעים וכתמי צבע שהצטברו על השיניים. ניתן להסתפק גם בניקוי 'רגיל' של שיננית, לפני שניגשים להבהרת השיניים.

ג'ל הלבנה לשיניים: להבדיל מהריכוז הנמוך שמותר לשימוש בבית, במרפאות השיניים יכול הרופא להשתמש בג'ל בריכוז 35%. את הג'ל מורחים על השיניים, לא לפני שהחניכיים נמרחות בחומר הגנה. מנורות מיוחדות, פלזמה, לייזר או חימום מסוג אחר, מאיצות את התהליך. זהו טיפול של שעה שמחירו כ-600 שקל. לעיתים זהו טיפול מקדים לסד הביתי.

מנורות חימום: אלה מגיעות בצורות שונות, ומשווקים אותן תחת השמות 'אור אולטרה סגול', 'קרניים אדומות', 'פלזמה' וכו'. "בעבר השתמשו במנורת הלוגן, שהיא מנורה מחממת", מסביר ד"ר אבניאלי. "החימום היה מתבצע לתקופות קצרות, מחשש לפגיעה במוך השן, שם נמצאים העצב וכלי הדם של השן. החימום העלה את מוך השן לטמפרטורה שהוא לא אמור להיות בה. היום זה פחות נפוץ. שיטה נוספת היא חימום על ידי מנורת פלזמה: מנורה שמפיצה אור בעל מספר אורכי גל. לצורך ההלבנה אנחנו זקוקים לאורך גל ספציפי, ולכן בפלזמה רק חלק קטן משמש אותנו להלבנה. השיטה לא יעילה, כי היא נותנת הרבה אור שלא יעיל למטרה שלנו".

לייזר: שיהיה ברור, לא הלייזר הוא שמלבין, אלא החומר שעליו הוא מוקרן. "הלייזר רק מאיץ את התהליך", אומר ד"ר אבניאלי. "לייזר זה אורך גל אחד בלבד. אין ספקטרום נרחב של אורכי גל, אנחנו מנצלים את אנרגיית הלייזר באופן ממוקד".

בעוד ד"ר אמיד מתנגד לשימוש בלייזר, בטענה שטרם הומצא המכשיר שהוכיח את עצמו, הרי שלדברי ד"ר אבניאלי, אין סכנה בשימוש במכשיר הלייזר. הטיפול נמשך בין שעה לשעתיים, ובמרפאות רבות הוא כולל ביקור מקדים אצל שיננית וערכה ביתית לשימור התוצאות. העלות: כ-3,000 שקל.

ציפוי פורצלן: נדיר ויקר. עלים דקים מחרסינה מודבקים בחזית השיניים ותורמים לצבע מרהיב ולשיניים אחידות. נפוץ בהוליווד, לא אצלנו. ה'חזיתית' (כך זה נקרא) היא דקה ושקופה ומאפשרת מעבר קרני אור דרכה, כך שהצבע המתקבל נראה 'חי'. המחיר יקר, כ-1,000 דולר לשן, והפעולה עדינה ביותר. החזיתיות אחוזות בהדבקה והן עלולות להישבר בשל עדינותן.

כתר חרסינה: שיניים שאיבדו את הצבע המקורי בגלל סתימות שורש או פגיעות אחרות ניתן לשחזר באמצעות כתר חרסינה בעל מראה טבעי. הכתר ישתלב בהתאמה עם השיניים הבריאות, אך הוא לא זול: 2,000-5,000 שקל לכתר.

סתימות לבנות: הוויכוח בין רופאי השיניים ימשיך להתקיים בעוז. ד"ר אמיד, למשל, מצדד בסתימות הלבנות. "התוצאה האסתטית מדהימה ולא פחות חשוב בטוחה", הוא אומר. "מצטמצמת האפשרות לשבירת קירות השן או להכתמה מחומרים שחילחלו לחניכיים. מופחתת התחושה הלא נעימה בשיניים כתוצאה משינויי טמפרטורה ואין השתקפות של סתימה כהה בקירות השן".

לעומתו, ד"ר אבניאלי מעדיף את האמלגם הוותיק. "אין היום חומר זהה לאמלגם בעמידות לשחיקה ובכושר האיטום", הוא אומר. מי שמעוניין יצטרך להיפרד מכ-700 שקל לסתימה לבנה.