תקדים: לסביות ייאמצו זו את ילדיה של זו

פסיקה תקדימית: בית המשפט העליון התיר הבוקר (יום ב') לטל ואביטל ירוס-חקק, זוג לסביות, לאמץ זו את ילדיה של זו. בכך קיבל בית המשפט את ערעורן של השתיים כנגד החלטות קודמות של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי. השתיים חיות יחד 15 שנה, ולהן שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות. שופטי בית המשפט העליון גלגלו את תפוח האדמה הלוהט אל מגרשה של הכנסת.

לפסק הדין המלא לחצו כאן.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, שהתיר את האימוץ ההדדי, קבע: "בערעור שלפנינו איננו נקראים להכיר בסטטוס משפטי חדש, איננו מתבקשים להכיר בסטטוס משפטי של המשפחה החד-מינית, איננו נדרשים לסטות מהסכמה חברתית.

השופט ברק גלגל את הכדור לפתחה של הכנסת, אך קבע שגם אם הכנסת תאמר את דברה בעניין, בית המשפט העליון יוכל להתערב: "כל שנקראים אנו בערעור שלפנינו הוא לתת ביטוי להסכמה החברתית המשקפת את ערכי היסוד שלנו, לפיה צו אימוץ יינתן רק אם הוא לטובת המאומץ. זהו ההיבט העקרוני היחיד וכל כולו מצוי במסגרת ההסכמה החברתית בישראל. אם המחוקק סבור כי עקרון טובת המאומץ לא צריך לחול לעניין משפחה חד-מינית, עליו לומר את דברו, ויהא עלינו לבחון אם אמירה זו היא חוקתית".

גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שפרש בשבוע שעבר, אליהו מצא, כתב כי לטעמו יש להשיב את העניין לפתחה של הכנסת. השופטים החזירו את התיק אל המקום שממנו צמח - בית המשפט לענייני משפחה - כדי שזה יבחן אם כעת, לאחר הפסיקה העקרונית, התקיימו אצל טל ואביטל בנות הזוג שערערו, דרישות החוק לגבי האימוץ.

טל (מימין) ואביטל ירוס-חקק בבית המשפט העליון (צילום: גיל יוחנן)

טל ואביטל ירוס-חקק סיפרו מיד לאחר הפסיקה כי הן נוסעות היישר אל בית הספר שבו לומדים שלושת ילדיהם בני ה-8, 10 ו-14 כדי לבשר להם את הבשורה המרגשת: "אנחנו נוסעות עכשיו לילדים, למרות שמבחינתם, לפסיקה הזו אין משמעות חדשה. הילד בן ה-10 אמר לנו שלא משנה מה יגידו הבוקר, הם יודעים שיש להם שתי אימהות וזה מה שחשוב", סיפרה טל בהתרגשות.

"ההרגשה שלנו נהדרת. אנחנו מרגישות שהמאבק שעליו נלחמנו במשך שנים רבות התממש ואנחנו עושות בזה צעד לקראת חברה יותר נאורה ויותר שוויונית. לאורך כל הדרך טובת ילדינו עמדה לנגד עינינו ואנחנו מאמינות שהקושי היחיד של הילדים זו ההתמודדות עם החברה. האמירה הבוקר היא שהחברה מקבלת אותנו ונותנת גושפנקה. כנראה שההחלטה היא פרי של תהליך שהחברה הייתה צריכה לעבור, אנחנו חיכינו בסבלנות ועכשיו אנחנו מאושרות מהתוצאה".

אביטל ירוס-חקק הוסיפה "לא היינו יוצאות למאבק הזה אלמלא האמנו בו, האמנו שמערכת המשפט תתאים את עצמה למציאות של היום".

הסבתא, מלי ירוס, הגיעה אף היא לבית המשפט. בשת 1988 היא הקימה קבוצת תמיכה להורים שילדיהם הם הומואים ולסביות. בעקבות הפסיקה, נקוו בעיניה דמעות של אושר: "אני נלחמת שלילדים שלנו יהיו זכויות כמו לכולם, כי הם נולדו פה, שירתו בצבא והם עובדים ומשלמים מיסים ולא מגיעה להם שום אפליה. מה שאדם עושה בחדרי חדרים זה לא עניינו של אף אחד".

עורכת הדין עירא הדר, שייצגה את בנות הזוג אמרה שבית המשפט העליון עשה צעד חשוב ומשמעותי לקראת שוויון מלא לחברי הקהילה ההומו-לסבית "יש פה קפיצת מדרגה במאבק שלנו שלוקח אותנו לכיוון של הכרה במשפחה הלסבית, משפחה שמתקיימת במאות ואולי באלפי בתים בישראל. הבשילה השעה לקבל את מה שלפני 8 שנים נראה כבלתי אפשרי. בית המשפט אמר את דברו באופן ברור ומפורש".

מנכ"ל ארגון "משפחה חדשה" – לקידום זכויות המשפחה בישראל - עו"ד אירית רוזנבלום הגיבה: "בכל הקשור לזכות האדם למשפחה, ובכלל זה מה שאנו מכנים 'משפחה חדשה' - מדובר במהפכה. מהפכה בעולם המשפט יותר מאשר בעולם המציאות, כי המציאות מתקיימת כבר במשך עשור ויותר.

לדברי רוזנבלום, "ארגון 'משפחה חדשה' מטפל במקרה דומה של שני גברים המבקשים להירשם כהורים מאמצים של בנם המשותף שאומץ כדין בארה"ב, וסובל בגלל גחמות בירוקרטיות ודעות קדומות ביחס לזכות קיומה של המשפחה החד מינית. אנו מקווים כי בית המשפט יסיר את המכשולים גם בפני זוג הגברים וכלל הקהילה ההומו-לסבית".

ואילו יושב ראש סיעת המפד"ל, חבר הכנסת זבולון אורלב, הביע צער עמוק על הפסיקה. לדבריו, "פסק הדין היה ידוע מראש והוא עוד חולייה בשרשרת פסקי הבג"ץ המערערת את היסודות היהודיים של מדינת ישראל".

סיפורו של מאבק נמשך שמונה שנים

מאבקן של בנות הזוג החל לפני שמונה שנים בבית המשפט לענייני משפחה. בקשתן לאמץ זו את ילדיה של זו נדחתה כשהשופטים ציינו כי העניין שנוי במחלוקת, ורק המחוקק יוכל להכריע בו. בכך למעשה אימץ בית המשפט את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שטען כי מדובר בסוגיה שיש להסדיר בחוק.

"מבחינת החוק היבש, יש לכל ילד אמא אחת, למרות שכל הסביבה, הגן, בית הספר והמשפחה, יודעים שזאת משפחה של שתי אמהות ושלושה ילדים. מבחינת החוק יש פה שתי משפחות חד-הוריות וזה אבסורד", אמרה עו"ד עירא הדר, שייצגה את בנות הזוג, "בפועל, הילדים גדלים בתא המשפחתי הזה מיום שנולדו, זו משפחה לכל דבר ועניין. הם ילדים מטופחים וזו משפחה למופת. המציאות שבה יש שתי אמהות במשפחה היא המציאות שבה חיים הילדים מרגע הולדתם".

השתיים החליטו לא לוותר והתקדמו עם הבקשה אל בית המשפט המחוזי, גם שם נתקלו בדחייה. עם זאת, היתה גם עמדת מיעוט שקבעה כי טובת הילדים מחייבת את מתן האפשרות לבנות הזוג לאמץ את הילדים.

כך הגיעו השתיים עד בית המשפט העליון, אליו הגישו בקשת רשות ערעור. לאחר שקיבלו אותה, החל סבב דיונים בבית המשפט העליון בסוגיה. "ביקשנו מבית המשפט להכיר בכך שיש פה הורות משותפת של שני אנשים בדרך של אימוץ", אמרה עו"ד הדר, שנסמכה בבקשתה, בשמן של בנות הזוג, על חוק האימוץ הישראלי, המאפשר לבית המשפט להתגמש ולתת רשות אימוץ למאמץ או מאמצת יחיד/ה במצב שבו הנסיבות מעידות שהדבר משרת את טובת הקטין.

"טובת הקטינים בוודאי מחייבת הכרה במציאות שבה הם ממילא גדלים", אמרה עו"ד הדר, "מחקרים רבים מראים, שילדים שגדלים במשפחות חד מיניות מתפתחים היטב והבעיה מתעוררת דווקא במגע עם הסביבה שמגלה הומופוביה. ככל שתגבר הכרת המשפט והחברה בלסביות, הבעיות שיתעוררו תיפתרנה. זה, כאמור, אם תהיה לגיטימציה משפחתית וחברתית לכך. הכרה של בית המשפט במשפחה של לסביות בהכרח יקדם את טובת הילדים".

לטענת עו"ד הדר, המדינה מתנגדת למתן האישור לאימוץ לבנות הזוג מטעמי אפליה מינית: "המדינה מפחדת לתת לגיטימציה למשפחה חד מינית ומנהלת את המאבק הזה על גב הילדים".

באחרונה הוכרו זכויות בני זוג מאותו מין בענייני רכוש

בקהילה ההומו-לסבית ציפו בתקווה לפסק הדין. באחרונה הכיר בית המשפט בבני זוג מאותו מין לצרכי ירושה. היועץ המשפטי לממשלה הצהיר כי הוא מכיר בזכויות בני זוג מאותו מין בכל הנוגע לענייני ממון ורכוש.

"נקווה שבית המשפט יילך צעד אחד קדימה ויגיד שיש הכרה בזוגות חד מיניים גם בענייני משפחה ושאין מקום עוד לאפליה על בסיס נטייה מינית", אמרה עו"ד הדר.

"המשמעות תהיה שצריך לכבד את המשפחה הזאת ולהקל על הילדים ולא רק עליהם – המטרה היא להפוך את ישראל למקום שוויוני יותר ונאור יותר".