כץ: "עדיף בחירות על ממשלה בקולות הערבים"

"אני אחוז מתח והתרגשות, אבל דרוך להתניע כבר את גלגלי המשרד, בדגש על אזורי הפריפרייה, הנגב, הגליל והשכבות החלשות". כך אמר הלילה (יום ג') ל-ynet שר השיכון החדש, יצחק (בוז'י) הרצוג, שהושבע לראשונה בחייו כשר בממשלת ישראל. 

"נתמוך מאסיבית בראש הממשלה לביצוע תוכנית ההתנתקות", הבהיר הרצוג. "אך קודם כל, צריך לעבור השתלמות בזק במשרד", הוסיף.

הרצוג אינו היחיד שמתחיל את השתלמותו. תשעה שרים חדשים - שמונה מהעבודה ואחד מהליכוד - ייכנסו הבוקר למשרדיהם: שמעון פרס - למשרד החדש של ממלא-מקום ראש הממשלה, עם מעט סמכויות שהועברו לשם ממשרדים אחרים; אופיר פינס - למשרד הפנים; בנימין בן-אליעזר - לתשתיות, דליה איציק - לתקשורת, בפעם השנייה; שלום שמחון - לאיכות הסביבה; ואברהם הירשזון מהליכוד - לתיירות. מתן וילנאי וחיים רמון הושבעו כשרים ללא תיק.

ממשלת ההתנתקות קיבלה אמש את אמון הכנסת על חודם של שני קולות. זה קרה בזכות רשת הביטחון שהעניקו לשרון סיעות יחד ורע"מ, לאחר ש"מורדי" הליכוד החליטו באורח חסר תקדים להצביע נגד ממשלתם. ייתכן שמה שהתרחש אתמול בכנסת, כאשר 13 "המורדים" הצביעו אי-אמון בראש ממשלתם, הוא תחילת הפילוג הגדול בליכוד.

כלל לא ברור כיצד ינהגו בהצבעות האי-אמון הבאות ובהליכים לאישור תקציב המדינה לשנת 2005 (אם כי נראה שיתקשו להרים ידם נגד התקציב של נתניהו). כך שבעצם, הבעיות לא נפתרו. הקואליציה של שרון לא הגיעה למנוחה והנחלה, וראש הממשלה רחוק מלהשיג את מרווח הנשימה לו ייחל. 

את הצבעות האי-אמון הקרובות צפוי ראש הממשלה לצלוח, וקיים סיכוי שגם את התקציב. הוא עשה זאת במשך חודשים ארוכים עם ממשלת מיעוט משונה, ואין סיבה שייכשל דווקא כשהעבודה ויהדות התורה לצדו. אבל גם זה בעירבון מוגבל: הסיעה החרדית נכנסה לפי שעה "על תנאי", ואמורה לבחון בתוך שלושה חודשים את קיום ההסכם הקואליציוני מצד הליכוד. ובכך לא נגמרות הצרות של שרון.     

כי מי ששמע אתמול בכנסת את השר ישראל כץ טוען שעדיפות בחירות על פני ממשלה הנסמכת על הסיעות הערביות, יודע היטב שהממשלה החדשה, שנועדה להסיג את ישראל מעזה, יכולה אף היא לסיים את דרכה מהר מכפי שציפו.

השרים החדשים הושבעו אתמול בזה אחר זה. אולם קשה היה לחוש באווירת חג במליאה, חוץ מההתרגשות המובנת של המשפחות. במקום צהלות שמחה, היה בכנסת הרבה דכאון. על המשכן נחתו עצבות כללית ותחושה של חוסר מעוף. אנשי העבודה נראו כמי שהולך לא לממשלה, אלא לשחיטה. בסיעת יחד תקפו את יוסי שריד, שהחליט להיעדר מן ההצבעה ועשוי להיענש. וגם בליכוד לא היתה שמחה גדולה. אולי רק תחושות הקלה מכך שהבחירות - שהיו שולחות כמה מהח"כים לביתם - נדחו בינתיים.