אירופה: יותר מתאבדים מהרוגי תאונות ומקרי רצח

שיעור ההתאבדויות באירופה הוא הגבוה בעולם: הוועדה האירופית לבריאות קראה היום לנקיטת פעולות למיגור האובדנות. לדברי הועדה, ישנם יותר מקרי התאבדויות מהרוגי תאונות הדרכים. ההודעה נמסרה במהלך כנס בריאות הנפש שנפתח היום בהלסינקי.

רוב מקרי ההתאבדויות התרחשו אצל אלה הלוקים בנפשם, ובמיוחד בדיכאון. 15 אחוז מאלה הסובלים מדיכאון קשה מצליחים לבצע התאבדות, בעוד ש-56 אחוז מנסים להתאבד. 

המצב בישראל, באופן מפתיע - טוב בהרבה

מנתוני משרד הבריאות עולה כי שיעור ההתאבדויות עומד על כ-350 איש מידי שנה, מרביתם בקרב גברים. שיעור ההתאבדות נמוך בהשוואה לממוצע של מדינות האיחוד האירופי. עם זאת, השיעור של בנים בגיל 15-24 דומה לממוצע מדינות האיחוד האירופי.

רוב המתאבדים הם גברים אלמנים או גרושים, בני 25 עד 44. אלה עושים זאת באמצעות שימוש בנשק חם. ההתאבדויות שכיחות יותר בחודשי האביב בין אפריל ליוני, ובחודשים אוקטובר וינואר.  

"שיעור שתיית האלכוהול הגבוה, אבטלה, הגירה, שעות אור מעטות, וכן גורמים גנטיים משפיעים כולם על שכיחות הדיכאון הגבוהה באירופה", אומר ד"ר שי קונס, פסיכיאטר בכיר בבית החולים גהה, "מחשבות על אובדנות הם חלק

אינטגרלי מהקריטריונים לדיכאון, ואנו יודעים היום שהדיכאון יכול ללוות גם מחלות נפש אחרות כמו סכיזופרניה בהן הסבל עצמו מביא למצבים דיכאוניים".

לדברי קונס, רוב האנשים הדכאוניים דווקא פונים לעזרה בעצמם, וכי הטיפולים החדשים יעילים יותר מבעבר, אף כי בראייה הדיכאונים הדברים לעתים אינם נראים כך. עם זאת, גם לסביבה תפקיד מכריע במניעת האובדנות, באמצעות זיהוי הדיכאון המתהווה.

כיצד ניתן לזהות דיכאון?

הסימן הבולט ביותר הוא עצבות הנמשכת לאורך שבועיים לפחות ומשפיעה על התפקוד. האדם המדוכא נוטה להסתגר בביתו, מפחית את כמות המיפגשים החברתיים, מתפקד וחושב באיטיות. הייאוש וחוסר התקווה הופכים לגורם מרכזי בחייו, והוא נוטה להזניח עצמו, יורד במשקל וכאמור מרבה לדבר על תכני מוות.