רק כיבוש מחדש

שבוע של דם, של מוות ושל הרס עבר על אזור עזה – על היהודים בגוש קטיף וביישובים שמעבר לקו הירוק כמו גם על הפלסטינים. שבוע חלף מאז נבחר אבו-מאזן לראיס החדש של הרשות הפלסטינית ולאחר שכנסת ישראל נתנה את אמונה ב"ממשלת ההתנתקות". מאחר שלא נראה כי אבו-מאזן מתכוון לפעול נגד הטרור, יש לישראל שלוש אופציות:

הראשונה היא הדרך של "תהליך אוסלו", קרי לסגת מהשטח, להקטין את החיכוך וללחוץ על הפלסטינים לעשות את המלאכה. ניסינו זאת עד אשר היו לנו 140 הרוגים בחודש.

הדרך השנייה היא מה שאנחנו עושים בעזה כבר ארבע שנים. להיכנס ולצאת בהתאם ללחץ הרגעי, "לגבות מחיר", כפי שקוראים לזה.

הדרך השלישית היא זאת שבחרנו בה רק לאחר שהיו לנו אותם 140 הרוגים. במבצע "חומת מגן" ביטלנו את תוצאות אוסלו, כבשנו מחדש את יהודה ושומרון, הגברנו את החיכוך עם הפלסטינים, והתוצאה ברורה לכל: ביהודה ושומרון (ומהם) יש הרבה פחות טרור והרבה פחות נפגעים, יהודים ופלסטינים. כש"נתנו לצבא לנצח" – הוא עשה זאת. מקלקיליה לא יורים על כפר-סבא.

מובן שלכל דרך יש גם מחיר. כיבוש הרצועה יעלה בקורבנות, אך רק כיבוש מחדש ייתן לנו את האפשרות לנצח במלחמה נגד הטרור. אין מי שניצח טרור ללא שליטה בשטח. ההבנה הזאת הביאה את האמריקנים לאפגניסטן ואת צה"ל לג'נין. אם רוצים לנצח את הטרור בעזה – המסקנה ברורה.

אלוף (מיל') יעקב עמידרור, סגן נשיא מכון לנדר בירושלים