מפת ההורמונים בגופנו
עד לפני כמה שנים רב היה הנסתר על הגלוי במדע האנדוקרינולוגיה, שעוסק במערכת ההורמונים. כיום, עם התפתחות המחקר, אנו מבינים טוב יותר את מנגנוני הפעולה שלהם ואף יכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות בגלל מחסור – או עודף – של הורמונים. מדריך ההורמונים המרכזיים בגופנו ותפקידיהם
| FSH |  | LH | | טסטוסטרון | | אסטראדיול |
| ||||||
| פרולקטין | | הורמון הגדילה | | ADH | | קלציטונין |
| ||||||
| פראתירואיד | | קורטיזול | | אלדוסטרון | | אינסולין |
| ||||||
| גלוקגון | | אריתרופוייטין | | TSH | | T4 |
בכל שנייה מתרחשות בגופנו אלפי פעולות. רבות מהן לא היו יכולות להתבצע ללא הבקרה של חומרים כימיים שמייצר הגוף, שקרויים הורמונים. על פי הגדרתם, הורמונים הם חומרים כימיים המופרשים במקום אחד בגוף ומשפיעים במקום אחר. עד לפני כמה שנים רב היה הנסתר על הגלוי במדע האנדוקרינולוגיה, העוסק במערכת ההורמונים. כיום, עם התפתחות המחקר, אנו מבינים טוב יותר את מנגנוני הפעולה שלהם ואף יכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות בגלל מחסור – או עודף – של הורמונים.
כך, למשל, ללא מדע האנדוקרינולוגיה היה נחרץ דינם של 400 אלף חולי הסוכרת בישראל. תרופות הורמונליות אחרות מקטינות את בריחת הסידן במחלת האוסטאופורוזיס, מטפלות במחלות שכיחות של בלוטת התריס ומסייעות לנשים להתעבר גם הרבה אחרי גיל הבלות. לפניכם סקירה של ההורמונים החשובים ביותר, המחלות הנגרמות בשל מחסור באותם הורמונים, והערכים התקינים שלהם בגוף האדם. בכל מקרה של ספק יש להיוועץ ברופא המטפל.
- הכותב הוא רופא וכתב הבריאות של ynet , אתר האינטרנט של 'ידיעות אחרונות'
- ייעוץ רפואי: ד"ר ורדה אשד, מומחית לאנדוקרינולוגיה ומנהלת השירות המטבולי במרכז הרפואי רבין
• ראשי תיבות של Follicle Stimulating Hormone– הורמון מגרה זקיק.
• מה זה: ההורמון הזה, המופרש מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח, מגרה אצל נשים את יצירת הביציות ואת הפרשת האסטרוגן במהלך המחצית הראשונה של המחזור החודשי. אצל גברים מגרה FSH את ייצור הזרעונים באשכים.
• ערכים תקינים אצל גברים: 4-25 IU/L (בין 4 ל-25 יחידות בינלאומיות לליטר).
• ערכים תקינים אצל נשים: לפני המנופאוזה (גיל הבלות) –30-5; באמצע המחזור החודשי –60-10; בעת הריון – רמה אפסית. לאחר גיל הבלות – מעל 30.
• ערכים חריגים עלולים להעיד על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח, ציסטות בשחלה, מחלת שחלות פוליציסטיות, תסמונת טרנר (פגם גנטי בנשים שגורם להיעדר שחלות, לאל-וסת ולקומה נמוכה), תסמונת קליי - נפלטר (פגם גנטי אצל גברים הגורם לאשכים קטנים, חוסר זרע, שדיים מוגדלים ומיעוט שיער), תת פעילות שחלתית.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור, קשיי התעברות, השמנת יתר, שיעור בפנים. אצל גברים – אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני.
• מה זה: LH הוא הורמון חלבוני המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח. אצל נשים גורם שחרור LH באמצע המחזור החודשי לביוץ. במשך השבוע שלאחר מכן שומר LH על רקמת הקורפוס לוטאום המצויה בשחלה ומייצרת את ההורמון פרוגסטרון. אם האישה אינה מתעברת, מתפורר הקורפוס לוטאום בתוך 10 ימים. אצל גברים מעורר LH את יצירת ההורמון הגברי טסטוסטרון באשכים.
• ערכים תקינים אצל גברים: 7-24 IU/L
• ערכים תקינים אצל נשים: 20-5. באמצע המחזור החודשי עולים הערכים עד פי 3 מרמתם הרגילה.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: פגיעה באשכים, תת פעילות של בלוטות המין, בלות (מנופאוזה), כשל שחלתי, מחלת שחלות פוליציסטית, התבגרות מוקדמת, תסמונת קליינפלטר, תסמונת טרנר.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, קשיי התעברות, השמנת יתר, שיעור בפנים. אצל גברים – אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני.
• ערכים תקינים אצל גברים: 437-707 ננוגרם לדציליטר.
• ערכים תקינים אצל נשים: 24-47 ננוגרם לדציליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: התבגרות מוקדמת, סרטן השחלות, גדילת יתר של בלוטת האדרנל, מחלת שחלות פוליציסטיות, סרטן האשכים.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח, הפרעות באשכים, התבגרות מאוחרת אצל גברים, הפרשת יתר של ההורמון פרולקטין. אצל ילדים זכרים נבדקות רמות הטסטוסטרון כדי להעריך אם מתרחשת התבגרות מוקדמת או מאוחרת. אצל מבוגרים נבדקות רמות ההורמון כדי לעמוד על הסיבות לאימפוטנציה ולבעיות פריון. אצל נשים בודקים את רמות ההורמון במקרים של הופעת סימנים זכריים כמו שיער פנים וגוף או הפרעות במחזור החודשי.
• מה זה: אסטראדיול הוא ההורמון החשוב ביותר מקבוצת ההורמונים האסטרוגניים. הוא מיוצר בעיקר בשחלות, בשליה ובבלוטת האדרנל. ההורמון אחראי על התפתחות הרחם, החצוצרות והנרתיק וכן על התפתחות השדיים, סימני המין הנשיים האחרים ופיזור השומן אצל האישה. אס - טראדיול גם מגרה את שגשוג רירית הרחם במחצית הראשונה של המחזור החודשי. ההורמון מצוי גם אצל הגבר, אך בכמויות קטנות.
• ערכים תקינים אצל גברים: 10-60 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים תקינים אצל נשים לפני גיל הבלות: 20-400 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים תקינים אצל נשים אחרי גיל הבלות: 5-25 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בשחלות.
• ערכים נמוכים עלולים להעיד על תסמונת טרנר.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: בעיות פוריות גם אצל הגבר וגם אצל האישה, הופעת סימני מין של המין האחר (הגדלת שדיים אצל גברים; שיעור יתר אצל נשים).
• ערכים תקינים אצל גברים ואצל נשים לא הרות: 0-20 ננוגרם למיליליטר. בעת הריון: 10 עד 300 ננוגרם למיליליטר.
• ערכים חריגים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטת יותרת התריס, מחלה כלייתית, חבלה בחזה, שימוש בתרופות רבות, ובהן נוגדי דיכאון מסוג טריציקליים ופרמין, תרופות פסיכיאטריות ונוגדי חומצה בקיבה.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, הפרשת חלב מהפטמות, קשיי התעברות. אצל גברים – ירידה בחשק המיני, אין אונות, הפרשת חלב מהפטמות.
• מה זה: הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח ומסייע לבניית כל תאי הגוף, לניצול שומנים לשם יצירת אנרגיה. • ערכים תקינים: 0-3 ננוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על אקרומגליה – מחלה שבאה לידי ביטוי בגדילה מוגברת של עצמות ושל מפרקים, בגידולים בבלוטת יותרת המוח או בתנגודת להורמון הגדילה.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על פוטנציאל לגמדות (אצל ילדים) ועל תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: גידולים בבלוטת יותרת המוח עלולים להביא לעודף בהפרשת ההורמון, הגורם לגדילת יתר של איברים בגוף. ישנם חולים ששמים לב לשוני כשהטבעת על האצבע מתחילה לפתע ללחוץ או שהכובע נהיה לפתע קטן מדי על הראש. חסר בהורמון הגדילה גורם לתחושה כללית רעה.
• מה זה: מדובר בהורמון המיוצר בחלק האחורי של בלוטת יותרת המוח ואחראי על משק המים בגוף. בעת מחסור במים הוא מפחית את הפרשת הנוזלים דרך הכליות. פעולתו של ההורמון מבוקרת על ידי קולטנים מיוחדים החשים בנפח נוזלי הגוף, בקצב הלב ובלחץ הדם. הלב, למשל, מאותת לבלוטת יותרת המוח להפריש יותר מההורמון כשלחץ הדם נמוך מדי. כתוצאה מכך פחות נוזלים מופרשים מהכליות, ולחץ הדם נשמר.
• ערכים תקינים: 0-4.7 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: זיהום במערכת העצבים, גידול מוחי, פגיעה במאזן הנוזלים לאחר ניתוחים, מחלת SIADH , שבאה לידי ביטוי בהפרשה לקויה של ההורמון, בזיהומים ובגידולים ריאתיים.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על מחלת תפלת השתן ( Insipidus Diabetes ) או על נזק לבלוטת יותרת המוח.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: מאחר שתפקידו של ההורמון הוא למנוע הוצאת נוזלים מהכליה, הרי שחסר של ההורמון הזה יביא לריבוי שתן, ואילו עודף יביא למיעוט שתן ולהפרעות במאזן המלחים בדם – עד כדי אובדן הכרה. ערכים חריגים של ההורמון הזה מתגלים לרוב באקראי, בעת בדיקות שנעשות במהלך בירור רפואי אצל רופא או באשפוז.
• ערכים תקינים: פחות מ-10 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים של קלציטונין עלולים להצביע על סרטן בבלוטת התריס, על סרטן ריאות או על אינסולינומה – גידול בלבלב.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: גוש קשה בבלוטת התריס.
• מה זה: זהו הורמון המופרש מבלוטות המצויות לצד בלוטת התריס ומווסת את משק הסידן והזרחן בגוף. ההורמון מגביר את שחרור הסידן והזרחן מהעצמות, מפחית את אובדן הסידן ומגביר את אובדן הזרחן דרך השתן, ומגביר את יצירת ויטמין D בכליות. פעילות ההורמון מבוקרת על ידי רמות הסידן בדם. רמות נמוכות של סידן בדם מגבירות את הפרשת ה- PTH , בעוד שרמות גבוהות של סידן בדם מעכבות את הפרשת ההורמון.
• ערכים תקינים: 10-55 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על כשל כלייתי, על פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס ועל רככת העצמות.
• ערכים נמוכים עלולים להעיד על ההפרעות הבאות: הרס בלוטת יותרת התריס, תת פעילות של בלוטת יותרת התריס, סרטן העצמות, מחלת סרקואידוזיס (הבאה לידי ביטוי בגידולים רבים בגוף), הרעלת ויטמין D .
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: רמה גבוהה של סידן בדם, אבנים בכליות ומחלות עצם קשות.
• ערכים תקינים: את רמות ההורמון בודקים בכמה דרכים: איסוף שתן במשך 24 שעות (ואז הרמה התקינה עומדת על 20-90 מיקרוגרם לגרם קריאטינין למול); בדיקת דם לאחר נטילת שני כדורי דקסמתאזון (ואז הרמה התקינה נמוכה מ-1.8 ננוגרם למיליליטר); הזרקת ההורמון ACTH ומדידת רמת הקורטיזול בדם מיד לאחר מכן וכעבור 30 דקות. אם הרמה היא מעל 50 יחידות (או 20 ננוגרמים) – רמת ההורמון תקינה.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: רמת קורטיזול גבוהה מופיעה בעיקר אצל אנשים הנוטלים סטרואידים. החולה לוקה אז במחלת קושינג, הגורמת להשמנה בפנים ('פני ירח'), לעור מעובה ('צוואר שור'), לבטן שמנה שעליה פסים סגלגלים ('סטריאה'), לעלייה במשקל, לרמות סוכר גבוהות בדם ולשינויים במצב הרוח. חסר בקורטיזול גורם למחלת אדיסון, שבאה לידי ביטוי בחולשה, עייפות, בחילות, הקאות, לחץ דם נמוך וירידה במשקל. במקרה כזה גם העור הופך לכהה יותר, מאחר שחסר בהורמון הזה גורם ליצירה מוגברת של מלאנין בגוף, האחראי על הפיגמנטציה.
• ערכים תקינים: בשכיבה – 2-16 ננוגרם לדציליטר; בישיבה – 5-41 ננוגרם לדציליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת כליות או על מחלת לב, על תזונה דלת נתרן ועל הריון.
• ערכים נמוכים עלולים להעיד על קיומה של מחלת אדיסון, על תזונה עתירת נתרן או על פעילות יתר של בלוטת האדרנל.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: יתר לחץ דם שאינו מאוזן הוא התוצאה העיקרית של הפרעה ברמות האלדוסטרון.
• ערכים תקינים: מיקרו-יחידות למילילי טר בצום.
• ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בלבלב, על סוכרת מבוגרים (סוכרת סוג 2), על השמנת יתר, על הזרקת מינון גבוה מדי של אינסולין או על נטילת יתר של תרופות לסוכרת מסוג סולפונילאוראה. • ערכים נמוכים עלולים להצביע על סוכרת נעורים או מבוגרים (סוג 1 ו-2).
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: מחלת הסוכרת מתגלה לרוב בעקבות תלונות על צימאון, על השתנה מרובה ועל עור יבש. הבדיקה הראשונה שאליה יישלח המתלונן היא בדיקת סוכר בצום או בדיקת העמסת סוכר. בדיקה נוספת, הקרויה המוגלובין A1C , נותנת מידע על רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים ומאפשרת לאבחן את הסיכוי שהנבדק לקה בסוכרת.
• ערכים תקינים: 50-100 פיקוגרם למיליליטר.
• ערכים חריגים עלולים להעיד על גידול בלבלב (גלוקגנומה) או על גידול אנדוקריני מסוג Men .
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: ההורמון מגן מפני ערכים נמוכים של סוכר בדם. פגיעה בייצור ההורמון (בשל הרס הלבלב) מורידה את רמות הסוכר בדם – מה שיבוא לידי ביטוי בחולשה ובהתעלפויות.
• מה זה: ההורמון הזה מיוצר על ידי תאים מיוחדים בכליות, הרגישים לריכוז החמצן בדם. אלה מגבירים את שחרור ההורמון ארי - תרופויטין כאשר רמות החמצן בדם נמוכות. מאחר שהחמצן נישא על ידי כדוריות דם אדומות, מחסור בהן (מצב של אנמיה) יביא לשחרור מוגבר של ההורמון. אריתרופויטין פועל על מוח העצם ומגביר את ייצור כדוריות הדם האדומות.
• ערכים תקינים: 0-19 מילי-יחידות למיליליטר.
• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת פוליציטמיה, שבה מיוצרות כמויות גדולות מדי של כדוריות דם אדומות בתגובה לרמות נמוכות של חמצן בדם.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על כשל כלייתי או על מחלת פוליציטמיה.
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: חולשה, עייפות וחיוורון הם הסימנים הבולטים ביותר העלולים להצ ביע על חסר דם. במסגרת הבירור אם מדובר באנמיה מבצעים ההמטולוגים גם בדיקה של רמות האריתרופויטין
• שם נוסף: Thyrotropin
• מה זה: בלוטת ההיפותלמוס במוח משחררת את ההורמון TRH – מבלוטת יותרת המוח – כדי שזו תשחרר את ההורמון TSH . ה- TSH מגרה את בלוטת התריס (תירואיד) כדי שתיצור הורמונים נוספים: 3 T ו-4 T . שני ההורמונים האלה שולטים על פעילות בלוטת התריס ואחראים על חי לוף החומרים בגוף.
• ערכים תקינים: לאומיות לליטר. הטווח התקין למי שמקבלים טיפול להפרעות בבלוטת התריס הוא 0.3-3 מילי-יחידות בינלאומיות לליטר.
• ערכים גבוהים תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או מתנגודת של הגוף להורמון.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). במקרה הזה משחרר המוח רמות נמוכות יותר של TSH .
• תרופות המשפיעות על תוצאת הבדיקה: תרופות לבלוטת התריס, וכן ליתיום, אמיו - דארון, דופאמין, סטרואידים.
• מה זה: ההורמון 4 T (יחד עם הורמון נוסף – 3 T ) מופרש מבלוטת התריס כתוצאה מגירוי שביצע ההורמון TSH . בלוטת התריס משמשת כמעין משאבה העושה שימוש ביוד לבניית שני ההורמונים האלה. ההורמונים משפיעים על כלל הרקמות וקובעים את קצב חילוף החומרים בגוף.
• ערכים תקינים: 4.5-11.2 מיקרוגרם לדצילייטר.
• ערכים יתר של גבוהים בלוטת עלולים התריס, להצביע על מחלת על גרייבס (מחלה אוטואימונית הגורמת להגדלת בלוטת התריס), על מחלת האשימוטו (מחלה אוטואימונית שבה מפתח הגוף נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס), על עודף צריכת יוד, על דלקת או גידול בבלוטת התריס ועל מחלות נוספות.
• ערכים נמוכים עלולים להצביע על מחלת האשימוטו, על קרטנת (מחלה הגורמת לעיוותים בגוף), על תת פעילות של בלוטת התריס, או על גידול או פגיעה בבלוטת התריס (למשל לאחר ניתוח או הקרנות).
• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: חסר או יתר בהפרשת ההורמון עלולים לגרום להגדלה של בלוטת התריס. חסר בהורמון יביא לתת פעילות המתבטאת בהשמנה, עייפות, קושי להתרכז, עצירות, נשירת שיער, בעיות פוריות ואי יכולת לסבול קור. הפרשה מוגברת של ההורמון מתבטאת בבלט עין, ירידה במשקל למרות אכילה מרובה, הזעת יתר, רעד, אי יכולת לסבול חום, עצבנות ושלשולים.
לפנייה לכתב/ת 
